דויראן
 | |
| העיר דויראן (1913) | |
| מדינה / טריטוריה |
 האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| תאריך ייסוד | המאה ה-14 |
| גובה | 147 מטרים |
| סיבת נטישה | נהרסה במהלך קרבות החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה |
| תאריך נטישה | אפריל 1916 |
| יישובים יורשים | 3 כפרים בשטחי יוון ומקדוניה הצפונית |
| דת | מוסלמים, יהודים, נוצרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 7,000[1] (1912) |
| קואורדינטות | 41°10′45″N 22°43′29″E / 41.17917°N 22.72472°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://dojran-info.com | |
דוֹיְרָאן (במקדונית: Дойран, להאזנה) הייתה עיר אשר שכנה לחופו המערבי של אגם דויראן, בדרום-מזרח מקדוניה הצפונית המודרנית בעת שנשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית וחרבה במהלך מלחמת העולם הראשונה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישובים מאורגנים הוקמו באזור עוד בתקופה ההלניסטית. היישוב בשמו המודרני מאוזכר לראשונה במחצית השנייה של המאה ה-14, עת נכבש המקום על ידי האימפריה העות'מאנית. בעיר העילית שכנו מוסדות השלטון העות'מאניים, המסגד וכן חמאם ובאזאר ובעיר התחתית התגוררו תושבים נוצרים על פי רוב בולגרים. מיקומה לחוף אגם דויראן הפך אותה לעיר קיט ונופש לבכירי ממשל עות'מאניים וכן למרכז מסחרי אזורי. ב-1912 נמנו בעיר 7,000 תושבים. שקיעתה של דויראן החלה במהלך מלחמת הבלקן הראשונה ונמשכה במהלך מלחמת הבלקן השנייה. בעיר נגרמו נזקים כבדים לרכוש והחלה הגירה ממנה. במהלך מלחמת העולם הראשונה ניצבה דויראן על קו החזית המקדונית, חרבה כליל במהלך הקרבות ותושביה נטשו אותה. לאחר המלחמה שבו לאזור מקצת מהתושבים והקימו שני כפרים הנושאים את השם "דויראן הישנה" (במקדונית: Стар Дојран) ו"דויראן החדשה" (במקדונית: Нов Дојран). מעבר לגבול עם יוון שוכנת העיירה דויראני.[2]
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיעוד לקהילה יהודית בדויראן מופיע בספרי שאלות ותשובות החל מהמאה ה-18. לפי התיעוד מדובר היה בקהילה מאורגנת וממוסדת ובכלל זה בית דין רבני, בית כנסת, בית עלמין יהודי, ומנגנוני גביית מס קהילה המעידים שככל הנראה היא נוסדה עוד קודם. לאורך המאה הגיעו לדויראן עשרות מיהודי סלוניקי בעיקר בשל גזירות כלכליות ומתועדות מחלוקות הלכתיות בין הסלוניקאים ליהודי המקום על רקע מנהגים ופרשנות הלכתית שונה. מרישומי אוכלוסין עולה כי ב-1832 התגוררו בדויראן 80 יהודים, ב-1892 מנתה הקהילה 225 נפשות שהיוו כ-4 אחוזים מכלל האוכלוסייה וב-1900 מתועדים 160 יהודים בעיר שהיוו 2.4 אחוזים מכלל האוכלוסייה.[3]
במהלך מלחמת הבלקן הראשונה ולאחריה השנייה עזבו את דויראן רבים מבני הקהילה היהודית. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה היו 9 בתי אב של יהודים בדויראן. במהלך המלחמה עזבו כולם לסקופיה ורב העיר עבר לפירוט.[4] בעת הקמת הכפרים נוב דויראן וסטאר דויראן נלקחו מצבות מבית העלמין היהודי לשימוש משני לצורך בניית בתי הכפרים ולריצוף דרכי גישה.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Трайчевъ, Георги. „Дойранъ и неговото езеро“, Македонска библиотека №2, София, 1923, стр. 5.
- ^ ההיסטוריה של דויראן, באתר dojran-info.com (במקדונית).
- ^ ג'ני לבל, גאות ושבר - פרקים בתולדות יהודי מקדוניה הווארדארית, הוצאת ועד עדות הספרדים ועדות המזרח בירושלים, ירושלים, 1986, עמודים 22-19.
- ^ ג'ני לבל, גאות ושבר, עמוד 131.
- ^ Jewish tombstones used for construction in Dojran, צולם ב-1966, באתר המרכז לאמנות יהודית.
