דוד ועקנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי
דוד ועקנין
שער ספרו "וידבר דוד"
שער ספרו "וידבר דוד"
שער ספרו "וידבר דוד"
לידה מרוקודמנאת, מרוקו
פטירה 1897
מקום קבורה טבריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מרוקו, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תלמוד, הלכה
מקום מגורים

מרוקודמנאת, אזמור וקזבלנקה - מרוקו

האימפריה העות'מאנית (1453–1844)האימפריה העות'מאנית (1453–1844) טבריה - האימפריה העות'מאנית
תקופת הפעילות המאה ה-19
השתייכות יהדות ספרד, יהדות מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רב, אב בית דין
שם השושלת ועקנין
אב רבי יעקב ועקנין
צאצאים מאיר ועקנין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי דוד ועקנין (? - י"ז שבט תרנ"ז; 1897) היה רב ואב בית הדין של הקהילה הספרדית בעיר טבריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב יעקב ועקנין בעיר דמנאת שבמרוקו. על פי מסורת המשפחה שם המשפחה נגזר מן השם אבן עקנין ומגיע עד לרבי יוסף אבן עקנין, מרבני פאס. בצעירותו נישא לג'והרה ממשפחת גבאי.

בשנת תרל"א עלה לארץ ישראל והתיישב בטבריה. בשנת תרל"ה מונה לחבר בבית הדין בטבריה וכשנה לאחר מכן מונה לאב בית הדין בעיר.

נפטר בי"ז שבט תרנ"ז ונטמן בבית הקברות העתיק בטבריה (סמוך לקברו של רבי חיים אבולעפיה).

ספרו שו"ת וידבר דוד נדפס בשנת תרפ"ז (1927) על ידי שלושת בניו, בהסכמת רבני ירושלים הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יוסף חיים זוננפלד. מהדורה חדשה של הספר נדפסה בירושלים תשס"ט על ידי נינו הרב יוסף יצחק שלוש.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו הבכור רבי יעקב - שימש כשד"ר עבור כוללות רבי מאיר בעל הנס. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נקלע לעיר אז'אקסיו שבחבל קורסיקה, צרפת ושימש שם כרב הקהילה היהודית.[1] שימש בהמשך כחבר בית הדין בטבריה.
  • רבי שמעון - חבר בית הדין בטבריה ומחבר הספרים "דורש סמוכים", "דבר השוה" ו"נאה דורש".[2]
  • רבי מאיר - נודע כרבה הראשי האחרון של טבריה העתיקה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שו"ת וידבר דוד, סימן יא.
  2. ^ ראו אודותיו של החכם שמעון ועקנין, באתר "החכם היומי"