איקריוטים
 איקריוטים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| על־ממלכה: | איקריוטים |
| שם מדעי | |
 Eukaryotaשטון, 1925 | |
אֵיקַרְיוֹטִים (שם מדעי: Eukaryota, Eukarya, Eucarya; "בעלי גרעין") הם יצורים תאיים בעלי גרעין ואברונים, המהווים את העל-ממלכה המגוונת ביותר במיון עולם הטבע. הם כוללים חד-תאיים כמו פרוטוזואה, ריריות, אצות ופטריות חד-תאיות, וכן את הממלכות של הרב-תאיים: פטריות, צומח ובעלי חיים. שתי העל-ממלכות האחרות - חיידקים וארכאונים - כוללות את היצורים הפרוקריוטים.
תא איקריוטי מתאפיין בכך שקיימים אצלו גרעין התא והאברונים המתמחים, המופרדים מהציטופלזמה על ידי ממברנה ביולוגית, שלא כמו בפרוקריוטים, חסרי הגרעין והאברונים (פרו - לפני, קריוט - גרעין; "לפני הופעת הגרעין").
מבנה התא האיקריוטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאים איקריוטיים לרוב גדולים יותר מתאים פרוקריוטיים. המחשה לכך ניתן למצוא בהשוואה בין מסת התאים המרכיבים את גוף האדם, לבין מסת החיידקים השוכנים בו באופן תמידי. אף שמספר החיידקים ומספר תאי האדם הם בעלי אותו סדר גודל (), מסת החיידקים בגוף מסתכמת בכ-200 גרם בלבד[1]; הדבר מתאפשר בזכות ההבדל העצום בין גודלם של תאי הגוף (האיקריוטיים) וזה של החיידקים (הפרוקריוטיים).
תאים איקריוטיים מכילים מבנים שונים שניתן לכנותם באופן כללי בשם "אברונים". במרכז התא נמצא גרעין המוקף ממברנה כפולה ובה מעברים מיוחדים למעבר חומרים חיוניים. בתוך הגרעין נמצא החומר התורשתי של התא (ה-DNA) המאוחסן בכרומוזומים; משם מנוהלות פעילויות התא. כל מה שנמצא מחוץ לגרעין נקרא "ציטופלזמה". הציטופלזמה היא נוזל צמיג בו נמצאים כל שאר אברוני התא ובו מתבצע חלק מחילוף החומרים של התא. יציבות מבנה התא נשמרת על ידי שלד התא.
המיון המדעי של האיקריוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
.jpg)
.jpg)
קארולוס ליניאוס חילק בחלוקתו המקורית את עולם הטבע לשתי ממלכות: בעלי החיים והצמחים. כאשר התחילו לגלות במאה ה-19 את החידקים החד-תאיים השונים הזיזו אותם פעמים רבות בין הצמחים לבין בעלי החיים עד שב-1866 ארנסט הקל הציב אותם בממלכה משלהם. בהמשך במאה ה-20 זכו גם הפטריות להיות ממלכה משלהם ויצרו בעצם את ארבעת הממלכות המוכרות כיום:
- פרוטיסטה (Protista) - הכוללת את כל החד-תאיים
- ממלכת הפטריות (Fungi)
- ממלכת הצומח (Viridiplantae)
- ממלכת החי (Animalia)
מחקרים גנטיים מודרניים משנות ה-90 ומתחילת מהמאה ה-21 מראים שהחלוקה הקלאסית אינה תואמת בצורה טובה את המציאות הגנטית ואת הקרבה ההתפתחותית בין הקבוצות השונות. ב-2005–2012 הוצעו מספר חלוקות[2][3] שבסופן התקבעו חמש קבוצות עיקריות:
| Archaeplastida | צמחי היבשה, אצות ירוקיות, אצות, אדומיות וה-glaucophytes |
| על-קבוצת SAR | Stramenopiles (חומיות, צורניות, וכו') Alveolata (ריסניות, רדיולרות, ועוד דמויי-אמבות) ו-Rhizaria (המכילה את החוריריות) |
| Excavata (שקולה לDiscoba) | קבוצה שאיחדה תת-קבוצות רבות ושונות של חד תאיים. |
| Amoebozoa | המכילה את הריריות והאמבות |
| Opisthokonta | בעיקר בעלי החיים, והפטריות |
גם בחלוקה זאת היו בעיות רבות ובעיקר זה שהיא לא כללה כמה קבוצות קטנות יחסית (כמו Telonemia או Picozoa ואפילו הסוג הבודד Collodictyon). ובכך שהיא לא הראתה את הקשרים ההתפתחותיים בין כל הקבוצות הנ"ל.
