קונסולידייטד B-24 ליברייטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קונסולידייטד B-24 ליברייטור
Consolidated B-24 Liberator
B 24 in raf service 23 03 05.jpg
B-24 ליברייטור בשירות חיל האוויר המלכותי
מאפיינים כלליים
סוג מפציץ כבד
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
יצרן קונסולידייטד איירקראפט
טיסת בכורה 29 בדצמבר 1939
תקופת שירות 1941 – 1968
צוות 7 עד 11 אנשי צוות
יחידות שיוצרו 18,482[1]
משתמש ראשי חיל האוויר האמריקניחיל האוויר האמריקני חילות האוויר של צבא ארצות הברית
חיל האוויר המלכותיחיל האוויר המלכותי חיל האוויר המלכותי
דגמים ראו בגוף הערך
מחיר 297,627 דולר[2]
ממדים
אורך 20.47 מטר
גובה 5.37 מטר
מוטת כנפיים 34 מטר
שטח כנפיים 97.4 מ"ר
משקל ריק 16,556 ק"ג
משקל טעון 24,948 ק"ג
משקל המראה מרבי 29,484 ק"ג
ביצועים
מהירות מרבית 478 קמ"ש (בגובה 7,600 מטר)
קצב נסיקה 5.21 מטר/שנייה
טווח טיסה מרבי 7,600 ק"מ
סייג רום 8,500 מטר
חימוש
תותחים עשרה מקלעי 0.5 בראונינג.
פצצות 3,600 ק"ג - משימות טווח קצר.
2,300 ק"ג - משימות טווח ארוך.
1,200 ק"ג - משימות טווח ארוך מאוד.
הנעה
4 × פראט אנד ויטני RJ-1830-35 ואספ - מנוע רדיאלי טורבו - סופר מדוחס, 1,200 כ"ס כ"א.
תרשים
B-24 LIBERATOR 3view.jpg

קונסולידייטד B-24 ליברייטוראנגלית: B-24 Liberator, "משחרר") היה מפציץ כבד בעל ארבעה מנועים שפותח על ידי קונסולידייטד איירקראפט בשנות ה־30 של המאה ה־20 ושירת במהלך מלחמת העולם השנייה בכוחות האוויר של בעלות הברית; בעיקר בחילות האוויר של צבא ארצות הברית, צי ארצות הברית, חיל האוויר המלכותי, וחיל האוויר המלכותי האוסטרלי.

הליברייטור פותח בכדי להתעלות ביכולות מפציץ ה-B-17 שהיה ערב מלחמת העולם השנייה המפציץ העיקרי של צבא ארצות הברית. הוא עוצב בצורה ייחודית, שכן כנפי המטוס היו גבוהים מהנהוג וזנב המטוס כלל זוג מייצבים אנכיים משני צידי מייצב הגובה (בצורת 'H'). מטוסי ה-B-24 היו בעלי טווח רב בהרבה ממפציצי התקופה ופי שתיים מה-B-17, אך הם הוגבלו בסייג רום יחסית נמוך וביצועי טיסה בינוניים. אופי הלחימה שהתפרס על פני זירות שונות ברחבי העולם הפך את הליברייטור למטוס חשוב ונפוץ מאוד, הטווח הרב שלו הפך אותו למטוס גמיש לשלל משימות ויעודים החל מהפצצה אסטרטגית ועד לסיור, תצפית, תובלה ולוחמה נגד צוללות באוקיינוס הפסיפי והאטלנטי.

לאורך המלחמה דגמי ה-B-24 שירתו בכל זרועות הכוחות המזויינים של ארצות הברית בנוסף למספר מדינות נוספות. סך הכל כ-18,500 מטוסי B-24 יוצרו והוא מחזיק עד היום בשיא מבחינת מספרי ייצור של מפציצים, מפציצים כבדים, מטוסים רב-מנועיים ומטוסים צבאיים אמריקאיים.

דגמים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה טיסה של ארבעה מטוסים מדגם B-24D של להק הפצצה 93.
מטוס PB4Y-2 פרייבטיר בעל מייצב אנכי בודד בזנב המטוס, בשירות צי ארצות הברית
מטוסי ליברייטור GR סימן III בשירות טייסת 120 של חיל האוויר המלכותי (פיקוד החופים) נושאים ציוד ללוחמה נגד צוללות.

