דוב סיבירי מזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןדוב סיבירי מזרחי
Ucollaris.jpg
מיון מדעי
על־ממלכה: אוקריוטיים
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: Sphenacodontia
משפחה: דוביים
סוג: דוב
מין: דוב חום
תת־מין: דוב סיבירי מזרחי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ursus arctos collaris
קיוויה, 1824
שמות נוספים

הדוב החום המזרחי של סיביר

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הדוב החום המזרחי של סיביר (שם מדעי: Ursus arctos collaris) הוא תת-מין של הדוב החום אשר תפוצתו היא ממזרח סיביר, החל מנהר יניסיי עד טרנס-בייקאליהרכס סטנובוינהר לנה, קולימה ובדרך כלל בכל רחבי יאקוטיה והרי אלטאי. תת המין קיים גם בצפון מונגוליה

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדובים הסיבירים המזרחיים בינוניים בגודלם לדובים חומים אירואסיים ולדובים חומים קמצ'טקה. הגולגולת של הדוב הסיבירי המזרחי גדולה יותר מאלו של דובים חומים אירואסיים אחרים, וככל הנראה גדולה יותר מאלו של דובים חומים במזרח הרחוק. לזכרים בוגרים יש גולגלת אשר אורכה היא 32.6-43.1 ס"מ ורוחבה (מעצם לחי אחת לשנייה) היא 31.2-38.5 ס"מ. לדוב הסיבירי המזרחי יש פרווה ארוכה, צפופה ורכה הדומה בצבע לזה של דובים חומים אירואסיים, אם כי רוב האוכלוסייה הם פריטים כהים יותר.

מיון טקסונומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגדרה האבלוציונית של פרדריק קיוויה עבור תת-מין זה הוגבלה לאוכלוסיית הדוב החום בנהר יניסיי העליון ששם הדובים עם צווארונים לבנים מפותחים היטב. התת-מין סווג מאז מחדש כאוכלוסיות שהקיפו בעבר את "ייניזיס" ו"סיבריקוס", אם כי לשניים האחרונים אין צווארון.

יחסים עם האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

דובים סיבירים מזרחיים הרבה יותר נועזים כלפי בני האדם מאשר דובים אירופאים אחרים הביישנים והנרדפים יותר. דובים סיביריים מזרחיים הורסים בקביעות בקתות ומחסני ציידים בהם יש מזון.

מזון וציד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזונתם של הדובים הסיבירים המזרחיים מורכבת יותר מבשר מאשר דובים חומים אירופאים אחרים, והם אינם אוהבים דבש. הם צדים במארב מעצי אורן ותזונתם מורכבת מ: ארנבות הרים, פרסתנים כמו איילים, אייל קנדי ואייל קורא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]