החלוקה הפילוגנטית המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהתבסס על מספר עבודות מ-2012-2016[4][5][6][7] נעשו ניסיונות למקם את הקבוצות הקטנות בתוך קבוצת האם וגם למפות את הקשרים בין קבוצות האם השונות. כיום, למעט מספר שינויים נהוג לחלק את הקלייד של האיקריוטים לארבעה ענפים עיקריים (על-קבוצת Archaeplastida, על-קבוצת TSAR, על-קבוצת Discoba ועל-קבוצת Amorphea) המכילים את רוב הקבוצות הידועות לנו כיום. ישנן כמה קבוצות שמיקומן בתוך ענפים אלו עוד נתון למחלוקת (בעיקר הHaptista וה-Cryptista שלא ברור לגמרי אם הן שייכות לעל-קבוצת Archaeplastida וקרובות לצמחים או שלמעשה הן קרובות יותר לעל-קבוצת TSAR וגם המיקום של ה-Discoba כענף נפרד ומפוצל מהקבוצות האחרות).
באיור זה מוצגת חלוקה זאת (המקובלת פחות או יותר כקונצנזוס מדעי מלבד ההסתייגויות הכתובות מעלה), כשבסוגריים כתובות הקבוצות הבולטות בכל ענף:
| איקריוטים |
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.jpg)
_(cropped).jpg)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איקריוטים, באתר NCBI (באנגלית)
- איקריוטים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ron Sender, Shai Fuchs, Ron Milo. "Revised Estimates for the Number of Human and Bacteria Cells in the Body". PLOS. August 19, 2016
- ^ "The new higher level classification of eukaryotes with emphasis on the taxonomy of protists". The Journal of Eukaryotic Microbiology 52 (5): 399–451. 2005. PMID 16248873. doi:10.1111/j.1550-7408.2005.00053.x. Unknown parameter
|vauthors=ignored (עזרה) - ^ Adl SM, Simpson AG, Lane CE, Lukeš J, Bass D, Bowser SS, et al., The revised classification of eukaryotes, The Journal of Eukaryotic Microbiology. 59 (5): 429–93, 2012
- ^ "The eukaryotic tree of life from a global phylogenomic perspective". Cold Spring Harbor Perspectives in Biology 6 (5): a016147. מאי 2014. PMC 3996474. PMID 24789819. doi:10.1101/cshperspect.a016147. Unknown parameter
|vauthors=ignored (עזרה) - ^ "Untangling the early diversification of eukaryotes: a phylogenomic study of the evolutionary origins of Centrohelida, Haptophyta and Cryptista". Proceedings: Biological Sciences 283 (1823): 20152802. ינואר 2016. PMC 4795036. PMID 26817772. doi:10.1098/rspb.2015.2802. Unknown parameter
|vauthors=ignored (עזרה) - ^ "A New Lineage of Eukaryotes Illuminates Early Mitochondrial Genome Reduction". Current Biology 27 (23): 3717–3724.e5. דצמבר 2017. PMID 29174886. doi:10.1016/j.cub.2017.10.051. Unknown parameter
|vauthors=ignored (עזרה) - ^ "Did some red alga-derived plastids evolve via kleptoplastidy? A hypothesis". Biological Reviews of the Cambridge Philosophical Society 93 (1): 201–222. פברואר 2018. PMID 28544184. doi:10.1111/brv.12340. Unknown parameter
|vauthors=ignored (עזרה)
| חלקי התא ואברוניו | ||
|---|---|---|
| אברונים | גרעין התא • רשתית תוך-פלזמית • גולג'י • כלורופלסט • מיטוכונדריון • ליזוזום • פראוקסיזום • בועית מתכווצת |  |
| חלקים נוספים | ציטופלזמה • קרום התא • דופן התא • שלד התא • חלולית • ריבוזום • MTOC (צנטריול) • מזוזום | |
| מבנים בגרעין | גרעינון • ספלייסוזום | |
