יצחק אבן גיאת
| לידה |
1038 כנראה ד'תשצ"ח  |
|---|---|
| פטירה |
1089 (בגיל 51 בערך) ד'תתמ"ט קורדובה, נקבר בלוסינה. |
| תחומי עיסוק | תנ"ך, ש"ס, הלכה, תפילה, פיוט, שירה |
| חיבוריו | פירושים לספרי מקרא, "הלכות כלולות" (שם משוער), "ספר הנר" על התלמוד (בערבית), תשובות, פיוטים ושירים. |
| השתייכות | רבני ספרד, ראשונים |
| השקפה דתית |
יהדות |
| רבותיו | ייתכן שרבי שמואל הנגיד |
| תלמידיו | רבי משה אבן עזרא, רבי יוסף אבן סהל ורבי יוסף אבן צדיק. |
| ילדים |
יהודה אבן גיאת |
  | |
רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג; ד'תשצ"ח, 1038 (בקירוב), לוסנה — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, פוסק, ראש ישיבה, פרשן, ומשורר יהודי.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת 1038 בעיר אליסנה, עיר החכמה והשירה, שרוב תושביה היו יהודים עוד משנים קדמוניות, וכונתה על ידם "פנינת ספרד". עמד בראש ישיבת אליסנה, ונודע בגדולתו בתורה ובחכמתו. היה גם פייטן, בקיא בפילוסופיה ובמדע; והעמיד תלמידים רבים, ביניהם מגדולי המשוררים שבדור שלאחריו. עמד בקשרי ידידות עם רבי שמואל הנגיד, ויש אומרים שהיה תלמידו, ולאחר מכן עם בנו רבי יהוסף. לאחר הרצחו של רבי יהוסף, סייע לאלמנתו ובנה עזריה ולימדו וחינכו כבנו. בשנת 1089 יצא לקורדובה על מנת לקבל טיפול רפואי ושם נפטר, מיטתו הועברה לעירו אליסנה ושם נקבר לצד אבותיו.
דרכו בהלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא כפף עצמו לגאונים, מחשיב את דבריהם לסמכות מחייבת כמו זו של הגמרא, והקפיד להביא הרבה מדבריהם, בדקדוק רב, תוך הקפדה על שמותיהם.[1] לעומת זאת, בן דורו הרי"ף היה עצמאי יותר בפסיקתו, מתחשב בגאונים אך רק את הגמרא מחשיב כסמכות מחייבת (אולי זו הסיבה למחלוקת שהייתה בין הרי"ץ גיאת ורבי יצחק אלבאליה לבין הרי"ף, ואולי חששו שיתמעט העיון התלמודי מפאת ספר הלכותיו). הרמב"ם בתחילת דרכו הושפע מהספרות ההלכתית של הגאונים, רב נסים גאון ומהרי"ץ גיאת, אך בהמשך התקרב יותר לדרכם של הרי"ף ותלמידו רבי יוסף אבן-מיגאש, אותם החשיב לרבותיו. הרשב"א קרא למהרי"ץ גיאת אחד מאבות עולם.
הלכות הרי"ץ גיאת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרי"ץ גיאת היה הפוסק הראשון, לאחר תקופת הגאונים, שחיבר ספר הלכות פסוקות הערוך לפי נושאים. בספר מסתמך על הגמרא, התלמוד ירושלמי, והלכות ותשובות הגאונים. הספר גם מעין אנציקלופדיה לתורת הגאונים כפי שקיבלה מרבותיו, מסודר היטב, וכתוב בלשון ברורה. ממנו שאבו, והביאו מדבריו, מגדולי הפוסקים הראשונים: הראב"ד, הרמב"ן, הרשב"א, הרא"ש, הריטב"א, הר"ן, המנהיג, הטור, רבינו ירוחם, הריב"ש, רבינו מנוח, ואורחות חיים. במאות השנים האחרונות הספר לא נשתמר בשלמותו. מאחר שההלכות המוזכרות בשמו, על ידי הראשונים, נוגעות לסדרים מועד, נשים ונזיקין; מניחים שחיבורו הקיף לפחות את כל ההלכות הנוהגות בזמן הזה. משערים שהספר נקרא 'הלכות כלולות'. חלק מן הספר העוסק בהלכות של סדר מועד, יצא לאור בשני חלקים בשם "ספר שערי שמחה" על ידי הרב יצחק דוב במברגר עם הפירוש "יצחק ירנן".
