ג'ולי פוודי
מידע אישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
לידה |
23 בינואר 1971 (בת 53) סן דייגו, ארצות הברית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה | 1.68 מטרים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עמדה | קשר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נבחרת לאומית כשחקנית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ג'ולי מורין פוודי (אנגלית: Julie Foudy; נולדה ב-23 בינואר 1971) היא כדורגלנית עבר אמריקאית ששיחקה בעמדת הקישור. פוודי, ששימשה כקפטנית נבחרת ארצות הברית משנת 2000 עד לפרישתה ב-2004, נחשבת לאחת מהכדורגלניות האמריקאיות הטובות בכל הזמנים[1].
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]פוודי נולדה ב-1971 בעיר סן דייגו שבקליפורניה, וכבר בתיכון בלטה בזכות כישוריה בכדורגל. ב-29 ביולי 1988, כשהיא בת 17 בלבד, ערכה פוודי את הופעת הבכורה שלה בנבחרת ארצות הברית במשחק נגד צרפת. שנה לאחר מכן, היא החלה ללמוד באוניברסיטת סטנפורד. בארבע שנותיה באוניברסיטה, כבשה פוודי 52 שערים, בישלה 32 בישולים ופעמיים אף הייתה מועמדת לפרס הרמן. היא הובילה את סטנפורד לפלייאוף ה-NCAA בכל אחת מהשנים בהן שיחקה, ושלוש פעמים נבחרה לשחקנית המצטיינת של הקבוצה.
בנובמבר 1991 שיחקה פוודי בטורניר הבינלאומי הראשון בקריירה שלה - גביע העולם שנערך באותה שנה בפעם הראשונה אי פעם. את שלב הבתים סיימו האמריקאיות במאזן מושלם, וברבע הגמר הביסו את נבחרת טאיוואן 0-7. בחצי הגמר פגשה ארצות הברית את גרמניה, ניצחה אותה 2–5, והעפילה לגמר הטורניר נגד נורווגיה. במשחק הגמר ההיסטורי, שנערך אל מול קהל של 63,000 צופים בגואנגג'ואו, ניצחה ארצות הברית 1–2 וזכתה בטורניר. פוודי - שכבשה שער אחד במהלך הטורניר, לא החמיצה אפילו דקת משחק אחת במהלכו, והייתה אחת משחקניות המפתח בנבחרת האמריקאית.
ביולי 1993 היא שיחקה לצידה של מיה האם בטורניר הכדורגל של האוניברסיאדה, והשתיים הובילו את ארצות הברית לזכייה במדליית הכסף. שנה מאוחר יותר, היא עברה לשחק עונה אחת במדי טירסה מהליגה השוודית, כשלצידה חברותיה לנבחרת - מישל אקרס, קריסטין לילי ומארי הארווי.
בקיץ 1995 שימשה פוודי כקפטנית-מחליפה לקרלה אוברבק במשחקי בגביע העולם שנערכו בשוודיה. פוודי פתחה בכל משחקיה של ארצות הברית, וכבשה שער אחד במהלך הטורניר (במשחק שלב הבתים נגד אוסטרליה). בחצי הגמר הפסידו האמריקאיות 0–1 לנורווגיה, אך סיימו במקום השלישי לאחר שניצחו 0–2 את סין.
שנה אחר כך, נערך באולימפיאדת אטלנטה, טורניר כדורגל הנשים הראשון בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים. האמריקאיות סיימו את שלב הבתים במאזן מושלם של תשע נקודות וגברו בחצי הגמר 1–2 על נורווגיה. במשחק הגמר של הטורניר הן שיחקו נגד סין, ניצחו 1–2 וזכו במדליית הזהב. פוודי פתחה בכל המשחקים בהרכב בראשון, וכמו בטורנירים הקודמים - גם הפעם היא לא החמיצה אף דקת משחק. ב-24 באפריל 1997, במשחק נגד צרפת, שיחקה פוודי את משחקה המאה בנבחרת, והייתה לכדורגלנית האמריקאית העשירית שמגיעה להישג כזה.
