גרשון בן-שחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גרשון בן-שחר
Gershon Ben Shachar.jpg
לידה 25 במאי 1942 (בן 76)
ענף מדעי פסיכולוגיה
ארצות מגורים ישראל
פרסים והנצחה פרס א.מ.ת בפסיכופיזיולוגיה
תרומות עיקריות
בחינת הכניסה הפסיכומטרית

גרשון בן-שחר (נולד ב-25 במאי 1942 בירושלים) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לפסיכולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. היה נשיא האוניברסיטה הפתוחה. בעבר שימש באוניברסיטה העברית בתפקידים: ראש המחלקה לפסיכולוגיה, דיקן הפקולטה למדעי החברה ופרו-רקטור. הוא חקר את התפתחות מערכת המיון לאוניברסיטאות, ואת יחסי הגומלין בינה לבין החינוך העל-יסודי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים בשנת 1942. את שירותו הצבאי עשה בנח"ל. למד לתואר ראשון בסטטיסטיקה ובפסיכולוגיה, וכן לתואר שני ודוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר עם סיום עבודת המוסמך שלו, בשנת 1970, להקים את יחידת הבחינות בפקולטה למדעי החברה, במטרה לבנות מערכת בחינות אובייקטיבית, וכן מערך מיון לקבלת סטודנטים בפקולטה למדעי החברה. מערכת הבחינות, שכונתה לימים "הפסיכומטרי", אומצה תוך זמן קצר על ידי שאר הפקולטות באוניברסיטה, והיוותה את התשתית להקמת המרכז הארצי לבחינות ולהערכה. בעקבות זאת זכה לכינוי "האבא של הפסיכומטרי".

במקביל לעבודת הפיתוח של הבחינה הפסיכומטרית, השלים בן-שחר את הדוקטורט בפסיכופיזיולוגיה, תוך התקדמות בחקר תגובות אוריינטציה (OR), ובתהליך ההביטואציה (habituation, התרגלות), שהן תגובות התנהגותיות ופיזיולוגיות לשינויים בסביבה או לגירויים חדשים, וכן לגירויים בעלי משמעות מיוחדת בעבור הפרט[1]; כמו כן התמחה באבחון מידע באמצעות תגובות פיזיולוגיות. הוא התעניין ביישומים של המחקר, בכך שתופעות פסיכו-פיזיולוגיות עשויות להצביע על מידע חבוי על התנסויות אנושיות. הוא סיים את עבודת הדוקטורט בשנת 1975, ובילה שנה אחת בלימודי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת נורת'ווסטרן שבאילינוי, ארצות הברית, שם התמחה במחקר הערכה. בשנת 1976 התקבל כמרצה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. הוא המשיך את מחקריו בתחום הפסיכופיזיולוגיה ובתחום המדידה החינוכית והפסיכולוגית.

השגים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרשון בן שחר

בן-שחר הוא בין החוקרים המובילים בעולם כיום בנושא אבחון מידע באמצעות תגובות פיזיולוגיות. מחקריו בנושאים תגובות אוריינטציה ואיבחון פסיכו-פיזיולוגי פורסמו בכתבי העת המובילים בעולם, וכן בשני ספרים.

בין השאר, מחקריו הביאו אותו למסקנה ש"גילוי האמת" באמצעות מכשיר הפוליגרף, שאמור להיות יישום של עקרונות פסיכופיזיולוגיים, הוא חסר לחלוטין בסיס מדעי. בסדרת מאמרים וחוות דעת מקצועיות טען בן-שחר, שיש להחליף את השיטה הקיימת המיועדת לאבחון שקרים בשיטה המיועדת לאבחון מידע, שהיא בעלת תוקף מדעי מבוסס. מאמצים אלו השפיעו על הפסילה של בדיקת הפוליגרף כראיה קבילה בהליכי שיפוט פלילי בישראל[2].

בשנת 2011 זכה פרופ' בן-שחר בפרס א.מ.ת (אמנות, מדע ותרבות) על תרומתו לאבחון פסיכופיזיולוגי[3]. בטקס קבלת הפרס הוא נבחר לשאת דברים בשם מקבלי הפרס.

חזונו החינוכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 באוקטובר 2003 החל לכהן כנשיא האוניברסיטה הפתוחה, ומילא את התפקיד במשך 5 שנים. בתפקיד זה שקד על קידום החזון שלו באשר להשכלה גבוהה. על פי חזונו, יש לטפח מצוינות באמצעות מוסדות אקדמיים בעלי סף קבלה גבוה; ובמקביל להם לספק השכלה גבוהה לכל, באמצעות מכללות ומוסדות חינוך נגישים לכל דורש, תוך שמירה על רמה אקדמית גבוהה.

