דון מאליק
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
 | |
| לידה |
4 באוקטובר 1930 (בן 93) סוויקלי, ארצות הברית  |
|---|---|
| מידע כללי | |
| לאום | אמריקני |
| השכלה |
מכללת פן סטייט פנסילבניה אוניברסיטת פלורידה (תואר שני, 1957) |
| עיסוק בעבר |
טייס בצי ארצות הברית (בשירות קבע ומילואים) טייס ניסוי בנאס"א מנהל תוכניות מחקר מטוסים וחלל בנאס"א |
| דרגה |
רב-סרן מילואים, צי ארצות הברית |
  | |
דון מאליק, (Donald L. Mallick) היה טייס ניסוי אמריקאי במרכז לחקר הטיסות של נאס"א על שם דריידן בין השנים 1963 ל-1981. בהמשך לקריירה שלו כטייס ניסוי הפך לסגן ראש חטיבת מבצעי טיס של מרכז דריידן.
קורות חיים, קריירה צבאית וקריירה בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאליק נולד ב-4 באוקטובר 1930 בסוויקלי, פנסילבניה, אשר היא עיירה ליד פיטסבורג.
הוא היה בנם השני והצעיר של רוברט ס. מאליק האב ולואיז ושה מאליק, האב היה ממוצא גרמני, ואילו אשתו לואיז נולדה בגרמניה ב-1903, והיגרה לארצות הברית ב-1907. רוברט האב נולד במחוז ביוור, פנסילבניה. שורשי משפחתו בארצות הברית נמשכים החל מסוף המאה השמונה עשרה.
אחיו הגדול של מאליק, רוברט (בוב) סקוט מאליק ג'וניור, היה טייס מפציצי ליברייטור B-24 במהלך מלחמת העולם השנייה, והשתתף במשימות הפצצה על גרמניה, משדות תעופה בבריטניה.
מאליק סיים את לימודיו בבית ספר תיכון בנוויל, פנסילבניה בשנת 1948. הוא נרשם למכללת פן סטייט בתחום הנדסת מכונות. לאחר שנתיים של לימודים, מלחמת קוריאה קטעה את לימודיו. מאליק שאף להמשיך את דרכו של אחיו ולהיות טייס בחיל האוויר האמריקאי. מלחמת קוריאה סיפקה הזדמנות למאליק להתנדב לקורס טיס. גיוס החובה ממלחמת העולם השנייה עדיין היה בתוקף וסיפק עבורו תירוץ מצוין לעזוב את המכללה ולממש את רצונו להיות טייס. הוריו של מאליק לא היו מרוצים מהחלטתו, אבל אחיו תמך בו במאמץ הזה, להצטרף לחיל האוויר האמריקאי.
לאחר שחיל האוויר האמריקאי דחה את בקשתו בשל גילו הצעיר, 19.5, כיון שדרישת חיל האוויר לקבלת צוערים הייתה לגיל מינימלי של 20.5 שנים. לאחר דחייתו, הוא התייצב בלשכת הגיוס של חיל הים האמריקאי אשר שכנה בבניין בית הדואר הישן בפיטסבורג והתגייס כצוער בקורס טיס לחיל הים.
מייד לאחר הסמכתו כטייס, מאליק התחתן בשנת 1951 עם אודרי אי. ווייט, בת עיר הולדתו. לאחר שהשתחרר משירות הקבע, בשנת 1954, מאליק נרשם מחדש ללימודים גבוהים במחלקה להנדסת אווירונאוטיקה באוניברסיטת פלורידה.
השנים הבאות באוניברסיטת פלורידה היו נוחות יותר מהשנתיים הראשונות בפן סטייט. מאליק היה נשוי, קיבל דירת חייל משוחרר, אשתו עבדה, ונולדה להם בת בשם סנדרה לי מאליק.
אחת לחודש התייצב בבסיס חיל הים בג'קסונוויל, שם הטיס את הקוגאר F9 כחלק מתפקידיו בשירות המילואים בחיל הים. יום אחד הפרופסור שלו האשים אותו בכך שהוא 'סטודנט נצחי', אך מאליק הוכיח שהפרופסור טעה כאשר סיים את לימודיו בהצטיינות, ביוני 1957. מיד לאחר סיום לימודיו מאליק השיג משרת טייס ניסוי ב-NACA (כיום נאס"א), בלנגלי, וירג'יניה.
