גואנגג'ואו
| פוטומונטז' של גואנגג'ואו | |
| מדינה |
|
|---|---|
| מחוז | גואנגדונג |
| ראש העיר | סוּן גְ'ה-יָאנְג (孙志洋) |
| רשות מחוקקת |
Guangzhou Municipal People's Congress |
| בירת תת-המחוז העירוני |
Yuexiu District |
| תאריך ייסוד | 214 לפנה"ס (יושבה לראשונה) |
| שטח | 7,434 קמ"ר |
| גובה | 21 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בתת-המחוז העירוני | 18,676,605[1] (2020) |
| ‑ במטרופולין | 67,325,096 (2020) |
| ‑ צפיפות | 2,512 נפש לקמ"ר (2020) |
| קואורדינטות | 23°07′39″N 113°14′50″E / 23.1275°N 113.247222°E |
| אזור זמן | UTC +8 |
|
אתר העיר בסינית אתר העיר באנגלית | |

גְוָאנְגְג'וֹאוּ (בסינית מפושטת: ⓘⒾ; בסינית מסורתית: 廣州; בפין-יין: Guǎngzhōu) היא עיר נמל תת-מחוזית ובירת מחוז גואנגדונג שבדרום הרפובליקה העממית של סין. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020, התגוררו בתת-המחוז העירוני כ-18.68 מיליון תושבים[1], והיא העיר השנייה בגודלה בגואנגדונג והרביעית בסין כולה. גואנגג'ואו היא העיר המרכזית ב"אזור הכלכלי הדלתא של נהר הפנינה" המונה כ-67.325 מיליון תושבים.
שם העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכתב סיני מסורתי שם העיר נכתב 廣州. השם נהגה בשפת המקום, קנטונזית: [kʷɔ̌ːŋ.tsɐ̂u] או [kʷɔ̌ːŋ.tsɐ́u], קוּאנְג-צָאוּ ⓘⒾ. במנדרינית תקנית השם נהגה [kwàŋ.ʈʂóu], קואנג-צ'וֹאו.
העיר הייתה ידועה במערב בשם קנטון, שם שמבוסס על תרגום לצרפתית של משמעות השם בקנטונזית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היסטוריה קדומה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש המעריכים שהעיר הראשונה שנוסדה בשטחה של גואנגג'ואו, נקראה בשם פָאניוּ ונוסדה בשנת 214 לפנה"ס. האזור מיושב ברציפות מאז. פאניו התרחבה כאשר הפכה לעיר הבירה של מלכות נַאניוּוַה (Nanyue) בשנת 206 לפנה"ס.
ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו בארמון העיר, מצביעים על כך שהעיר הייתה בקשר מסחרי עם זרים, דרך הים. המסחר המשיך לכל אורך השושלות, והעיר הוכרה (עד ימינו) כעיר נמל בינלאומית.
שושלת האן סיפחה לעצמה את נאניווה בשנת 111 לפנה"ס, ובכך הפכה פאניו לעיר המחוז, וכך עד להווה. בשנת 226 הפכה פאניו למושבה של נציבות גואנג, ומכאן מקור השם גואנגג'ואו. אף על פי שהשם התייחס לכלל המחוז, התרגלו המקומיים לקרוא לעיר גואנגג'ואו, ולאזור הסובב אותה פאניו (לפחות עד תקופת שושלת צ'ינג).
פיראטים ערבים ופרסים שדדו את גואנגג'ואו (שנודעה בפיהם כסין-קלן) בשנת 758.[2] במהלך שלטון שושלת סונג המערבית, ביקר במקדש באוג'ואנגיאן שבגואנגג'ואו משורר ידוע בשם סוּ שְה, וכתב בה את שירו "לִיוּ רוֹנְג" ("ששת עצי באניאן"), בהשראת ששת העצים שראה שם. מאז קרוי המקדש "ששת עצי באניאן".
הפורטוגזים היו הראשונים מבין אומות אירופה שעגנו בגואנגג'ואו, ובשנת 1511 יצרו מונופול על ייצוא סחורות מנמל זה. אחר זמן גורשו ממושבותיהם בגואנגג'ואו, אך ניהלו את המסחר לעיר ממקאו ששימשה להם כמושבת מסחר. הם המשיכו לשלוט במסחר לעיר זאת, עד הגעת ההולנדים במאה ה-17.
