שלמה קפלנסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

שלמה קַפְּלַנְסקי (קאפלאנסקי; 7 במרץ 18847 בדצמבר 1950, כ"ח בכסלו תשי"א) היה ממנהיגיה של מפלגת "פועלי ציון" ומנהל הטכניון העברי בחיפה (19311950).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בביאליסטוק בשנת 1884 לשרה לבית שפירא ונחמן, סוחר. למד בחדר ובבית ספר עממי, ואחר כך המשיך ללימודים בגימנסיה. בעת לימודיו היה פעיל בעבודה ציונית ולמד עברית. עם תום לימודיו נסע בשנת 1903 ללמוד בפוליטכניון בווינה, שם התגורר עד 1913. בשנת 1912 הוסמך שם כמהנדס. בווינה הקים את הסניף האוסטרי של מפלגת "פועלי ציון". בשנת 1906 נבחר בוועידת היסוד של המפלגה בווינה כמנהיג הסניף. היה מראשי הפעילים בייסוד הברית העולמית של "פועלי ציון" בשנת 1907.[1] בשנת 1912 עלה לארץ ישראל והיה בין חברי הקבוצה הראשונה שהתיישבה במרחביה.

נבחר מטעם מפלגת "אחדות העבודה" לחבר באספת הנבחרים השנייה, וכיהן כחבר הוועד הלאומי.

בשנים 19291927 היה מנהל מחלקת ההתיישבות של ההנהלה הציונית. בשנת 1932 התמנה למנהל הטכניון. הוא שירת בתפקיד עד מותו ב-1950. בימיו נקבע מעמדו של הטכניון כמוסד לימודים אקדמי, הוקמו הפקולטות להנדסת מכונות, הנדסת חשמל והנדסה כימית, ובתקופה זו צמח הטכניון וקלט מדענים רבים שברחו מאימי השלטון הנאצי בגרמניה. הוא אף דאג להכשרה ברמות שונות, ב-1933 נפתח בית הספר המקצועי בסמ"ת ונתנו קורסים להכשרת נוער עובד.[2] היה ממניחי היסודות לבית הספר הימי שעל יד הטכניון וחבר ועד הנאמנים שלו מאז הקמתו ב-1938.

מבחינה מדינית, תמך קפלנסקי ברעיון המדינה דו-לאומית, אם כי כתב כי ייתכן שתוצע ליהודים מדינה דו-לאומית בתנאים בהם נאלץ לדחותה ולדרוש עצמאות מלאה והיה מאושר כאשר הוכרז על עצמאות מדינת ישראל.[3]

היה נשוי לגרטרוד לבית מנהיים, ואב לשניים.

נפטר בגיל 66 בחיפה ונקבר במרחביה.

זמן קצר לאחר מותו הוענק לו פרס רופין על ספרו "חזון והגשמה".[4] על שמו של קפלנסקי נקראו רחובות בערים רבות בישראל.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלמה קאפלאנסקי, פון אנזאג צו פארווירקלעכונג: א באנד שריפטן / מיט א פארבאמערקונג פון ב' לאקער, ורשה: אלוועלטלעכער אידישער סאצ. ארבעטער-פארבאנד פועלי-ציון (פאראייניקט מיטן צ.ס. פארבאנד), תרצ"ב. ‬(התוכן: חלק 1: אידישער סאציאליזם און ארץ-ישראל; חלק 2: די אידנפראגע פארן סאציאליסטישן אינטערנאציאנאל; חלק 3: ענגלאנד, אידן און אראבער; חלק 4: פראבלעמען פון דער ארץ-ישראל-קאלאניזאציע.) (ביידיש)
  • חזון והגשמה: מבחר כתבים, הרצאות ונאומים, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר (ספרית פועלים: לכל), 1950.
  • Solomon Kaplansky, Probleme der Palästina-Kolonisation, Berlin: F. Ostertag, 1923 (Ausgaben des Jüdischen Sozialistischen Weltverbandes Poale-Zion). (בגרמנית)
  • Realitäten und Möglichkeiten Palästinas / Mit einem Vorwort von Franz Oppenheimer, Berlin:‪ E. Laub, 1931.‎ (בגרמנית)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]