במאי 1959 נולד בנו השני, דונלד קארל מאליק ובאוקטובר 1962 נולד בנו השלישי, דוד גלן מאליק.
בשנת 1962 הוא שהה למעלה מ-30% מזמנו מחוץ לביתו, ולכן בשנת 1963 ניצל את ההזדמנות הראשונה לעבור לנאס"א דריידן בבסיס חיל האוויר האמריקאי אדוארדס (אנ') בקליפורניה.
במרץ 1965, נולד לו בן רביעי ואחרון בשם דארן קנט מאליק.
קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאליק שירת כטייס בחיל הים האמריקאי לאחר שנתיים של של לימודי תואר ראשון בפן סטייט. הוא התגייס לחיל הים והחל באימוני טיסות ימיות בספטמבר 1950 וסיים את הכשרתו כטייס קרב ימי, מנושאות מטוסים, בדרגת סגן-משנה (Ensign) במרץ 1952.
מיד לאחר מכן מאליק הוצב לטייסת חיל הים VF-172, בג'קסונוויל, פלורידה. בשירותו משך השנתיים וחצי הבאות טס מאליק משלוש נושאות מטוסים שונות ושירת בזירות האירופיות והאוקיינוס השקט.
מאליק היה טייס מצליח בחיל הים ונהנה מהאתגרים של קריירת התעופה הימית שלו, אבל דרך חיים זאת לא תרמה לחיי הנישואין שלו, עקב הפרידות הממושכות בגלל המשימות בים. לכן, כאשר תקופת התחייבות, בת ארבע השנים, של מאליק לחיל הים הסתיימה בספטמבר 1954, הוא בשיתוף עם אשתו החליטו שעדיף לו לעזוב את שירות הקבע, אבל להישאר בשירות מילואים הפעיל בחיל הים, כדי שיוכל להמשיך לטוס.
מאליק פרש לגמלאות ממילואים בחיל הים בשנת 1972, בדרגת רב-סרן.
קריירה בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]
NACA/נאס"א לנגלי, וירג'יניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת עבודתו בנאס"א הצטרף כטייס מחקר ביוני 1957. קיץ 1957 הפך לעסוק ביותר בקריירה שלו. בתפקידו בחן סוגי מטוסים רבים, מאחר ש-NACA עסקה במגוון רב של תוכניות שהיו בתהליך ביצוען, אבל סבלה ממחסור בטייסים באותה העת.
מאליק בחן כלי טיס חדשים החל ממטוסי קרב, מסוקים, מטוסים רבי-מנועים ואפילו מספר דגמי ניסוי של כלי טיס בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכיים (VTOL). במשך תקופה זאת הוא נטל חלק במספר תוכניות מחקר של כלי טיס בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכיים במסלול קצר מאוד, כולל של מטוס בשם VZ-2.
נוסף על תפקידו כטייס מחקר, היה עליו לבצע טיסות מנהלתיות במטוסי תובלה שונים כולל מטוס אמפיבי דו-מנועי בשם JRF, אשר שימש להעברת מטענים ואנשים למרכז ניסויי רקטות באי וולאפס. הניסויים אשר בוצעו עתה בנאס"א לנגלי כללו מחקרים לשיפור היכולות של יציבות וניהוג מטוסים ומסוקים. מאליק ניהל גם שלוש תוכניות שהוגדרו בעלות חשיבות בדרגת 'עניין לאומי' אשר משמעותן היא כי ארגוני תעופה אחרים והמדינה יעשו שימוש בתוצאותיהן. התוכניות הללו מפורטות להלן:
- מטוס סייבר, F-86D - תוכנית מחקר על תגובות כנף אשר כללה בדיקות של תגובת מבנה הכנף לדינמיקת המטוס, במהירויות עד 0.9 מאך. הכנף נבחנה על ידי עירור תדירויות שונות על ידי מערכת מרעדים אשר הותקנו בכנף. במספר מקרים נגרמו תנודות במטוס אשר לא איפשרו לטייס את לקרוא את נתוני המחוונים בלוח המכשירים בתא הטייס. תוכנית הכנת המטוס נמשכה שנתיים, כאשר בהמשך, טיסות הניסוי ארכו שלושה חודשים.
