דוב בער צאמבער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב דב בער צאמבער (צוֹמְבֶּר; בגרמנית: Bernhard Zomber; תקפ"א-תרמ"ד 18211884) היה רב חוקר ודיין בעיר ברלין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בלאסק בשנת תקפ"א (1821), למד מפי רבי יעקב שמחה רפיש ורבי יעקב אטלינגר. למד בחברותא עם הרב מיכאל זקש[1].

בשנת תרל"א (1871) מונה למורה ראשי ללימודי התלמוד בבית המדרש לרבנים בברלין[2] [אולם בפועל בית המדרש לא נפתח עד שנת תרל"ד (1874)[3]].

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרכ"ט - תר"כ הוציא לאור לראשונה [יחד עם אפרים הערץ] את ספר שיטה מקובצת על מסכת נדרים, הקדמתו והגהותיו לספר זה נדפסו גם במהדורות הבאות של הספר.

בשנת תרכ"ד (1864) הוציא לאור מכת"י הלכות פסחים לרבי יצחק אבן גיאת, עם ביאור דבר הלכה.

בשנת תר"ל (1870) הדפיס קונטרס בשם "מורה דרך" להוכיח את ייחוסו של פירוש רש"י על מסכת מועד קטן. הרב נתן נטע רבינוביץ השיב על דבריו בקונטרס "מורה המורה".

כתבים נוספים ממנו נדפסו בכתבי העת של אותה תקופה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מזכירו בהקדמה לחיבור דבר הלכה על הלכות פסחים לר"י גיאת
  2. ^ ספר עיר לסק וחכמיה עמוד עו
  3. ^ ראה משה אביגדור שולוואס, בית המדרש לרבנים בברלין - חלק א', באתר "דעת"