ב-1998, היא הייתה חלק מסגל הנבחרת שזכה במדליית הזהב במשחקי הרצון הטוב שנערכו בניו יורק. בדצמבר של אותה שנה, במשחק נגד אוקראינה, היא כבשה את השלושער הראשון שלה במדי הנבחרת, וסיימה את השנה עם שישה שערים - מספר השערים הגבוה ביותר שלה מאז 1993.
ביולי 1999, הגיעה פוודי לשיא הקריירה שלה, כשזכתה עם הנבחרת בגביע העולמי שנערך בארצות הברית. היא פתחה בכל ששת משחקיה של ארצות הברית בטורניר, כבשה שער אחד ובישלה שלושה. משחק הגמר של הטורניר, שנערך אל מול קהל שיא של 90,185 צופים, התקיים באצטדיון רוז בול שבקליפורניה. במשחק עצמו, נגד סין, הגיעו הנבחרות לבעיטות הכרעה, שם ניצחו האמריקאיות בפנדל המכריע מרגלי ברנדי צ'סטיין.
שנה לאחר מכן, זכתה פוודי עם ארצות הברית במדליית הכסף באולימפיאדת סידני, לאחר שזו הפסידה 2–3 בגמר לנורווגיה. עם הקמת ליגת ה-WUSA ב-2001, הצטרפה פוודי לקבוצת "סן דייגו ספיריט", שם שיחקה לצידן של ג'וי פוסט, שנון בוקס וג'ולי פליטינג. עם תחילת תהליכי הפירוק של הליגה בספטמבר 2003, נבחרה פוודי לייצג את השחקניות במאבק, אך ללא הועיל. באותה שנה שיחקה פוודי בגביע העולם הרביעי שלה עם ארצות הברית, וסיימה איתה במקום השלישי.
בקיץ 2004, לאחר שזכתה עם הנבחרת במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה, הודיעה פוודי על פרישתה ממשחק פעיל. ביחד עם פוודי פרשו גם מיה האם, ג'וי פוסט וברנדי צ'סטיין, במהלך שסימן את סוף "תור הזהב" של הנבחרת האמריקאית[2]. ב-17 שנים בנבחרת ארצות הברית, שיחקה פוודי ב-273 משחקים, כבשה 45 שערים ובישלה 55.
בשנת 2007 נבחרה פוודי כחברה בהיכל התהילה הלאומי לכדורגל, ביחד עם חברתה מיה האם[3].
פעילותה החברתית וחייה האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1996 התקבלה פוודי לבית הספר לרפואה של סטנפורד, אך לאחר שנתיים של התלבטויות, היא החליטה בסופו של דבר לוותר על הקריירה כרופאה ולהמשיך לשחק כדורגל.
לאורך כל הקריירה שלה ואף אחריה, פעלה פוודי רבות למען זכויות הנשים והילדים: היא שימשה כנשיאת התאחדות ספורט הנשים האמריקאית משנת 2000 עד 2002, הייתה חברה בארגון "ספורטאים בשביל תקווה" לצידם של אנדרה אגאסי ומוחמד עלי, ושימשה כדוברת של "Global Girl Media" - ארגון שמטרתו לעזור לנשים צעירות להביע את קולן דרך העיתונות. בשנת 1997 היא זכתה בפרס המשחק ההוגן של פיפ"א, והייתה לאדם האמריקאי הראשון ולאישה הראשונה שזוכה בפרס זה.
בשנת 2006 פתחו פוודי ובעלה את "האקדמיה לספורט ומנהיגות", שמטרתה לקדם נערות צעירות דרך המגרש ומחוצה לו. ב-2007 נולדה בתה וב-2008 נולד בנה.