- מטוס קרוסיידר 3, F8U-3 - תוכנית מחקר של בום על-קולי. זו הייתה התכנית הראשונה של נאס"א לתעוד המקור, העוצמה וההתפשטות של בומים על-קוליים אשר נשמעים ומגיעים עד לקרקע. הבדיקות בוצעו מטיסות בגבהים עד 60,000 רגל ומהירויות טיסה של למעלה מ-2.0 מאך. זאת הייתה גם ההתנסות הראשונה של מאליק בטיסה עם חליפת לחץ.
- מתקן דימוי קרקעי של תא ההטסה במשימת הטיסה והנחיתה על הירח. מטרת המחקר הייתה הדמיה של הטיסה לירח בתנאי סביבה אמיתיים. הטיסה לירח הייתה אמורה להתבצע מתוך תא קטן בחללית אשר נמצא למעשה בסביבה סגורה ומנותקת מכל הסובב אותו. נאס"א העניקה חוזה לחברת מרטין מרייטה לביצוע דימוי, כדי להחליט באם יש בעיה באכלוס שלושה אסטרונאוטים הטסים לירח, בסביבה צפופה וסגורה של תא החללית למשך הזמן הצפוי להשלמת המשימה. טייסי נאס"א, ממרכזי מחקר אחרים, חברו למאליק במחקר זה. במסגרת הדמיה זאת בוצעו מחקרי מורכבים רבים בהם על הטייסים היה לזכור פעולות רבות אותן נדרשו לבצע בטיסה, יחד עם עם דימוי של טיסות רבות, בעלות תמרונים אשר נדרשים בעת הטיסה לירח תוך ביצועם בעזרת לוח מכשירי ההטסה. תא הנחיתה על הירח של החללית הותקן בחדר גדול וחשוך אשר בו בוצע דימוי של משימת הטיסה לירח לאורך של שבוע אחד. התוצאות הצביעו כי היו בעיות פסיכולוגיות גדולות עם הצוות. אבל, יעילות ואופן ביצוע המשימות של הצוות לא ירדו עם הזמן, כאשר הצוות התרגל בקלות למחזורי השינה בהתבסס על זמני המשמרות. המידע שהושג במחקר זה שימש לתמיכה במאמץ שנעשה לשליחת האסטרונאוטים לירח בתוכנית אפולו.
למשימות של מאליק, בשנים 1957 עד 1963, נוספו גם תוכניות עבור מטוסים אזרחיים, בהמשך לתוכניות של הליקופטרים או כלי טיס בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכיים או מסלול קצר. באותה עת, נאס"א לנגלי קיבלה משימות טיסה מנהלתיות במטוס המנהלים קונבייר 240. נושא זה הוסיף למאליק שעות טיסה במטוס נוסעים אזרחי, וכן היעדרויות רבות מהבית.
נאס"א דריידן NASA Dryden, בסיס חיל האוויר אדוארדס, קליפורניה, Edwards AFB, CA[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1963 עד 1981 מאליק היה טייס מחקר בנאס"א דריידן (עתה נאס"א ארמסטרונג) במרכז לחקר הטיסה. מאוחר יותר הוא מונה לסגן המנהל של חטיבת מבצעי מטוסים, במשרה ניהולית בעלת מידה מוגבלת של פעילויות טיסה.
השתתפות בתוכניות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר מאליק הצטרף למרכז מחקר הטיסות של נאס"א דריידן בבסיס חיל האוויר אדוארדס בשנת 1963, זה היה בשיא של תקופת טיסות ניסוי כולל של מטוס רקטי היפרסוני בשם X-15. מאליק הוקצה בתחילה לנושא קליטת מטוס בעל ארבעה מנועי טורבו-סילון מסוג ג'ט סטאר מתוצרת חברת לוקהיד. המטוס שימש כמעבדה מעופפת במגוון תוכניות ניסויים משך 20 שנה, כולל מערכת לבחינת תופעת זרימת על (למינארית) אשר הותקנה בכנף של מטוס. אחת התוכניות העיקריות במסגרת זאת הייתה פיתוח של מערכת נחיתת מכשירים עבור מעבורות החלל אשר פועלת בתחום תדרי המיקרוגל. מטוס זה שימש גם לאימון טייסי מעבורות החלל בביצוע הנחיתה בחזרה לכדור הארץ.