שאר כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתב חבורים רבים בהלכה ובלשון, ופירושים למקרא, למשנה ולגמרא. פירש ותירגם בערבית יהודית את ספר קהלת, פירוש המצוטט על ידי הרד"ק, אשר עליו כתב הרשב"א שהוא "פירוש נאה בקהלת מראה ענייני החכמה ופיוטים" ונדפס בליידן ה'תרמ"ד[2] (הפירוש תורגם לעברית על ידי הרב יוסף קאפח בספר "חמש מגילות", שם ייחסו לרס"ג). חיבר פירוש למסכתות משנה, שהזכירו הרמב"ם, ולא נשתמר. וחיבר פירוש לתלמוד בשם 'ספר הנר' (ובערבית 'כתאב אל אלסראג'), ממנו נשתמרו שרידים למסכתות פסחים, כתובות, ובבא מציעא.[3] קיימות מקצת מתשובות שחיבר. כתב פירוש למסכת אבות, אשר הרשב"ץ מביא מדבריו וגרסאותיו בספרו מגן אבות.
פיוטיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יצחק אבן גיאת היה החלוץ והמייסד של הפיוט הדתי הספרדי. מאות מפיוטיו נשתמרו. פיוטיו התקבלו בחיבה יתירה, ונכנסו למחזורים של קהילות ספרד והמזרח, ובמיוחד למחזור טריפולי 'שפתי רננות', כן ישנם פיוטים במנהג אשכנז המזרחי החתומים יצחק, וסביר שהם שלו.[4] תלמידו רבי משה אבן עזרא כתב עליו: "הוא היה מעיין המליצה ומקור הצחות, מושל במכמני הלשון העברית ומולך על הלשון הסורסית. הוא כתב מאמרי מליצה וחיבר שירים בהירים. בחיבה רבה הילל את חכמי זמנו וקונן את מנהיגי בני דורו. יש לו הרבה חיבורים בהלכה ובלשון, ולא שקט עד שבירר וליבן כמעט כל דבר. הוא הרבה לחבר יותר מאלה שקדמוהו דברי מוסר ותפילות, שירי תהילה וקינות; אבל לא כתב הרבה שירים שקולים משום שידיעותיו בחכמת בני ערב היו מעטות. הוא השתמש במילים נעימות שכוונתן פשוטה".[5]
להבדיל מהפייטנים שבאו אחריו, שראו בשירה אמנות עליונה, מטרה בפני עצמה; עבורו השירה הייתה רק אמצעי, דרך להתעלות ולהתפלל, ולא מטרה בפני עצמה. ולעומת ההקפדה האמנותית בפיוטים של משוררי ספרד בדורות הבאים; ברבים מפיוטיו של ריא"ץ גיאת אין משקל. הוא דולה פסוקים מן המקרא, וסביב כל פסוק אורג את הגות רוחו והגיוני לבו; יוצא מן הפסוק וחוזר אל הפסוק, תוך ניגון המאחד את כל שורותיו לרעיון אחד ולתמונה אחידה, להשתפכות נפש של ישראל לא-להיו. להבדיל מהפייטנים הקדמונים שנהגו לדרוש כל פסוק, ריא"ץ גיאת לא הכניס לא מדרשים ולא אגדות לשיריו; אלא המשיך את הפסוק וצירף לתוכו מושגים והכרות ויסודות רוחניים הקרובים ללבם של בני דורו (כגון ספר יצירה, פילוסופיה ואסטרונומיה, ידיעות הטבע, תורת הנפש והרפואה), והכל לבקש רחמים ולספר גדלות א-לוה. פיוטיו מצטיינים בשפה צחה ובנעימות הסגנון וחדורים פשטות תנכי"ת.[6]
תלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]העמיד תלמידים רבים, ביניהם:
- ר' משה אבן עזרא
- ר' יוסף אבן סהל
- ר' יוסף אבן צדיק
| תקופת חייו של הרב יצחק אבן גיאת על ציר הזמן |
|---|
 |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי יצחק אבן גיאת, ספר שערי שמחה, חלק ראשון, פירטה תרכ"א.
- רבי צחק אבן גיאת, ספר שערי שמחה, חלק שני, פירטה תרכ"ב.
- יונה דוד, שירי ר' יצחק אבן גיאת, הוצאת 'עכשיו', ירושלים תשמ"ח, באתר אוצר החכמה.
- שמעון ברנשטיין, פיוטים חדשים לר' יצחק אבן גיאת, ניו יורק: האחים שולזינגר, תשי"ב.
מחקרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישראל מ' תא-שמע, ר' יצחק אבן גיאת, פרק מתוך ספרו "הספרות הפרשנית לתלמוד", חלק א, ע' 162 ואילך, ירושלים: מאגנס, האוניברסיטה העברית תש"ס.