שליטה זרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהכניסה סין את טאיוואן תחת חסותה בשנת 1683, ממשלת צ'ינג שאפה לפתח את המסחר הבינלאומי. עד מהרה החלו מדינות רבות לפרוק מטעניהן בנמל העיר. הפורטוגזים ממקאו, הספרדים ממנילה (פיליפינים), הארמנים והמוסלמים מהודו סחרו באזור כבר בשנת 1690, כאשר חברות צרפתיות ואנגליות שפעלו בדרום הודו, עגנו לעיתים קרובות באזור. מהר מאוד הלכו חברות אחרות בעקבותיהם.
באמצע המאה ה-18 נודע המסחר בנמל גואנג'ואו כאחד הגדולים בעולם, עד להתפרצותה של מלחמת האופיום הראשונה בשנת 1839, ופתיחתם של נמלים רבים נוספים לחוף סין ב-1842. פריבילגיה זמנית זו הפכה את גואנגג'ואו לעיר המדורגת שלישית ברמת הצלחה בעולם.[3]
גואנגג'ואו נקבעה כאחת מחמש ערי האמנה, אשר במהלך חוזה נאנקינג, שנחתם בסופה של מלחמת האופיום ב-1842, נכפו על ידי המלחמה לסחור במסחר זר. יחד איתה נכפו גם הערים פוג'ואו, שיאמן, נינגבו (אנ') ושאנגחאי.
בשנת 1918 הפך "גואנגג'ואו" לשמה הרשמי של העיר, כאשר נוסדה בו הקונסוליה העירונית, ופאניו הפך לשמו של פלך דרומית לעיר. בשנת 1930 ובשנת 1953 הפכה גואנגג'ואו רגעית לרשות מקומית, אולם מעמד זה בוטל עוד באותה שנה.
בין השנים 1938 ל-1945 הייתה העיר תחת שלטון יפני כחלק ממלחמת סין–יפן השנייה.
ב-14 באוקטובר 1949, בחודשים האחרונים של מלחמת האזרחים הסינית, נכנסו כוחות קומוניסטים לעיר. פרויקטים לפיתוח עירוני שיפרו את רמת חייהם של תושבים רבים לאחר הסבל שעברו כתוצאה מהכיבוש הזר[דרוש מקור], והוקמו מגורים חדשים על גדות נהר הפנינה לפליטים שחזרו. רפורמות שהונהגו על ידי דנג שיאופינג שנכנסו לתוקף בשנות ה-70 המאוחרות, הביאו את העיר להתפתחות כלכלית יפה, בין השאר בשל קרבתה הגאוגרפית להונג קונג, והעובדה שהיא שוכנת על גדות נהר הפנינה.
יהודים בגואנגג'ואו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממקורות עקיפים ידוע כי היו יהודים בעיר זו בימים קדומים. דבר זה נודע מסיפורו של אבו זאיד מסירף על מנהיג המרד הואנג-צ'או, אשר בעקבות כיבוש קנטון בשנת 878 לספירה, כיבוש שהיה מלווה בטבח ושוד וביזה, הוציא שם להורג את האוכלוסייה שאינה סינית: כמאה ועשרים אלף מוסלמים, יהודים, נוצרים וזורואסטרים.[4]
בתחילת המאה ה-21 יש בעיר קהילה שמתנהלת על ידי שליח חב"ד הרב אליהו רוזנברג.[5] לקהילה בית ספר, בית כנסת מפואר בו מתקיימים תפילות ושיעורי תורה מדי יום, מקוואות לגברים ונשים, מחלקת נישואין, מחלקת כשרות ושחיטה מקומית המספקת אוכל כשר לקהילות אחרות בסין.
