דוד פסיפיקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד פסיפיקו
לידה 1784
גיברלטר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 באפריל 1854 (בגיל 70 בערך)
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע דיפלומט, סוחר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דוד פסיפיקופורטוגזית: David Pacifico; מוכר גם בשם דון פסיפיקו; ‏1784 - 12 באפריל 1854) היה סוחר יהודי בעל אזרחות בריטית, שרכושו ביוון נפגע באירועים אנטישמיים - מה שהוביל לתקרית בינלאומית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיפיקו, צאצא למגורשי ספרד, נולד בשנת 1784 בגיברלטר, טריטוריה של הממלכה המאוחדת, מה שהקנה לו אזרחות בריטית. פסיפיקו גדל בפורטוגל ובשנות ה-40 של המאה ה-19 השתקע ביוון.

פרשת דון פסיפיקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחג הפסחא של שנת 1847 אסרה ממשלת יוון, לבקשת נציג משפחת רוטשילד ששהה באתונה, לבצע שריפה טקסית של תמונת יהודה איש קריות. בתגובה לאיסור פרצו מהומות אנטישמיות, במהלכן נבזז ונשרף ביתו של פסיפיקו בידי ההמון.

פסיפיקו דרש פיצויים מממשלת יוון, אך זו סירבה. בצר לו פנה פסיפיקו אל ממשלת בריטניה, אשר התייחסה לטענותיו ברצינות רבה. שר החוץ הבריטי, לורד פלמרסטון, הורה על מצור ימי על חופי יוון עד שישולמו לפסיפיקו הפיצויים. המצור נמשך למורת רוחן של רוסיה וצרפת, אשר אף החזירה את השגריר מלונדון. לאחר חודשיים של מצור הורה פלמרסטון לצי המלכותי לתפוס אוניות יווניות ולהחזיק בהן. צעד זה הביא בשנת 1850 להסכמת ממשלת יוון לשלם את הפיצויים שדרש פסיפיקו.

מעשיו של פלמרסטון זכו לביקורת הן מהמלכה ויקטוריה, אשר התבטאה כי "אינה משועשעת" מהפרשה והן מהפרלמנט הבריטי. פלמרסטון הכריז בתגובה כי כל אזרח בריטי זכאי להגנה מממשלת בריטניה בכל מקום שהוא בעולם. כפי שאזרח האימפריה הרומית היה זוכה להגנה בהכריזו "Civis Romanus Sum" ("אני אזרח רומאי"), כך גם פסיפיקו, ואינו יוצא דופן בשל היותו יהודי.

פרשת פסיפיקו הייתה אחת הפעמים הראשונות בהן הפעיל פלמרסטון את סוג המדיניות שנודע לאחר מכן כ"מדיניות של ספינות תותחים" (Gunboat Diplomacy) ובה כפתה בריטניה את רצונה על אומות אחרות, באמצעות האיום בכוחה הימי.

כספי הפיצויים שקיבל אפשרו לפסיפיקו לבלות את שארית חייו בלונדון, שם נפטר ב-12 באפריל 1854.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]