חגית מסר-ירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חגית מסר-ירון
Hagit Messer-Yaron
Hagit Messer 2022.jpg
לידה 13 במאי 1953 (בת 69)
רמת השרון, ישראל ישראלישראל
עיסוק חוקרת בתחום הנדסת החשמל
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב
מנחה לדוקטורט יחזקאל בר-נס
מוסדות אוניברסיטת תל אביב
פרסים והוקרה עמיתת IEEE
https://www.messer.sites.tau.ac.il/
תרומות עיקריות
חקר עיבוד אותות סטטיסטי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חַגִּית מֶסֶר-יָרוֹן (נולדה ב-13 במאי 1953) היא פרופסור אמריטה בבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב ויו"ר ארגון "בשער - קהיליה אקדמית למען החברה בישראל". כיהנה כסגנית יו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מאוקטובר 2013 ועד פברואר 2016). בתפקידים קודמים, כיהנה בתפקיד נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, סגנית הנשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת תל אביב, והמדענית הראשית של משרד המדע והטכנולוגיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסר-ירון גדלה ברמת השרון, בתם של טובה שהייתה מורה לביולוגיה ועודד מסר, מנכ"ל משרד העבודה והמפקח על הבנקים בבנק ישראל. רכשה את תאריה האקדמאים (תואר ראשון, שני ושלישי בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה) באוניברסיטת תל אביב. מנחה הדוקטורט שלה היה פרופ' יחזקאל בר-נס (אנ').

ב-1986, לאחר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ייל בהנחיית פרופ' פיטר שולטהייס, היא הצטרפה כחברת סגל לאוניברסיטת תל אביב. בנובמבר 2005 נבחרה לכהן כסגנית הנשיא למחקר ופיתוח, תפקיד אותו מילאה במשך כ-3 שנים. טרם מינויה לסגנית הנשיא למו"פ, כיהנה במגוון תפקידים באוניברסיטת תל אביב, לרבות יו"ר ועדת הקבלה של הפקולטה להנדסה, ראש המגמה להנדסת חשמל וראש בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר.

מסר-ירון נשואה ואם לשלושה.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום המחקר העיקרי של פרופ' מסר-ירון הוא עיבוד אותות סטטיסטי, עם יישומים לאיכון וגילוי קורנים בשימוש במערך של קולטים, ולמערכות תקשורת. פרופ' מסר-ירון שימשה כעורכת בעיתונים בינלאומיים בתחום מחקרה, פרסמה עשרות מאמרים בעיתונים ולמעלה ממאה בכנסים רלוונטיים, הוזמנה להתארח במוסדות מחקר מובילים בעולם והנחתה עשרות סטודנטים למסטר ולדוקטורט בעיבוד אותות. בשנת 2007 פרסמה ב-Science מאמר פורץ דרך המציע שימוש במדידות המתבצעות ברשתות תקשורת אלחוטית לניטור הסביבה, שעורר עניין רב בכל העולם. קודם לכן, בשנת 1997 נבחרה למרצה המצטיינת של הפקולטה להנדסה ובשנת 2000 הוענקה לה דרגת fellow מטעם איגוד מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה העולמי, IEEE, על תרומתה למחקר בתחום התמחותה. היא הוזמנה כדוברת מרכזית בשורה של כנסים בינלאומיים בתחומי מחקרה.

בנוסף לפעילותה הפורמלית באקדמיה, היא מתעניינת ועוסקת במדיניות מדע והשכלה גבוהה, בקידום נשים במדע וטכנולוגיה, ובסוגיות אתיות של מדע, מחקר ופיתוח. בנושאים אלו הרצתה, כתבה ופרסמה במגוון מסגרות, לרבות קורס ששודר ב-2006 באוניברסיטה המשודרת של גלי צה"ל שנקרא "הקפיטליזם של הידע".