בנוסף קיימת בעיר קהילה ספרדית בשם "מאיר החיים" בנוסח ספרדי מרוקאי אשר הוקמה על ידי יגאל יפרח ונתמכת על ידיו וע"י הקהילה היהודית.[6]
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק הארי של הכלכלה בגואנגג'ואו מתבסס על ייצור מסיבי של סחורה מגוונת. בפאתי העיר בפרט ובמחוז גואנגדונג בכלל ישנם מפעלים רבים, שבהם תעשייה ענפה של ייצוא מוצרים רבים. כפועל יוצא ניתן למצוא בעיר זרים רבים אשר מתגוררים בעיר לתקופות קצרות וארוכות על מנת למנף ייצוא המוני (כגון: נעליים, מתכות, בגדים, קוסמטיקה וכו') של סחורות. בשנת 1998 בעיר הוקם מפעל לייצור מכוניות. הוא החל בייצור מכוניות לפי הרשאה מיצרנים ידועים כמו מיצובישי ורנו. בשנת 2001 החל בייצור מכונית שתוכננה במפעל מדגם "באולונג פגסוס".
בעיר גורדי שחקים רבים, שהבולטים שבהם הם מגדל קנטון והליטופ פלאזה, קניונים ומרכזי מסחר רבים.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גואנגג'ואו שוכנת במרכז מחוז גואנגדונג על גדותיו הצפוניים של נהר הפנינה, כ-1,210 ק"מ דרום-מערבית לעיר שאנגחאי. עובדת היותה שוכנת לחוף ים סין הדרומי, מקרבת אותה אל הונג קונג ומקאו, והופכת אותה לשער סין לעולם כולו. תת-המחוז העירוני גואנגג'ואו משתרע על פני 7,434 קמ"ר והנציבויות העירוניות הגובלות בה הן דוֹנְגְגְוַואן מדרום-מזרח, חְווֵיג'וֹאוּ (אנ') ממזרח, שָׁאוֹגְוָאן מצפון-מזרח, צִ'ינְגְיְוֵּ'אן (אנ') מצפון-מערב, פֿוֹשָׁאן ממערב וג'וֹנְגְשָׁאן מדרום.
טופוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פני הארץ באזור הצפון מזרחי גבוהים, ובאזור הדרומי נמוכים. האזור הצפון מזרחי הוא בעיקרו אזור הררי הכולל מקורות מים. אזור הדרום הוא אדמת סחף - בו שוכן נהר הפנינה.
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגואנגג'ואו שורר אקלים סובטרופי גשום, דומה להונג קונג (למרות מיקומה באזור הטרופי) והיא נחשבת לאחת הערים הנוחות ביותר בסין במהלך החורף. הקיץ ארוך, חם, לח וגשום, והחורף קצר, קריר עד נעים עם לילות קרים יחסית, ויבש יחסית. התקופה הגשומה ביותר היא בין אפריל ליוני, עם כמות רבה של ימים גשומים, אך גם הקיץ גשום עם מספר ימי גשם דומה. הטמפרטורה היומית המקסימלית הממוצעת בחודש יולי עומדת על 33.3 מעלות, ובחודש ינואר על 18.7 מעלות. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 1950 מילימטרים.