בקיץ שנת 1964, מאליק עבר לבית הספר לטייסי ניסוי, הנמצא בבסיס אדואדרס של חיל האוויר האמריקאי. הוא סיים תוכנית הכשרה של שישה חודשים וחזר לדריידן כדי להשלים את המטלות שלו. משך השנים בדריידן, מאליק נטל חלק בהרבה תוכניות, כאשר שלוש מהן היו בעלות 'חשיבות לאומית', כדלקמן:
- מחקר רכב הנחיתה על הירח-LLRV. המחקר היה חלק מתוכנית אפולו ונועדה לדמות ולתרגל את השלב הסופי של הנחיתה על פני הירח. הניסיון בעבר של מאליק בהטסת מסוקים וכלי טיס בעלי יכולות המראה ונחיתה קצרים הביאו לשיבוצו בתוכנית הזאת.
- מטוס XB-70. מטוס זה היה אב-טיפוס של מפציץ אסטרטגי גרעיני B-70 לפעולה בעומק שטח האויב אשר תוכנן בסף שנת 1950 על ידי חברת נורת-אמריקן. המטוס נקרא בשם וולקירי והיה בעל שישה מנועים ובעל יכולת שיוט לטווחים של אלפי מיילים במהירות העולה על מאך 3.0 בגובה של 70,000 רגל (21,000 מטר).
- מטוסים ממשפחת "הציפור השחורה". המטוסים, מתוצרת חברת לוקהיד, שכונו, YF-12 וה-SR-71, היו מטוס סילוני דו - מנועי המהיר מסוגו בעולם עד היום. מטוסים אלו נועדו במקור לביצוע טיסות צילום למטרות ביון ויירוט בשיוט לאורך זמן רב במהירות על-קולית, מעל מאך 3.0 ובגובה רב, של כ-85,000 רגל. שני מטוסים כאלו הועברו לנאס"א, כחלק מתוכנית מחקר הזאת לאחר הפסקת פעילות פעילות הפיתוח שלהם כמיירטים ארוכי טווח עבור חיל האוויר האמריקאי. במהלך תוכנית מחקר משותפת עם חיל האוויר האמריקאי ונאס"א, מאליק הטיס מטוסים אלו משך עשר שנים לבחינת מערכות הנעה, סוגי דלק, השפעות של טמפרטורות גבוהות, בקרת טיסה ודימוי אויב בניסויי יירוט. מטרות המחקר היו גם לפתח מספר שיפורים משמעותיים עבור מטוס על-קולי עתידי. תוכנית נאס"א הזאת כללה מספר ניסויים כגון: בחינת יכולת פעולה של מטוסי בקרת התראה מקדימה וגילוי בתצורת מטוס על-קולי, וגם בחינת מערכת בקרת הנעה שיתופית (Cooperative Airframe-Propulsion Control System (CAPCS לשיפור השליטה על המטוס בטיסות על קוליות, נתח ביצועים מרכזי מוטס (CAPA) Central Airframe Propulsion Analyzer אשר העביר נתוני מנוע לטייסים בזמן אמת, וגם בחינת היבטים שונים במבני כלי טיס על-קולי, חימום, יציבות ובקרת טיסה וכדומה.
תפקידים והישגים בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]
הניסיון אשר מאליק רכש, בהטסת מטוסים רבי-מנועים ובמשימות מנהלתיות בתחילת דרכו כטייס ניסוי, תרם לשיבוצו בתוכניות המחקר של ה-XB-70 והציפור השחורה. מסלול ההסמכה להטסת מטוסים אלו כלל הסמכות להטיס מפציצי B-52 (מטוס ארבע-מנועי גדול) וגם מפציצי B-58 (מפציץ על-קולי ארבע מנועי עם כנפי דלתא) אשר היה הקרוב ביותר בביצועים שלו לאלו של הציפור השחורה וה-XB-70. בהמשך הקריירה שלו, הסמכות שלעיל תרמו לשיבוצו בטיסות מחקר נוספות שבוצעו במטוסים רבי-מנועים.
מאליק ביצע את הטיסה של גוף עילוי קל משקל בשם M2-F1 מתוצרת נאס"א ב-30 בינואר 1960. הידע שנרכש בפיתוח גופי עילוי (שהוא למעשה מטוס ללא כנפיים), שימש בתכנון מעבורת החלל ומסייע גם כיום בתכנון מעבורות החלל העתידיות.