כיום עובדת פוודי בערוצי הספורט של ESPN ו-ABC. באמתחתה נמצאים שידורי גביע העולם לגברים 2006, גביע העולם לנשים 2007, יורו 2008, גביע העולם לגברים 2010 וגביע העולם לנשים 2011.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ולי פוודי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ג'ולי פוודי, באתר Soccerdonna (בגרמנית)
- ג'ולי פוודי, באתר Soccerway
- ג'ולי פוודי, באתר WorldFootball.net
- ג'ולי פוודי, באתר FootballDatabase.eu
- רשומת משחקיה הבינלאומיים באתר פיפ"א
- ג'ולי פוודי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אלכס שפר, Top 20 Greatest Women’s Soccer Players of All Time, באתר thesportster.com, 4 ביולי 2015
- ^ Retiring trio major players in golden era of U.S. women's soccer, באתר ESPN, דצמבר 2004
- ^ Hamm, Foudy enshrined into Hall of Fame, באתר ESPN, אוגוסט 2007
נבחרת ארצות הברית – גביע העולם בכדורגל נשים 1991 (מקום ראשון) | ||
---|---|---|
1 הארווי • 2 היינריקס • 3 היגינס • 4 וורדן • 5 הנרי • 6 צ'סטיין • 7 בייטס • 8 המילטון • 9 האם • 10 אקרס • 11 פוודי • 12 ג'נינגס • 13 לילי • 14 ביפילד • 15 גבאוור • 16 בלקין • 17 אלמן • 18 מסלין-קמרדיינר • מאמן: דוראנס |
נבחרת ארצות הברית – גביע העולם בכדורגל נשים 1995 (מקום שלישי) | ||
---|---|---|
1 סקארי • 2 סטאפלס • 3 מנטאיי • 4 אוברבק • 5 רוברטס • 6 קלר • 7 רפאנלי • 8 המילטון • 9 האם • 10 אקרס • 11 פוודי • 12 ג'נינגס-גבארה • 13 לילי • 14 פוסט • 15 ונטוריני • 16 מילברט • 17 לאלור • 18 וובר • 19 קרומוול • מאמן: דיצ'יקו |
נבחרת ארצות הברית – גביע העולם בכדורגל נשים 1999 (מקום ראשון) | ||
---|---|---|
1 סקארי • 2 פאייר • 3 פירס • 4 אוברבק • 5 רוברטס • 6 צ'סטיין • 7 וואלן • 8 מקמילן • 9 האם • 10 אקרס • 11 פוודי • 12 פרלוו • 13 לילי • 14 פוסט • 15 ונטוריני • 16 מילברט • 17 פוטופולוס • 18 וובר • 19 דוקאר • 20 סוברארו • מאמן: דיצ'יקו |
נבחרת ארצות הברית – גביע העולם בכדורגל נשים 2003 (מקום שלישי) | ||
---|---|---|
1 סקארי • 2 ביוונס • 3 פירס • 4 רודיק • 5 רוברטס • 6 צ'סטיין • 7 בוקס • 8 מקמילן • 9 האם • 10 ואגנר • 11 פוודי • 12 פרלוו • 13 לילי • 14 פוסט • 15 סוברארו • 16 מילברט • 17 סלאטון • 18 מוליניקס • 19 האקלס • 20 וומבאק • מאמן: היינריקס |
- כדורגלניות אמריקאיות
- קשריות כדורגל אמריקאיות
- קשרי כדורגל אמריקאים
- כדורגלניות טירסה
- אלופות אולימפיות אמריקאיות: כדורגל
- זוכות מדליית כסף אולימפית אמריקאיות: כדורגל
- כדורגלניות באולימפיאדת אטלנטה (1996)
- כדורגלניות באולימפיאדת סידני (2000)
- כדורגלנים באולימפיאדת סידני (2000)
- כדורגלניות באולימפיאדת אתונה (2004)
- בוגרות אוניברסיטת סטנפורד
- בוגרי אוניברסיטת סטנפורד
- חברות היכל התהילה הלאומי לכדורגל
- חברי היכל התהילה הלאומי לכדורגל
- אמריקאיות שנולדו ב-1971
- אמריקאים שנולדו ב-1971