| אקלים בגואנגג'ואו, סין | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| שיא טמפרטורה מרבית (C°) | 28.4 | 29.4 | 32.1 | 33.5 | 39 | 38.9 | 39.1 | 38.3 | 37.6 | 36.2 | 33.4 | 29.9 | 39.1 |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 18.7 | 20 | 22.3 | 26.4 | 30 | 32 | 33.3 | 33.2 | 32 | 29.3 | 25.3 | 20.7 | 26.9 |
| טמפרטורה יומית ממוצעת (C°) | 13.8 | 15.5 | 18.3 | 22.5 | 26 | 27.9 | 28.9 | 28.6 | 27.4 | 24.4 | 20.2 | 15.4 | 22.4 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 10.6 | 12.5 | 15.5 | 19.6 | 23.1 | 25.1 | 25.8 | 25.5 | 24.2 | 20.9 | 16.7 | 11.9 | 19.3 |
| שיא טמפרטורה מזערית (C°) | 0.1 | 0 | 3.2 | 7.7 | 13.7 | 18.8 | 21.6 | 20.9 | 15.5 | 9.5 | 4.9 | -0.3 | -0.3 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 51.1 | 56.1 | 101 | 193.8 | 329 | 364.9 | 242.6 | 270.3 | 203.2 | 67.3 | 37.4 | 33.4 | 1950.1 |
| ימי משקע ממוצעים (≥1 מ"מ) | 7.2 | 9.4 | 13.8 | 15.3 | 17.4 | 19.4 | 17 | 16.8 | 12 | 5.7 | 5.7 | 5.7 | 145.4 |
חלוקה מנהלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תת-המחוז העירוני גואנגג'ואו מחולק לאחד עשר רבעים:
| מפה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
|
| ||||||
| שם | סינית | פין-יין | אוכלוסייה (מפקד 2020)[1] | שטח | צפיפות | |
| לִי-וָאן | 荔湾 | Lìwān | 1,238,305 | 59.10 | 20,953 | |
| יְוֵ'ה-שְׂיוּ | 越秀 | Yuèxiù | 1,038,643 | 33.80 | 30,729 | |
| הָאיג'וּ | 海珠 | Hăizhū | 1,819,037 | 90.40 | 20,122 | |
| טְייֵנְחֶה | 天河 | Tiānhé | 2,241,826 | 96.33 | 23,272 | |
| בָּאייוּ'ן | 白云 | Báiyún | 3,742,991 | 795.8 | 4,703 | |
| חְוָאנגְפּוּ | 黄埔 | Huángpŭ | 1,264,447 | 484.2 | 2,612 | |
| פָּאנְיוּ' | 番禺 | Pānyú | 2,658,397 | 529.9 | 5,016 | |
| חְוָואדוּ | 花都 | Huādū | 1,642,360 | 970 | 1,693 | |
| נָאנְשָׁה | 南沙 | Nánshā | 846,584 | 783.9 | 1,080 | |
| צוֹנְגְחְווָה | 从化 | Cónghuà | 717,684 | 1,975 | 363.5 | |
| דְזֶנְגְצֶ'נְג | 增城 | Zēngchéng | 1,466,331 | 1,616 | 907.1 | |
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר קיים נמל התעופה הבינלאומי באיון, ופועלת בעיר רכבת תחתית. בתחנת הרכבת המרכזית במזרח העיר, ישנן רכבות היוצאות למחוזות הונג קונג ומקאו, משך הנסיעה ליעדים אלו כשעתיים. ב-26 בדצמבר 2012 נחנך קו רכבת חדש בין בייג'ינג לגואנגג'ואו. נכון למועד חנוכתו, זהו קו הרכבת המהירה הארוך בעולם. הקו קיצר בצורה משמעותית את זמן הנסיעה בין הערים, המרוחקות זו מזו כ-2,300 ק"מ, מ-20 שעות נסיעה ל-8 שעות בלבד.[7]
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר שני מועדוני כדורגל המשחקים בליגה העליונה בסין: גואנגג'ואו אוורגראנד (האלופה בשנים 2011–2016) וגואנגג'ואו R&F.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גואנגג'ואו (במנדרינית תקנית)- גואנג ג'ואו: השער הדרומי של סין, מתוך אתר הרדיו הבינלאומי של סין בעברית
- גוואנגז'ו, סין: לא רק ערן זהבי, באתר וואלה, 21 במרץ 2017
נאור אזובל, בנגקוק החדשה: עשר סיבות לטוס לגוואנגז'ו, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2018- יום בגואנגדז'ואו, באתר travelchina