עם סיום כהונתו באוניברסיטה הפתוחה חזר לעסוק במחקר באוניברסיטה העברית.

פרסומים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ben-Shakhar, G., Furedy, J.J.: Theories and Applications in the Detection of Deception: A Psychophysiological and International Perspective. New York, Springer-Verlag, 1990
  • Verschuere, B., Ben-Shakhar, G., Meijer, E.: Memory detection: theory and application of the Concealed Information Test. Cambridge University Press, 2011

מאמרים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ben-Shakhar, G. (1977): A further study of dichotomization theory in detection of information. Psychophysiology, 14, 408-413
  • Ben-Shakhar, G., Lieblich, I. (1982): The dichotomization theory for differential autonomic responsivity reconsidered. Psychophysiology, 19, 277-281
  • Ben-Shakhar, G., Beller, M. (1983): An application of decision-theoretic model to a quota-free selection problem. Journal of Applied Psychology, 68, 137-146
  • Ben-Shakhar, G., Bar-Hillel, M. Lieblich, I. (1986): Trial by polygraph: Scientific and juridical issues in lie detection. Behavioral Science and the Law, 4, 459-479
  • Ben-Shakhar, G., Gati, I.(1987): Common and distinctive features of verbal and pictorial stimuli as determinants of psychophysiological responsivity. Journal of Experimental Psychology: General, 116, 91-105
  • Elaad, E., Ben-Shakhar, G. (1989): Effects of motivation and verbal response type on psychophysiological detection of information. Psychophysiology, 26, 442-451
  • Gati, I., Ben-Shakhar, G. (1990): Novelty and significance in orientation and habituation: A feature-matching approach. Journal of Experimental Psychology: General, 119, 251-263
  • Ben-Shakhar, G., Bar-Hillel, M., Bilu, Y., Shefler, G. (1998): Seek and ye shall find: A confirmation bias in clinical judgment. Journal of Behavioral Decision Making, 11, 235-249
  • Ben-Shakhar, G., Bar-Hillel, M., Kremnitzer, M. (2002): Trial by polygraph: Reconsidering the use of the GKT in court. Law and Human Behavior, 26, 527-541
  • Ben-Shakhar, G., Elaad, E. (2003): The validity of psychophysiological detection of deception with the Guilty Knowledge Test: A meta-analytic review. Journal of Applied Psychology, 88, 131-151
  • Gronau, N., Cohen, A., Ben-Shakhar, G. (2003): Dissocations of personally-significant and task-relevant distractors inside and outside the focus of attention: A combined behavioral and psychophysiological study. Journal of Experimental Psychology: General, 132, 512-529
  • Carmel, D., Dayan, E., Naveh, A., Raveh, O., Ben-Shakhar, G. (2003): Estimating the validity of the Guilty Knowledge Test from simulated experiments: The external validity of Mock Crime studies. Journal of Experimental Psychology: Applied, 9, 261-269
  • Gronau, N., Cohen, A., Ben-Shakhar, G. (2009): Distractor interference in focused attention tasks is not mediated by attention capture. Quarterly Journal of Experimental Psychology, 62, 1685-1695
  • Nahari, G. Ben-Shakhar, G. (2011): Psychophysiological and behavioral measures for detecting concealed information: The role of memory for crime details. Psychophysiology, 48, 733-744
  • Breska, A., Ben-Shakhar, G. Gronau, N. (2012): Algorithms for detecting concealed knowledge among groups when the critical information is unavailable. Journal of Experimental Psychology: Applied, 18, 292-300. DOI: 10.1037/a0028798
  • Ben-Shakhar, G. (2012): Current Research and Potential Application of the Concealed Information Test: An overview. Frontiers in Psychology, September 2012, Volume 3, Article 342. DOI: 10.3389/fpsyg.2012.00342

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גרשון בן שחר, קשר בין תגובתיות אוטונומית דיפרנציאלית לגרויים הרלוונטיים לאורגניזם לבין דפוס ההביטואציה לגרויים אלה, חיבור מוגש לשם קבלת תואר דוקטור בפילוסופיה. ירושלים : האוניברסיטה העברית בירושלים, תשל"ה 1975. בהנחיית פרופ' שלמה קוגלמס וד"ר ישראל ליבליך.
  2. ^ ראו: פוליגרף#ההיבט המשפטי
  3. ^ זוכי פרס א.מ.ת, 2011