יצחק אבן גיאת
| תאריך לידה | כנראה ד'תשצ"ח |
|---|---|
| תאריך פטירה | ד'תתמ"ט |
| מקום פטירה | קורדובה, נקבר בלוסינה. |
| השתייכות | רבני ספרד |
| נושאים בהם עסק | תנ"ך, ש"ס, הלכה, תפילה, פיוט, שירה |
| רבותיו | ייתכן שרבי שמואל הנגיד |
| תלמידיו | רבי משה אבן עזרא, רבי יוסף אבן סהל ורבי יוסף אבן צדיק. |
| חיבוריו | פירושים לספרי מקרא, "הלכות כלולות" (שם משוער), "ספר הנר" על התלמוד (בערבית), תשובות, פיוטים ושירים. |
רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג; ד'תשצ"ח (1038) בערך, לוסנה, ספרד — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה רב, פוסק, ראש ישיבה, פרשן ומשורר יהודי. עמד בקשרי ידידות עם רבי שמואל הנגיד ולאחר מכן עם בנו רבי יהוסף. לאחר הרצחו של רבי יהוסף סייע לאלמנתו ובנה רבי עזריה והזמינם ללוסנה. בשנת 1089 יצא לקורדובה על מנת לקבל טיפול רפואי ושם נפטר, מיטתו הועברה לעירו לוסנה ושם נקבר לצד אבותיו.
תוכן עניינים
זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
החיד"א בספרו שם הגדולים (מערכת גדולים, האות י, סימן שיב) כותב כי הרי"ץ גאות הוא בן דורו של הרי"ף ובאותו הדור היו חמישה חכמים ששמם הפרטי היה יצחק. כמו כן הוא מפנה לספר שלשלת הקבלה שכתב שהרי"ץ גאות היה בן אחותם של הרשב"ם ורבנו תם. החיד"א שלל נחרצות דעה זאת (שאף הובאה בספר סדר הדורות) ולדבריו זוהי טעות בזיהוי. החיד"א מסביר כי בן אחותם של הרשב"ם ורבנו תם הוא ר"י הזקן מבעלי התוספות, בנו של רבינו שמואל, שאף שמו יצחק.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יצחק היה פוסק מהדור השני לראשונים, ראש ישיבת לוסינה ומגדולי פייטני ספרד. כתב חבורים רבים בהלכה ובלשון, ופירושים למקרא. תלמידו רבי משה אבן עזרא כותב עליו: " התחיל לחבר הרבה ספרים בתורתנו הקדושה ובענייני הלשון, ורק מעט הספיק לגמור"
הרי"ץ גיאת חבר ספר הלכות אשר הראשונים מביאים ממנו הלכות רבות. לאור העובדה שההלכות המוזכרות בשמו נוגעות לסדרים מועד, נשים ונזיקין מניחים שחיבורו הקיף לפחות את כל ההלכות הנוהגות בזמן הזה. משערים שהספר נקרא 'הלכות כלולות'. חלק מן הספר העוסק בהלכות שבת, מועד, תענית ועוד, יו"ל בשני חלקים על ידי יצחק דוב במברגר עם פירוש בשם "יצחק ירנן" בפירט, האחד בה'תרכ"א ונקרא בשם "שערי שמחה" או בשם "מאה שערים".
עוד פירש ותירגם את ספר קהלת המצוטט על ידי הרד"ק, אשר עליו כתב הרשב"א שהוא "פירוש נאה בקהלת מראה ענייני החכמה ופיוטים" ונדפס בליידן ה'תרמ"ד.[1] כמו כן חיבר גם פירוש לתלמוד בשם 'ספר הנר' (ובערבית 'כתאב אל אלסראג'), אך חיבור זה אינו מצוי כיום[2]. השתמש בכתביו בגמרא, בתלמוד ירושלמי, בתוספתא, ובהלכות ותשובות הגאונים. מספר תשובות שלו קיימות גם כיום.
עסק רבות בשירה ובפיוט. מצויים כיום לא פחות משלוש מאות שירים שכתב. במחזור של קהילת טריפולי הוכנסו כמה מפיוטיו. פיוטיו נכנסו למחזורים של קהלות צפון אפריקה ובמיוחד למחזור טריפולי 'שפתי רננות'. תלמידו רבי משה אבן עזרא שמכנהו בשם "בעל המליצה והשיר" כתב עליו: "הוא היה מעיין המליצה ומקור הצחות, מושל במכמני הלשון העברית ומולך על הלשון הסורסית".
כתב גם פירוש לאבות, אשר הרשב"ץ מביא מדבריו וגרסאותיו בספרו מגן אבות. והראר"ז כתב בהערות מכאן שר"י ן' גיאת כתב פירוש לאבות.
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
העמיד תלמידים רבים, ביניהם:
- ר' משה אבן עזרא
- ר' יוסף אבן סהל
- ר' יוסף אבן צדיק
| תקופת חייו של הרב יצחק אבן גיאת על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ש. אברמסון, "לפירוש רב יצחק אבן גיאת לקהלת" קריית ספר נ"ב, תשל"ח. [על פירושו לקהלת]
- ש. פינס, תרביץ ל"ג , תשכ"ד עמ' 212 -213 [על פירושו לקהלת]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק אבן גיאת, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מאמר עליו מאת פרופ' אפרים חזן באתר הזמנה לפיוט
- גמר לשמע ישראל (פיוט), באתר "דעת"
- פזמון (פיוט), באתר "דעת"
- קטעים מיצירתו, באתר "דעת"
- שערי שמחה חלק א' באתר הספרים העברי
- שערי שמחה חלק ב' באתר הספרים העברי
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | שמואל בן חפני הכהן גאון • רס"ג • אברהם בן הרמב"ם | |
| פרשנים פילולוגיים ספרדים | מנחם • דונש • חיוג' • אבן ג'נאח • משה הכהן אבן ג'יקטילה • יהודה אבן בלעם • תנחום הירושלמי | |
| פרשני ספרד | יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | רש"י • יוסף קרא • רשב"ם • אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובנס | יוסף קמחי • משה קמחי • רד"ק • מנחם בן שמעון • יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | יהודה החסיד | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • זכריה הרופא • סעדיה עדני • דוד הלוי חמדי | |
| פרשני אלג'יר | יהודה אבן קריש | |
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בש"ות הרמב"ם ובספר "מלחמות ה'" של רבי אברהם בן הרמב"ם משמע שפירש כמה מספרי המקרא והמשנה.
- ^ כשמובא משמו בספר "העיטור" מוזכר שחיבר ספר "הנר"