צי ארצות הברית וחילות האוויר של הצבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבות טיפוס: אב הטיפוס הראשון שהוזמן על ידי חיל האוויר האמריקאי היה ה-XB-24 ב-30 במרץ 1939, הוא כלל ארבעה מנועי פראט אנד ויטני R-1830-33 (בעלי 1,200 כ"ס בהמראה ו-1,000 כ"ס בטיסה בגובה 4,400 מטר), שמונה פצצות במשקל 450 ק"ג, ולהגנה הקפית על המטוס הותקנו שלושה מקלעי בראונינג M2 מק"כ (12.7 מ"מ) וארבעה מקלעי בראונינג 0.3 (7.62 מ"מ). מטוס האב טיפוס טס את טיסת הבכורה שלו ב-29 בדצמבר 1939. בשלב הבא יוצרו 6 מטוסים בכינוי LB-30A שנשלחו לבדיקות חיל האוויר המלכותי ואחד בכינוי YB-24 שנותר לבחינות בארצות הברית. בהמשך דגם ה-YB-24 עבר מספר שינויים קלים ופיתוח המטוס התקבל לשירות בשם B-24.
  • B-24A: דגם היצור הראשון, ממנו יוצרו 9 מטוסים עבור חילות האוויר של ארצות הברית ו-20 נוספים (תחת השם LB-30B) עבור חיל האוויר המלכותי. דגם זה כלל בעיקר שיפורים לאווירודינמיקה של מבנה המטוס.
  • B-24C: דגם שכלל שדרוג למנועי המטוס R-1830-41 בעלי 1,200 כ"ס מה שהעלה את מהירות המטוס ב-60 קמ"ש. עמדת המקלען האחורית שופרה עם צריחון הידראולי A-6 בעל זוג מקלעי בראונינג M2, כך גם נערכו שיפורים לעמדת המקלען הקדמית.
  • B-24D: הדגם הראשון בייצור משמעותי שבעיקרו כלל מנועים משודרגים R-1830-43. סך הכל יוצרו 2,696 מטוסים מדגם זה.
  • B-24E: מטוסים בייצור חברת פורד, הדגם התבסס על ה-B-24D, רובם עם מנוע משודרג R-1830-65 ובודדים יוצרו עם המנוע המקורי של דגם ה-D. סך הכל 801 מטוסים יוצרו מדגם זה.
  • B-24G: מטוסי ליברייטור שנבנו תחת רשיון על ידי נורת' אמריקן אוויאיישן, הדגם כלל צריחון כדור קדמי שכלל 3 מקלעי 12.7 מ"מ. סך הכל 25 יוצרו מדגם זה.
    • B-24G-1: דגם דומה (בייצור נורת' אמריקן) אך עם צריחון קדמי מסוג A-6. סך הכל 405 יוצרו מדגם זה.
  • B-24H: דגם שכלל שיפור לקדמת המטוס, עמדת המקלען הקדמית שונתה לצריחון בהפעלה חשמלית מסוג 'אמרסון A-15' מעל לעמדת המטילן. מספר שינויים נוספים נכללו בדגם זה שנועדו לשפר את שרידות המטוס בהגנה מפני תקיפות אוויריות, בהם הגדלה של החלונות בזנב המטוס לשיפור הראות של מקלען הזנב, שיפורים לצריחון הזנב והוספת חלונות פלקסיגלס למקלענים בצידי המטוס. רוב מטוסי ה-B-24H יוצרו על ידי חברת פורד, סך הכל יוצרו 3,100 מדגם זה.
  • B-24J: דגם שכלל מערכת טייס אוטומטי משופרת מסוג C-1 וכוונת מטילן משופרת מסדרת M-1. משום מחסור בצריחוני אמרסון A-15, רוב מטוסי ה-B-24J שנבנו במפעלי קוסולידייטד בסאן-דיאגו כללו צריחון 'קוסולידייטד A-6' בהפעלה הידראולית. סך הכל יוצרו 6,678 מטוסים מדגם זה.
  • B-24L: דגם שפותח במטרה להוריד את המשקל של ה-B-24J, צריחון הכדור התחתון מסוג 'ספרי' הוחלף בפתח פשוט עם תושבת לזוג מקלעי בראונינג M2 וצריחון הזנב A-6B הוחלף בצריחון M-6A. סך הכל 1,667 מטוסים מדגם זה יוצרו.
  • B-24M: דגם הייצור האחרון שהיה פיתוח נוסף במטרה להוריד את משקל המטוס, בזנב המטוס הותקנה גרסא קלה של צריחון הזנב A-6B, עמדות המקלענים בדפנות נשארו פתוחים וצריחון הכדור התחתון הוחזר. סך הכל 2,593 מטוסים מדגם זה יוצרו.
  • C-87 ליברייטור אקספרס: דגם מטוס נוסעים והובלה שכל חלקו הפנימי הותאם להכיל 20 נוסעים. ה-C-87 נועד להוות מטוס תובלה בעל טווח רב וסייג רום גבוה יותר מה-דאגלס C-47 דקוטה.
  • C-109: דגם מטוס תדלוק.
  • F-7: דגם סיור וצילום אווירי של ה-B-24H. ה-F-7A וה-F-7B היו דגמי סיור וצילום שהתבססו על ה-B-24J, הראשון עם 3 מצלמות בתא הפצצות וה-B עם 6 מצלמות.