- שרה כ"ץ, ר' יצחק אבן גיאת: מונוגרפיה, ירושלים: ראובן מס, תשנ"ה.
- מנחם חיים שמלצר, יצירתו הפיוטית של רבי יצחק אבן גיאת, ניו יורק: בית המדרש לרבנים באמריקה תשכ"ה.
- צבי מלאכי, סדר עבודת יום הכפורים לר' יצחק אבן גיאת הספרדי, מבוא ועיון ספרותי ופירוש קדמון, מכון הברמן למחקרי ספרות: לוד תשנ"ז.
- שרגא אברמסון, "לפירוש רב יצחק אבן גיאת לקהלת", קריית ספר נ"ב (ה'תשל"ז), עמ' 156–172.
- שלמה פינס, "לחקר פירושו של אבו אל-ברכאת אלבגדאדי על ספר קהלת: ארבעה טכסטים", תרביץ ל"ג [ב] (טבת ה'תשכ"ד), עמ' 212–213. [על פירושו לקהלת]
- דן גרינברגר, "ספר הנר ("כתאב אלסראג'"): פירושו של ר' יצחק אבן גיאת למסכתות פסחים ובבא מציעא", גנזי קדם יא (תשע"ה), עמ' 9–57.
- דן גרינברגר, ספר הנר: פירושו של ר' יצחק אבן גיאת למסכתות פסחים ובבא מציעא, גנזי קדם, 2015/01/01, באתר Academia.edu
- חגית מיטלמן, פירוש לספר קהלת בערבית-יהודית: המיוחס לר' יצחק אבן ג'יאת - היבטים פילוסופיים ופרשניים, ירושלים תשנ"ט.
- אריאל זינדר, "'בְּעָמְדָם בַּחֲצוֹת הַלֵּיל פַּעַם וּשְׁתַּיִם': סליחות על פי סדר האשמורות מאת יצחק אבן גיאת", מהדורה מדעית מבוארת, דברי מבוא ועיון ספרותי, עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית, תשע"ד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי יצחק אבן גיאת בפרויקט בן-יהודה
- יצחק אבן גיאת, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אפרים חזן, ר' יצחק אבן גיאת, באתר הפיוט והתפילה
- גמר לשמע ישראל (פיוט), באתר "דעת"
- פזמון (פיוט), באתר "דעת"
- קטעים מיצירתו, באתר "דעת"
- שערי שמחה חלק א', באתר היברובוקס
- שערי שמחה חלק ב', באתר היברובוקס
- מנחם ברונפמן, תור הזהב היהודי בספרד (אורכב 09.01.2019 בארכיון Wayback Machine), באתר Chabad.org
- כתב יד, פירוש ספר קהלת ליצחק בן גיאת, שנה לא ידועה, סנט פטסבורג, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
יצחק בן יהודה אבן גיאת (1038-1089), דף שער בספרייה הלאומית- "יצחק אבן גיאת", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ישראל מ' תא-שמע, הספרות הפרשנית לתלמוד באירופה ובצפון אפריקה, חלק א, פרק ה, ירושלים: מאגנס, האוניברסיטה העברית
- ^ בש"ות הרמב"ם ובספר "מלחמות ה'" של רבי אברהם בן הרמב"ם משמע שפירש כמה מספרי המקרא והמשנה.
- ^ כשמובא משמו בספר "העיטור" מוזכר שחיבר ספר "הנר"
- ^ לדוגמה, גאולת "יקוש בעניו" לשבת פרשת בהר. עיין סדר עבודת ישראל, נוסח פולין, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 752.
- ^ משה אבן עזרא, שירת ישראל, ע' עב (בתרגום בן ציון הלפר), ליפסיה: שטיבל, תרפ"ד
- ^ שמעון ברנשטיין, פיוטים חדשים לר' יצחק אבן גיאת, ניו יורק: האחים שולזינגר, תשי"ב
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | רס"ג • שמואל בן חפני הכהן גאון • אברהם בן הרמב"ם • תנחום הירושלמי | |
| פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • שלמה פרחון • אבן ג'נאח • משה הכהן אבן ג'יקטילה • יהודה אבן בלעם | |
| פרשני ספרד | יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | מנחם בן חלבו • רש"י • יוסף קרא • רשב"ם • אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובאנס | יוסף קמחי • משה קמחי • רד"ק • מנחם בן שמעון • יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • זכריה הרופא • סעדיה עדני • דוד הלוי חמדי | |
| פרשני המגרב | רבנו חננאל • יהודה אבן קריש • יוסף בן יהודה אבן עקנין | |