יוסף בן יהודה אבן עקנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יוסף בן יהודה אבן עקנין (1150- 1220) היה פילוסוף, רופא, משורר, פרשן מקרא ותלמוד והוגה יהודי של ימי הביניים. נולד בברצלונה שבספרד אך חי ופעל בעיר פאס שבמרוקו מרבית חייו.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא רבות ידוע על חייו של אבן עקנין. הוא נולד בסביבות שנת 1150 בעיר ברצלונה שבספרד, אך כבר בצעירותו נאלץ להימלט יחד עם אביו מספרד לעיר פס שבמרוקו. ייתכן שעקב רדיפות שושלת אל-מוואחידון נאלץ אבן עקנין להתאסלם למראית עין ולחיות כיהודי בסתר.[1] רמזים להתאסלמותו למראית עין מופיעים לאורך כתביו, וכך למשל הוא חותם את פירושו לשיר השירים:

"אני מצפה לשכר טוב מריבוני שיסייע בידי במאמצי להיטהר מטומאת השמד וימלא משאלתי בשאיפתי לצאת מן ארץ גזרה ... כמה שאמרו רבותינו ז"ל בא לטהר מסייעין אותו"[2]

מכתביו של אבן עקנין ניכר שהוא פגש את הרמב"ם בפאס והייתה ידידות ביניהם. הוא מדבר על הרמב"ם בהערצה גדולה ואף חיבר לכבודו שיר פרידה כאשר הרמב"ם עזב את פאס יחד עם משפחתו ונסע למצרים.

בעת נסע ידיד לבי ברכבי

נדוד שכח לבבי את נותו

ואיך יכון לעורר אהבתו

ונפשי יצאה עמו בצאתו[3]

עם זאת, אין לבלבל בין יוסף בן יהודה אבן עקנין לבין יוסף בן יהודה אבן שמעון, תלמיד הרמב"ם לו הוקדש החיבור הנודע מורה נבוכים.

הגותו וכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן עקנין היה מחבר פורה וכתביו עסקו בתחומי הפילוסופיה, רפואה, פרשנות המקרא, התלמוד ועוד. חלק מכתביו לא השתמרו עד ימינו, אך ידוע על לפחות שמונה טקסטים פרי עטו[4]:

  1. אנכשאף אלאסראר וט'הור אלאנואר - "התגלות הסודות והופעת המאורות" - פירוש בשפה הערבית לשיר השירים, שאותו אבן עקנין מבין כאלגוריה ליחסים שבין נפש האדם ובין שכלו. במהלך הטקסט אבן עקנין מביא מובאות מטקסטים של הפילוסוף המוסלמי אל-פאראבי ומתכתב איתם.
  2. "ספר המוסר" - פירוש בשפה העברית לפרקי אבות ברוח האתיקה של אריסטו. השפעותיו של הרמב"ם על אבן עקנין באות לידי ביטוי בספר.
  3. טב אלנפוס אלסלימה ומעאלג'ה אלנפוס אלאלימה - "רפואת הנפשות השלמות והחלמת הלבבות הדווים" - חיבור פילוסופי על מוסר ופסיכולוגיה. ספר זה כולל בתוכו תרגום של חלק גדול מ"ספר המוזיקה הגדול" של אל-פאראבי.
  4. "מבוא התלמוד" - החיבור נכתב בעברית ומחולק ל-12 פרקים, בהם אבן עקנין מסביר מה צריכים להיות העקרונות שמנחים את האדם בבואו ללמוד את התלמוד.
  5. 'אכ'תצאר שרח גאלינוס לפצול אבוקראט - "קיצור פירושו של גלינוס לפרקי היפוקרטס" - חיבור העוסק ברפואה שבו אבן עקנין מביא בתמציתיות את הפירוש של גלינוס לחיבור האפוריזמים של היפוקרטס.
  6. "מאמר על המידות והמשקלות" - מאמר המתרגם את יחידות המידה של משקל וכסף בתלמוד למונחים של ימיו של אבן עקנין.
  7. רסאלה אלאבאנה פי אצול אלדיאנה - "אגרת גילוי יסודות דת התורה" - חיבור זה לא השתמר, אך מהתייחסויות אליו בכתביו האחרים של אבן עקנין ניתן ללמוד שהוא עוסק בין השאר בשאלת הבחירה החופשית.
  8. "ספר חוקים ומשפטים" - חיבור שלא השתמר עד ימינו, אך מכתביו האחרים של אבן עקנין ידוע שהחיבור עסק בהלכות הדת שיישמו יהודים בני זמנו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו בדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים על משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם הלקין, לדמותו של ר' יוסף בן יהודה אבן עקנין, בתוך ספר היובל לכבוד צבי וולפסון, ירושלים, האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, תשכ"ב, עמ' צג-קיא
  • הדר פרי, אבוקראט': מקומו בהגותו של אבן עקנין ובמסורת הפרשנית לפרקי היפוקרטס, דיסרטציה בהדרכת פרופ' צ. לנגרמן, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז.
  • יוסף דנה. משנתו החינוכית של יוסף בן יהודה אבן עקנין, בתוך כתב עת "עיונים בחינוך", כרך 11 (תשלו), עמ' 165-170.
  • A. S. Halkin, Classical and Arabic Material in Ibn 'Aḳnīn's "Hygiene of the Soul", Proceedings of the American Academy for Jewish Research , Vol. 14, (1944), pp. 25-147
  • רשימת מאמרים על יוסף בן יהודה אבן עקנין באתר רמב"י

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Colette Sirat, A History of Jewish Philosophy in the Middle Ages, Cambridge University Press, 1990, pp. 207-208.
  2. ^ יוסף בן יהודה אבן עקנין, התגלות הסודות והופעת המאורות, תורגם ע"י אברהם הלקין, הוצאת מקיצי נרדמים , ירושלים, התשכ"ד, עמ' 501.
  3. ^ יוסף בן יהודה אבן עקנין, התגלות הסודות והופעת המאורות, תורגם על ידי אברהם הלקין, הוצאת מקיצי נרדמים , ירושלים, התשכ"ד, עמ' 431.
  4. ^ הדר פרי, יוסף בן יהודה בן עקנין, אתר "דעת".