מאיר ועקנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מאיר ועקנין
הרב מאיר ועקנין
הרב מאיר ועקנין
לידה 1885
ז' באדר תרמ"ה
טבריה, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1975 (בגיל 90 בערך)
כ"ט באדר ה'תשל"ה
טבריה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות טבריה, ניו יורק
תלמידיו הרב שבתאי בן חיים, הרב יצחק ברדא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב מאיר ועקנין (ז' באדר תרמ"ה - כ"ט באדר ב' תשל"ה; 18851975) היה הרב הספרדי ואב בית הדין של טבריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר טבריה בז' אדר ה'תרמ"ה (1885) לרב דוד ועקנין שהיה אב בית הדין ורב הקהילה הספרדית בעיר. על פי המסורת, משפחתו מיוחסת עד לפילוסוף הרב יוסף אבן עקנין תלמיד הרמב"ם.

בשנת ה'תרע"א (1911), בהיותו בן 26, נשלח על ידי חכמי טבריה כשד"ר לקהילות היהודים באירופה, לאסוף כסף עבור כולל רבי מאיר בעל הנס. בשנת ה'תרע"ד (1914), יצא בשליחות המוסדות לברוקלין, ניו יורק. עקב מלחמת העולם הראשונה נאלץ להישאר שם במשך שש שנים, בניתוק ממשפחתו, ובהיותו שם כיהן כרב ראשי של קהילת הספרדים ארם-צובא, המוכרת כיום בשמה "מגן דוד".

מצב הדת באותה עת בקרב היהודים היה ירוד, ובראשית בואו לשם נאלץ ללחום בתופעה של יהודים המגיעים לבית הכנסת בשבת ברכבת חשמלית. על פי עדותו: "עמדתי בבית הכנסת הגדול של חברי שערי צדק במעמד כל הקהל בשבת קודש, וצעקתי בקול מר ונאנח על עלבון שבת קודש... ותודה לאל יתברך שדברי אלו שיצאו מקירות לבי עשו פירות, וכל החרדים ושומרי התורה נענו לקולי".

תקופת כהונתו בעיר הותירה את רישומיה על חיי היהודים במקום, ופעילותו התמקדה בשטחי החינוך וההוראה. יסד בעיר תלמוד תורה "שערי צדק" שהוציא תלמידים רבים. כן יסד שם אגודות חסד "אגודת אחים" ו"אחיעזר דמשק".

בשנת ה'תר"פ (1920) חזר לעיר טבריה שם פעל למען ביסוס והרחבת התלמוד תורה בעיר, יחד עם מחותנו הרב רפאל ביבאס. בשנת ה'תר"ץ (1930) מונה לחבר בבית הדין הספרדי בטבריה בראשותו של הרב יעקב חי זריהן שהיה אב בית הדין. בשנת ה'תשי"ג (1953), עם פטירת הרב זריהן, מונה לכהן תחתיו כרב העיר טבריה ואב בית הדין.

התפרסם בחסידותו ופרישותו, והיה לשם דבר בכיסו הפתוח ובפזרנותו לכספי צדקה. משקיבל לידיו את נשיאות כוללות רבי מאיר בעל הנס החליט להקים ישיבה בטבריה, ובסיועו של הנדיב יצחק שלום, יסד את ישיבת "מאיר בת עין" על יד קבר רבי מאיר בעל הנס, הקיימת עד היום.

נפטר בכ"ט אדר ב' ה'תשל"ה (1975), ובהלוויתו נכחו רבנים מפורסמים רבים, ביניהם הרב עובדיה יוסף. בין תלמידיו נמנים הרב שבתאי בן חיים, הרב יצחק ברדא, ורבנים נוספים המכהנים במשרות תורניות.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו - הרב מנשה ועקנין - כיהן כרב שכונה בטבריה וחבר הרבנות הראשית בעיר, מייסד מוסדות רבי מאיר בעל הנס.
  • חתנו - הרב שלמה ילוז.
  • חתנו - הרב דוד שלוש - היה נשוי לבתו דינה. כיהן כרב העיר נתניה ומחבר סדרת הספרים חמדה גנוזה.
  • הרב חיים דוד הלוי - רב העיר תל אביב. נישא לנכדתו מרים ועקנין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]