במקביל לפעילותה האקדמית במחקר, בהוראה ובהנחיית תלמידים לתארים מתקדמים, עסקה פרופ' מסר-ירון בייעוץ לתעשייה בישראל בנושאים של עיבוד אותות. עם תלמידיה לדוקטורט במרוצת השנים, נמנים הפרופסורים ג'וזף טבריקיאן מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, איציק ברגל מאוניברסיטת בר-אילן, וכן חברי הסגל ד"ר יונתן אוסטרומצקי מאוניברסיטת תל אביב וד"ר יאיר נועם מאוניברסיטת בר-אילן.

תפקידים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1996–1999 כיהנה כחברה ברשות לשירותים ציבוריים – חשמל, ובתקופה שבין 2000 ל-2003 הייתה המדענית הראשית וראש מנהל המדע במשרד המדע, התרבות והספורט. כיהנה במגוון מועצות, ועדות ופורומים בארץ ובעולם, ביניהם: יו"ר המועצה הלאומית לקידום נשים במדע וטכנולוגיה, אותה יזמה והקימה; ועדת המדע של אונסק"ו בישראל (יו"ר), מועצת המנהלים של קרן המדע ארצות הברית ישראל BSF (יו"ר); וכן בוועדות שונות של הקהילה האירופית, לרבות בוועדת ההיגוי של הקישור הישראלי לתוכנית המסגרת האירופית. כיום היא חברה בהנהלת ה EPWS – האיגוד האירופי לנשים מדעניות, והיא נציגת ישראל לוועדת האתיקה של אונסק"ו (COMEST).

כיהנה כנשיאה השביעית של האוניברסיטה הפתוחה בין 1 באוקטובר 2008 עד 3 ספטמבר 2013, במקומה מונה פרופסור יעקב מצר.

באוקטובר 2013 מונתה לסגנית יו"ר המועצה להשכלה גבוהה בידי שר החינוך שי פירון, שמתוקף משרתו הוא גם יו"ר המועצה להשכלה גבוהה. בנובמבר 2015 פנה אליה מחליפו נפתלי בנט בבקשה שתסיים את תפקידה. היא המשיכה בתפקידה עד למינוי מחליפתה ד"ר רבקה ודמני-שאומן. החלפתה לוותה בקולות מחאה מצד חמישה חברים נוספים במל"ג שהתפטרו עימה בפברואר 2016, בדרישה להחלפת המועצה כולה.[1]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס הצטיינות בהוראה בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן (1997)
  • חברה בוועדות טכניות של IEEE בתחום עיבוד האותות (1994–2010)
  • עורכת משנה בכתב העת IEEE בתחום מעברי עיבוד אותות (1994–1996)
  • עורכת משנה בכתב העת IEEE בתחום עיבוד האותות (1996–1999)
  • עמיתת IEEE על תרומותיה בתחום עיבוד אותות סטטיסטיים, הערכת עיכובים בזמן ועיבוד באמצעות מערכי קולטים (2001)
  • חברה במערכת כתב העת IEEE לנושאים נבחרים בתחום עיבוד האותות (2006–2010)
  • חברה במערכת כתב העת IEEE למעברי עיבוד אותות (2009–2012)
  • יו"ר משותפת של סדנאות IEEE בתחומי מערכי קולטים וסטטיסטיקה מסדרים גבוהים (1999, 2010)
  • ה-reviewer הטובה ביותר של IEEE בתחום מדעי כדור הארץ וחישה מרחוק (2009)
  • מדליית WIPO, הארגון העולמי לקניין רוחני (2009)
  • פאנליסטית בוועדת האו"ם למעמד האישה, המושב ה-55 (2011)
  • פרס IEEE למאמר הטוב ביותר בעיבוד אותות (2011)
  • עמיתת כבוד של האוניברסיטה הפתוחה (2016)
  • מחזיקת הקתדרה ע"ש קרנצברג לעיבוד אותות (2016)
  • חברת נבחרת הדירקטורים (2017, 2022)
  • עמיתת PIFI ופרס חוקרת אורחת מטעם האקדמיה הסינית למדעים (2018)
  • עמיתת IEEE לכל החיים (2019)
  • המאמר הטוב ביותר של ICASSP - פיינליסטית (2020)
  • פרס IEEE ע"ש קלמנטינה סדווה (2020)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]