- גואנגג'ואו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 China: Guăngdōng (Prefectures, Cities, Districts and Counties) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
- ^ עיינו בוויקיפדיה האנגלית למקור
- ^ Top 10 Cities of the Year 1800
- ^ רפאל יהודה צבי ורבלובסקי, על יהודי קאיפנג, מוצאם ונוסח תפילתם, פעמים 78 (תשנ"ט) עמ' 48
- ^ אתר הקהילה היהודית בעיר
- ^ בית הכנסת מאיר החיים "טינחה" גואנגזו' - דף מידע - בית חב"ד שנזן/מרכז העיר/אוכל כשר/בית כנסת/המרכז היהודי שנזן, באתר www.shenzhenjewishcenter.com
- ^ רויטרס, צפו: הרכבת המהירה הארוכה בעולם נחנכה בסין, באתר ynet, 26 בדצמבר 2012
| ערי גואנגדונג | ||
|---|---|---|
| ערים תת-מחוזיות | גואנגג'ואו • שנג'ן | |
| נציבויות עירוניות | שאוגואן • ג'והאי • שאנטואו • פושאן • ג'יאנגמן • ג'אנג'יאנג • מאומינג • ג'אוצ'ינג • חוויג'ואו • מייג'ואו • שאן-ויי • חה-יו'אן • יאנגג'יאנג • צ'ינג-יו'אן • דונגגוואן • ג'ונגשאן • צ'אוג'ואו • ג'יה-יאנג • יו'נפו | |
| אזורי פיתוח כלכלי בסין העממית | ||
|---|---|---|
| ארבע הערים הראשונות | שנג'ן • ג'והאי • שאנטואו • שיאמן | |
| האזורים החדשים | האינאן • דאליין • צ'ינגדאו • צ'ינחואנגדאו • ליין-יו'נגאנג -פודונג • ינטאי • ג'אנג'יאנג • נינגבו • ונג'ואו • נאנטונג • פוג'ואו • גואנגג'ואו • בייהאי | |
| הערים הגדולות בעולם: ערים המונות לפחות חמישה מיליון תושבים | ||
|---|---|---|
| 20,000,000+ | שאנגחאי • בייג'ינג • סאו פאולו • דלהי | |
| 10,000,000+ | קראצ'י • לאגוס • איסטנבול • טוקיו • מומבאי • מוסקבה • גואנגג'ואו • פריז • שנג'ן • צ'נגדו • קינשאסה • קהיר • ג'קרטה • לאהור • סוג'ואו | |
| 5,000,000+ | סיאול • מקסיקו סיטי • לונדון • לימה • דאקה • ניו יורק • בנגלורו • בנגקוק • דונגגוואן • צ'ונגצ'ינג • נאנג'ינג • טהראן • שניאנג • בוגוטה • הו צ'י מין סיטי • הונג קונג • בגדאד • צ'נאי • צ'אנגשה • ווהאן • טיינג'ין • היידראבאד • האנוי • ריו דה ז'ניירו • פושאן • סנטיאגו דה צ'ילה • ריאד • אחמדאבאד • שאנטואו • סנקט פטרבורג • ח'רטום • אנקרה • ג'ינאן • האנגג'ואו • סינגפור • יאנגון • לואנדה | |
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
שאנגחאי בייג'ינג | |||||||||
| 1 | שאנגחאי | שאנגחאי | 21,909,814 | 11 | האנגג'ואו | ג'ג'יאנג | 9,236,032 | שנג'ן גואנגג'ואו | |
| 2 | בייג'ינג | בייג'ינג | 18,960,744 | 12 | פושאן | גואנגדונג | 9,042,509 | ||
| 3 | שנג'ן | גואנגדונג | 17,444,609 | 13 | נאנג'ינג | ג'יאנגסו | 7,519,814 | ||
| 4 | גואנגג'ואו | גואנגדונג | 16,096,724 | 14 | שניאנג | ליאונינג | 7,026,358 | ||
| 5 | צ'נגדו | סצ'ואן | 13,568,357 | 15 | ג'נגג'ואו | חנאן | 6,461,013 | ||
| 6 | טיינג'ין | טיינג'ין | 11,052,404 | 16 | צ'ינגדאו | שאנדונג | 6,165,279 | ||
| 7 | ווהאן | חוביי | 10,494,879 | 17 | סוג'ואו | ג'יאנגסו | 5,892,892 | ||
| 8 | דונגגוואן | גואנגדונג | 9,644,871 | 18 | ג'ינאן | שאנדונג | 5,648,162 | ||
| 9 | צ'ונגצ'ינג | צ'ונגצ'ינג | 9,580,819 | 19 | צ'אנגשה | חונאן | 5,630,256 | ||
| 10 | שיאן | שאאנשי | 9,392,938 | 20 | קונמינג | יונאן | 5,273,144 | ||