יצחק אבן גיאת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יצחק אבן גיאת
תאריך לידה כנראה ד'תשצ"ח
תאריך פטירה ד'תתמ"ט
מקום פטירה קורדובה, נקבר בלוסינה.
השתייכות רבני ספרד
נושאים בהם עסק תנ"ך, ש"ס, הלכה, תפילה, פיוט, שירה
רבותיו ייתכן שרבי שמואל הנגיד
תלמידיו רבי משה אבן עזרא, רבי יוסף אבן סהל ורבי יוסף אבן צדיק.
חיבוריו פירושים לספרי מקרא, "הלכות כלולות" (שם משוער), "ספר הנר" על התלמוד (בערבית), תשובות, פיוטים ושירים.

רבי יצחק בן רבי יהודה אבן גיאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג; ד'תשצ"ח (1038) בערך, לוסנה, ספרדד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה רב, פוסק, ראש ישיבה, פרשן ומשורר יהודי. עמד בקשרי ידידות עם רבי שמואל הנגיד ולאחר מכן עם בנו יהוסף. לאחר הרצחו של יהוסף סייע לאלמנתו ובנה והזמינם ללוסנה. בשנת 1089 יצא לקורדובה על מנת לקבל טיפול רפואי ושם נפטר, מיטתו הועברה לעירו לוסנה ושם נקבר לצד אבותיו.

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיד"א בספרו שם הגדולים (מערכת גדולים, האות י, סימן שיב) כותב כי הרי"ץ גאות הוא בן דורו של הרי"ף ובאותו הדור היו חמישה חכמים ששמם הפרטי היה יצחק. כמו כן הוא מפנה לספר שלשלת הקבלה שכתב שהרי"ץ גאות היה בן אחותם של הרשב"ם ורבנו תם. החיד"א שלל נחרצות דעה זאת (שאף הובאה בספר סדר הדורות) ולדבריו זוהי טעות בזיהוי. החיד"א מסביר כי בן אחותם של הרשב"ם ורבנו תם הוא ר"י הזקן מבעלי התוספות, בנו של רבינו שמואל, שאף שמו יצחק.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יצחק היה פוסק מהדור השני לראשונים, ראש ישיבת לוסינה ומגדולי פייטני ספרד. כתב חבורים רבים בהלכה ובלשון, ופירושים למקרא. תלמידו רבי משה אבן עזרא כותב עליו: " התחיל לחבר הרבה ספרים בתורתנו הקדושה ובענייני הלשון, ורק מעט הספיק לגמור"

הרי"ץ גיאת חבר ספר הלכות אשר הראשונים מביאים ממנו הלכות רבות. לאור העובדה שההלכות המוזכרות בשמו נוגעות לסדרים מועד, נשים ונזיקין מניחים שחיבורו הקיף לפחות את כל ההלכות הנוהגות בזמן הזה. משערים שהספר נקרא 'הלכות כלולות'. חלק מן הספר העוסק בהלכות שבת, מועד, תענית ועוד, יו"ל בשני חלקים ע"י יצחק דוב במברגר עם פירוש בשם "יצחק ירנן" בפירטה, האחד בה'תרכ"א ונקרא בשם "שערי שמחה" או בשם "מאה שערים".

עוד פירש ותירגם את ספר קהלת המצוטט ע"י הרד"ק, אשר עליו כתב הרשב"א שהוא "פירוש נאה בקהלת מראה ענייני החכמה ופיוטים" ונדפס בלידן ה'תרמ"ד.‏[1] כמו כן חיבר גם פירוש לתלמוד בשם 'ספר הנר' (ובערבית 'כתאב אל אלסראג'), אך חיבור זה אינו מצוי כיום[2]. השתמש בכתביו בגמרא, בתלמוד ירושלמי, בתוספתא, ובהלכות ותשובות הגאונים. מספר תשובות שלו קיימות גם כיום.

עסק רבות בשירה ובפיוט. מצויים כיום לא פחות משלוש מאות שירים שכתב. במחזור של קהילת טריפולי הוכנסו כמה מפיוטיו. פיוטיו נכנסו למחזורים של קהלות צפון אפריקה ובמיוחד למחזור טריפולי 'שפתי רננות'. תלמידו רבי משה אבן עזרא שמכנהו בשם "בעל המליצה והשיר" כתב עליו: "הוא היה מעיין המליצה ומקור הצחות, מושל במכמני הלשון העברית ומולך על הלשון הסורסית".

כתב גם פירוש לאבות, אשר הרשב"ץ מביא מדבריו וגרסאותיו בספרו מגן אבות. והראר"ז כתב בהערות מכאן שר"י ן' גיאת כתב פירוש לאבות.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמיד תלמידים רבים, ביניהם:

תקופת חייו של הרב יצחק אבן גיאת על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ש. אברמסון, "לפירוש רב יצחק אבן גיאת לקהלת" קריית ספר נ"ב, תשל"ח. [על פירושו לקהלת]
  • ש. פינס, תרביץ ל"ג , תשכ"ד עמ' 212 -213 [על פירושו לקהלת]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בש"ות הרמב"ם ובספר "מלחמות ה'" של רבי אברהם בן הרמב"ם משמע שפירש כמה מספרי המקרא והמשנה.
  2. ^ כשמובא משמו בספר "העיטור" מוזכר שחיבר ספר "הנר"