צי ארצות הברית:

  • PB4Y-1: השם שניתן בצי ארצות הברית ל-976 מטוסי B-24 ליברייטור מדגמי D, ‏J, ‏L ו-M שעברו הסבה לשירות בצי.
    • PB4Y-1P: דגם צילום וסיור ימי.
  • PB4Y-2 פרייבטיר: מטוס מבוסס על הליברייטור שפותח על ידי קונוסלידייטיד בהתאם לדרישות הצי. הפרייבטיר כלל שינויים והתאמות רבות, בין היתר הוא היה ארוך יותר עם תוספת של עמדת מהנדס טיסה, שינויים למערכות הניווט, האנטנות ושינוי למבנה זנב המטוס ממייצב אנכי כפול הנהוג במטוסי B-24 למייצב אנכי בודד וגבוה יותר (כפי שהופיע בקונסולידייטד B-32 דומינייטור) בדומה לתצורה של ה-B-17 מבצר מעופף.

חיל האוויר המלכותי וחבר העמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ליברייטור B סימן I: השם שניתן ל-20 המטוסים הראשונים שנקלטו בחיל האוויר המלכותי, אך רובם לא נכנסו לשירות מבצעי.
  • ליברייטור B סימן II: דגם שפותח עבור חיל האוויר המלכותי בהתאמה לצרכים ולחימוש. דגם זה כלל תוספת של כמטר לקידמת המטוס, עם זנב מטוס רחב יותר וחלקו האחורי היה בעל רצפה מעט רחבה יותר. סך הכל 165 מטוסים מדגם זה יוצרו.
  • ליברייטור B סימן III: דגם שהתבסס על ה-B-24D עם התאמות לשירות בריטי, בהם צריחון זנב מסוג בולטון פול בעל ארבעה מקלעי בראונינג 7.7 מ"מ, מקלע בראונינג אחד בקדמת המטוס ושניים בכל אחת משתי עמדות המקלענים בדפנות המטוס. סך הכל 156 מטוסים מדגם זה יוצרו.
    • ליברייטור B סימן IIIA: השם הניתן לדגמי B-24D אמריקאים שנכנסו לשירות בריטי עם העיצוב והחימוש המקורי של ארצות הברית כחלק מתכנית השאל-החכר.
    • ליברייטור B סימן V: דגם דומה לסימן III אך בעל מכלי דלק גדולים יותר לטווח טיסה רב יותר, במחיר הפחתה בפלטות מיגון.
    • ליברייטור GR סימן V: דגם מבוסס על ה-B-24D שהותאם ללוחמה נגד צוללות לשירות פיקוד החופים של חיל האוויר המלכותי, עם מערכות זיהוי, רדאר וזרקורים.
  • ליברייטור B סימן VI: השם הניתן לדגמי B-24H אמריקאים עם חימושם המקורי והחלפה של עמדת מקלען הזנב הצריחון בולטון פול.
  • ליברייטור GR סימן VI: דגמי B-24G/H/J שהותאמו לשירות פיקוד החופים כמטוסי סיור ותצפית ימיים.
  • ליברייטור B סימן VIII: דגם שהתבסס על ה-B-24J.
    • ליברייטור C סימן VI: דגם תובלה שהתבסס על הליברייטור B סימן VIII
    • ליברייטור GR סימן VIII: דגמי B-24J שהותאמו לשירות פיקוד החופים ללוחמה נגד צוללות.
  • ליברייטור C סימן VII: השם הניתן לדגמי ה-C-87 בשירות בריטי.