באוגוסט 1967, מאליק קודם להיות הטייס הראשי של מרכז המחקר לטיסה של נאס"א דריידן (עתה נאס"א ארמסטרונג). במסגרת זאת היה גם בתפקיד טייס בתוכניות של המטוסים מסוג YF-12 ו-XB-70 בסוף שנות ה-60 ושנות ה-70 של המאה העשרים.
אף על פי שקודם מאוחר בקריירה שלו, תפקיד הטייס הראשי היה התפקיד המועדף שלו. בתור שכזה, הוא ראה באופן רחב את תוכניות ניסויי הטיסה בדריידן, והיה אחראי בהן לבטיחות של הטייסים, יחד עם האחריות לבצע בהצלחה ולהשלים את הניסויים של התוכניות השונות. מאליק שירת 17 שנים כטייס הראשי של נאס"א ולא איבד אף טייס בתקופה הזאת. הוא ראה זאת כהצלחה והישג החשוב והמוצלח ביותר של הקריירה שלו.
בשנת 1984 מאליק קודם להיות סגן המנהל בחטיבת תפעול מטוסים של דריידן. הוא שירת בתפקיד זה עד שנת 1987.
במהלך כל הקריירה התעופתית שלו, מאליק צבר מעל 11,000 שעות טיסה ביותר מ-125 כלי טיס שונים.
פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
של חיל הים האמריקאי
- National Defense Service Medal
- United Nations Medal
- China Service Ribbons
- Navy Occupation (European Clasp)
- Korean Service Medals
של נאס"א
- NASA Superior Performance Award - 1968
- Commendation for Performance GPAS Flight Test - 1973
- Selected “FELLOW” in SETP Organization - 1975
- YF-12 Group Achievement Flight Test - 1976
- ALT Inert Flight Test Team Award - 1977
- JetStar Flight Test Team Award - 1977
- YF-12 Propulsion Research Team Group Achievement - 1978
- Monetary Award for Performance as member of SES - 1980
- Langley Special Achievement Award - 1986
- Honoree at City of Lancaster “Aviation Walk of Honor” - 2000
- NASA biography book “The Smell of Kerosene” - 2004
- Cornell High School “Wall of Honor” - 2010
השנים שלאחר הפרישה מחיל הים ונאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1972, מאליק פרש רשמית מהשירות המילואים בחיל הים של ארצות הברית בדרגת רב-סרן.
בשעות הפנאי מאליק הכין ספר של היסטורית המשפחה הנמצא כעת ברשותה.
בזמן עבודתו בנאס"א, מאליק התבקש לעזור בהכנת ספר על היסטורית הטיסות שלו שנקרא בשם 'ריח הקרוסין', כלומר הריח של דלק מטוסים. הכנה וכתיבת הספר ארכה מספר שנים, עד אשר פורסם לאור על ידי נאס"א, בשנת 2004. הספר תורגם לאחרונה גם לעברית על ידי יעקב סימן-טוב.
לאחר הפרישה, מאליק עבד בהתנדבות משך שלוש שנים בקבוצת האזרחים הוותיקים בגיל השלישי בעיר לנקסטר כמפקח על שתי תוכנית, 'ארוחות על גלגלים' ו-'חייג להסעה', עבור אזרחים ותיקים מקומיים.
הוא גם עבד בהתנדבות, משך שמונה עשרה שנים, בתוכנית העוזרת לאזרחים ותיקים וכאלו בעלי הכנסות נמוכות, בהכנה והגשה של דו"חות על הכנסותיהם לרשויות המיסים.
במשך השנים, לפי בקשת נאס"א, מאליק נטל חלק במספר סקירות ותדריכים על היסטוריית התעופה שנערכו בנאס"א.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה רשמית בארכיון נאס"א. אורכב ב-06.04.2013, בארכיון Wayback Machine.
- דון מאליק ריח הנפט-אודיסאה של טייס ניסוי. תרגום לעברית של הספר The Smell of Kerosene, אשר יצא לאור בסוף שנת 2023 בישראל, בהוצאת ספרי ניב, דאנאקוד 1272–2443.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "דון מאליק".