דבורה ברזילי-יגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

דבורה ברזילי-יגר (נולדה ב-1933) היא היסטוריונית ישראלית, שחקרה וערכה מחקרים רבים על חייו, תקופתו ופעילותו המדינית של ד"ר חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברזילי נולדה וגדלה ברחובות בה סיימה את בתי הספר היסודי והתיכון. התגייסה לעתודה האקדמית, ובמסגרתה למדה לתואר ראשון בהיסטוריה כללית וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. שירתה בצה"ל, בדרגת סגן, בענף היסטוריה. לאחר שחרורה סיימה תואר שני באוניברסיטה העברית, בלימודי היסטוריה כללית וההשלמות בהיסטוריה של עם ישראל. לימים, לאחר תקופת מחקר באנגליה, כתבה את עבודת הדוקטורט שלה על הנושא "בית לאומי לעם היהודי - המושג בחשיבה ובעשייה המדינית הבריטית 1917–1923" והוענק לה תואר דוקטור. במקביל, סיימה באוניברסיטה העברית לימודי הוראה בהיסטוריה וקיבלה תעודת הוראה, שבה נעזרה לשם הוראת מקצוע ההיסטוריה בבית ספר התיכון המאוחד ברחובות בשנים 1958–1960.

בשנים 1961–1974 הייתה חוקרת ועורכת מחקר במערכת כתבי חיים ויצמן, ירושלים, ובגנזך ויצמן ברחובות. בשנים 1966–1969 שהתה בלונדון בשליחות מערכת כתבי חיים ויצמן, וריכזה חומר בארכיונים הבריטיים המתייחס לפעילותו המדינית של ויצמן במלחמת העולם הראשונה בהקשר למתן הצהרת באלפור. לימים פרסמה מאמרים בנושא זה. בשובה לישראל היא ערכה את הכרכים השביעי והשמיני של כתבי חיים ויצמן (אגרות), שפורסמו לימים בעברית ובאנגלית.

בשנים 1974–1980 הייתה מנהלת המחקר והעורכת מטעם המכון לחקר הציונות שבאוניברסיטת תל אביב, לקראת פרסומו של "יומן ציוני מדיני, 1915 - 1919" של שמואל טולקובסקי, שהיה ציוני רב-פעלים ומחלוצי הפרדסנות בישראל.

בשנים 1974–1985 ניהלה ברזילי את המחקר וערכה את סקר המקורות בארכיונים בישראל, הנוגעים למדיניות ממשלת בריטניה כלפי היישוב היהודי בארץ ישראל (1914–1949; הפרויקט נעשה על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשיתוף עם האקדמיה הבריטית והופק לימים כדיסק).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1979 נישאה ברזילי לד"ר משה יגר, היסטוריון ודיפלומט בשירות החוץ של ישראל ולימים נלוותה אליו בשליחויותיו לנציגויות ישראל כקונסול כללי בניו-יורק, ושגריר בסטוקהולם ובפראג. בניו-יורק ברזילי לימדה כפרופסור-אורח בקווינס קולג', בשוודיה הרצתה בכנסים ובצ'כיה לימדה כפרופ' אורח באוניברסיטת קארל בפראג והרצתה בכנסים.

פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתבי חיים ויצמן (אגרות) כרך ז' , ירושלים, 1977 (בעברית), עורכת ; כנ"ל, ירושלים, 1975 (באנגלית), עורכת
  • כתבי חיים ויצמן (אגרות) כרך ח', ירושלים, 1977 (בעברית ובאנגלית), עורכת
  • שמואל טולקובסקי, יומן ציוני מדיני - לונדון 1915 - 1919: לקראת הצהרת בלפור , ירושלים, 1981, עורכת
  • יהודה ריינהרץ, חיים ויצמן - עלייתו של מדינאי, ירושלים, 1996, מתרגמת (מאנגלית)
  • בית לאומי לעם היהודי - המושג בחשיבה ובעשייה המדינית הבריטית 1917 - 1923, הספרייה הציונית על-יד ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, תשס"ג - 2003
  • מדריך למקורות ארכיוניים הנוגעים לתולדות ארץ ישראל בתקופת המנדט, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים, תשס"ד - 2004

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לתולדות הצהרת בלפור, רבעון "ציון", כרך ל"ג, ירושלים, תשכ"ח-1968
  • שעת משבר כשעת מפנה, מדינאי בעיתות משבר (קובץ מאמרים), תל אביב, תשל"ז-1977
  • המדיניות הציונית של חיים ויצמן בתקופת מלחמת העולם הראשונה, אידאולוגיה ומדיניות ציונית (קובץ מאמרים), ירושלים, תשל"ח-1978
  • THE OMERSBY GORE REPORTS FROM PALESTINE, APRIL - MAY, 1918 , תל אביב, 1977
  • CRISIS AS A TURNING POINT CHAIM WEIZMANN UN WORLD WAR I, STUDIES IN ZIONISM, TEL AVIV, 1982