מפעילות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפציצי ליברייטור B-24D של חיל האוויר ה-15 של ארצות הברית לאחר הפצצה מעל לשמי רומניה.
מטוסי ליברייטור של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי בטיסת אימון.
יחידות חילות האוויר של צבא ארצות הברית בהן שירתו מטוסי ליברייטור:
פיקוד לוחמה בצוללות: קבוצת חיפוש ותקיפה 1, להקי לוחמה בצוללות 479 ו-480, להק הפצצה 304 וכנף לוחמה בצוללות 26.
חיל האוויר החמישי של ארצות הברית: טייסת מיפוי קרבי 20, ולהקי הפצצה 22, 43, 90, ו-380.
חיל האוויר השישי של ארצות הברית: להק הפצצה 6.
חיל האוויר העשירי של ארצות הברית: להק הפצצה 7.
חיל האוויר השביעי של ארצות הברית: טייסת מיפוי קרבי 86, ולהקי הפצצה 11, 30, 86, ו-494.
חיל האוויר השמיני של ארצות הברית: 20 להקי הפצצה סך הכל.
חיל האוויר התשיעי של ארצות הברית: להקי הפצצה 98 ו-376.
חיל האוויר ה-11 של ארצות הברית: להק משולב 28.
חיל האוויר ה-13 של ארצות הברית: להקי הפצצה 5 ו-307 וטייסת הפצצה 368.
חיל האוויר ה-14 של ארצות הברית: להק הפצצה 308.
חיל האוויר ה-15 של ארצות הברית: להק מיוחד 2641, ו-13 להקי הפצצה.
חיל האוויר ה-20 של ארצות הברית: טייסת סיור ותצפית 3 וטייסת תצפית מזג אוויר 55
בצי ארצות הברית שירתו דגמי ה-PB4Y פריבטייר בשבע טייסות בזירה האטלנטית, ו-20 טייסות בזירת האוקינוס השקט.
טייסות חיל האוויר המלכותי בהן שירתו מטוסי ליברייטור:
זירת המזרח התיכון: טייסת 37, 38, 40, 70, 104, 108, 147, 148, 149, 178, ו-614.
זירת אסיה והאוקינוס השקט: טייסת 99, 159, 160, 203, 215, 231, 243, 321, 354, 355, 356, 357, ו-358.
פיקוד החופים: טייסת 8, 53, 59, 86, 120, 200, 206, 224, 233, 292 (חילוץ ימי), 502, ו-547.
פיקוד התובלה: טייסת 102 (ציילון), 232, ו-246.
פיקוד המפציצים: טייסת 223.
  • פוליןפולין  פולין: חיל האוויר הפולני בבריטניה הפעיל מפציצי ליברייטור בטייסת ההפצצה 301 ששירתה לצד חיל האוויר המלכותי.
  • קנדהקנדה  קנדה: חיל האוויר המלכותי הקנדי כלל ארבע טייסות לוחמה בצוללות, טייסת תובלה כבדה אחת וטייסת הפצצה אחת בהן שירתו מטוסי ליברייטור.

אנשי צוות מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תא הטייס של B-24D בשירות ארצות הברית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך אתר 'מיליטרי פקטורי', אוחזר ב-5 בספטמבר 2019.
  2. ^ שווה ערך לכ-5.07 מליון דולר אמריקאי כיום.