גרשון גפנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גרשון גפנר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

גרשון גפנר (12 במרץ 1892 צ'רנליצה, פולין1 באוקטובר 1975) היה מאנשי העלייה השנייה וממנהיגי הקואופרציה במרחביה, פעיל בהתיישבות מטעם הסוכנות היהודית, וחבר המושבה מגדיאל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרשון גפנר נולד בעיירה צ'רנליצה שבמזרח גליציה שבפולין, להוריו צבי ועטרה קריינדל (גולדברג). בילדותו התחנך ב"חדר", בבית-ספר עממי של הברון הירש[1] והמשיך למודיו בבית ספר חקלאי תיכוני של יק"א בעיר סלובודקה, שם גם ספג את הרעיונות הציוניים מצעירים חברי פועלי ציון שהגיעו לבית הספר כדי לארגן את התלמידים להגנה עצמית בפני פורעים. עם סיום לימודי התיכון עבר להדריך בבית ספר חקלאי יהודי תיכוני בקרבת העיר האנובר שבגרמניה. בתקופה זו פעל לארגן את עלייתם ארצה של חלק מהתלמידים בבית הספר בו למד בסלובודקה וגם הוא עצמו ביקש להיכלל בתוכנית "המושבה הקואופרטיבית" בארץ.

פעילותו בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1910 עלה גפנר לארץ ישראל במסגרת העלייה השנייה והחל לעבוד כפועל בפתח תקווה ואחר כך בחוות כנרת. ב-1911, עם הקמת הקואופרציה במרחביה, הצטרף אליה והפך לאחד ממובילי הקבוצה. הרקע החקלאי שלו ויכולותיו הטכניות איפשרו לגפנר לפתח כלי עבודה חקלאיים ופתרונות טכניים אחרים להקלת חיי התושבים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה חלה גפנר ונשלח להבראה במצרים. ב-1918 התפרק הקואופרטיב.

במלחמת העולם הראשונה היה פעיל בארגון הפינוי והסידור של תושבי יהודה שגורשו לגליל. כמו כן פעל מול השלטונות העות'מאנים להקלת תנאי החיים של אסירים שנכלאו בבתי-הסוהר בנצרת ובדמשק.

ב-1919 החל גפנר לנהל את חוות בלפוריה מטעם חברת קהילת ציון אמריקאית ולאחר חיסול החווה המשיך לעבוד במקום במסגרת כפר ילדים.

ב-1927 התיישב גפנר עם משפחתו במושבה מגדיאל והקים שם משק, אך זמן קצר לאחר מכן הוזמן על ידי שלמה קפלנסקי (הסוכנות היהודית) לסייע בהתיישבות בעמק יזרעאל על שטחים שנרכשו[2]. תפקיד זה מילא עד 1931 ואז חזר למגדיאל. ב-1936 נקרא שוב לסייע להתיישבות בעמק בית שאן, ובהמשך עזר להתיישבות בשרון ובעמק חפר. ב-1938 הצטרף להנהלת "המדור להתיישבות המעמד הבינוני" בסוכנות היהודית, ובתפקידו זה הקים מערך הדרכה לחקלאים במושבי עולים. בנוסף קידם גפנר הקמת משקי עזר שאיפשרו הספקת התצרוכת העצמית של המשקים.

ב-1959 פרש גפנר לגמלאות וחזר למשקו במגדיאל.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1918 התחתן גפנר עם רבקה לובנוב. לזוג נולדו 2 בנים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמואל אביצור, ממציאים ומְאמצים, הוצאת "יד יצחק בן צבי" ו"מוזיאון הארץ", 1985 (עמודים 57-62)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בית הספר הכשיר בני נוער לעבודה חקלאית במושבות הברון בארגנטינה
  2. ^ מנויים, דבר, 10 בדצמבר 1929