דוקה אומרוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוקה אומרוב (אבו אוסמן)
13 באפריל 1964; כפר ליד חרסנוי שבנפת שטויסקי בדרום צ'צ'ניה - 7 בספטמבר 2013 (בגיל 49)
שם בשפת המקור Iумар КIант Доккa
Доку Хаматович Умаров
دوكو أحمدوفتش عمروف
מדינה צ'צ'ניהFlag of the Chechen Republic.svg  צ'צ'ניה
אמיר האמירות של הקווקז ה-1
תקופת כהונה 31 באוקטובר 2007 - 7 בספטמבר 2013 (5 שנים ו-44 שבועות)
נשיא הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה ה-5
תקופת כהונה 17 ביוני 2006 - 31 באוקטובר 2007 (שנה ו-19 שבועות)

דוֹקוּ (דוקה) חמטוביץ' אוּמַרוֹבצ'צ'נית: Iумар КIант Доккa, ברוסית: Доку Хаматович Умаров; מכונה גם: "דוקה אבו אוסמן", 13 באפריל 1964 - 7 בספטמבר 2013) היה טרוריסט אסלאמי ממוצא צ'צ'ני, ממנהיגי התנועה הבדלנית הצ'צ'נית. אומרוב לקח אחריות על מספר פעולות טרור נגד אזרחים רוסים וזכה בתקשורת הרוסית לכנוי "בן לאדן של רוסיה". היה מבוקש ברוסיה בעבור רצח חטיפה ובגידה.

ב-3 בפברואר 2012, הורה לנתיניו בווידאו שהופץ ברשת, לעצור את האלימות כנגד מטרות אזרחיות רוסיות, אך השאיר את אלו הצבאיות כמטרות לגיטימיות. הוא הכריז על עצמו כנשיא הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה, ולאחר מכן כאמיר האמירות של הקווקז, שתיהן ישויות שלא זכו להכרה. הוא לקח אחריות על הפיגוע ברכבת התחתית של מוסקבה במרץ 2010 בו נהרגו 39 אנשים. וכן על הפיגוע בנמל התעופה דומודדובו ב-2011, בו נהרגו 36 אנשים ונפצעו מאות.

ב-18 במרץ 2014 דווח באתר המקושר לאמירות של הקווקז כי אומרוב לא בין החיים[1], והוא הוחלף על ידי עלי אבו מוחמד. מאוחר יותר התברר כי אומרוב הורעל ב-6 באוגוסט 2013, ומת כחודש אחר כך ב-7 בספטמבר 2013.[2]

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אומרוב נולד לחמד אומרוב מהטאיף (Teip) מלקוי (אותו שבט של ערבי בראייב ושר החוץ הצ'צ'ני לשעבר איליאס אחמאדוב), באפריל 1964 בכפר קטן ליד חרסנוי שבנפת שטויסקי בדרום צ'צ'ניה. הוא סיים את לימודיו בפקולטה לבניין במכון אויל בבירת צ'צ'ניה גרוזני, עם תעודה של מהנדס בניין.

כאשר פרצה מלחמת צ'צ'ניה הראשונה הוא חזר לצ'צ'ניה. במהלך המלחמה גדלה יחידתו מפלוגה לגדוד והוענק לו העיטור גיבור האומה על ידי הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה. לאחר חתימת הסכם סחב-יורט שסיים את המלחמה ב-1996, והיבחרו של אסלאן מסחאדוב לנשיא צ'צ'ניה בינואר 1997, מונה אומרוב לראש מועצת הביטחון של צ'צ'ניה. ב-1999 הוא הואשם בחטיפתו של גנאדי שפיגון, שליחה של רוסיה לצ'צ'ניה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אומרוב היה נשוי עם ששה ילדים, הצעיר שבהם נולד ב-2006. שניים מאחיו, איסה ומוסא, נהרגו בקרב. מאז 2003, רבים מבני משפחתו, נחטפו על ידי "חמושים בלתי מזוהים" (ככל הנראה כוחות השלטון) חלקם שוחררו מיד לאחר החטיפה וחלקם עדיין נעדרים וייתכן שנהרגו. מעט לאחר משבר בני הערובה בבסלאן, ב 2004, אשר במהלכו הוחזקו בני משפחתו כבני ערובה בחנקלה (יישוב למזרח גרוזני), הציע התובע הכללי של רוסיה, ולדימיר אוסטינוב, לקחת את בני משפחתם של מנהיגי המורדים כשיטת פעולה רשמית. ב-2005, נחטפו אשתו ובנו כמו גם אביו בן ה-74 ואחיו רוסלן, אשתו ובנו שוחררו לאחר זמן אך אביו ואחיו "נעלמו". בן דודו זורבאן אומרוב, ואחיינו רומן אטאייב נחטפו אף הם בתקרית מוקדמת יותר ומאז נעלמו עקבותיהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‎‎‎Roggio, Bill‎‎ (18 במרץ 2014). ‎‎‎‎‎‎‎‎‎"Islamic Caucasus Emirate confirms death of emir Doku Umarov"‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎.‎ 
  2. ^ ‎‎‎‎‎‎‎‎"Insurgency Commanders Divulge Details Of Umarov’s Death"‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎. Radio Free Europe/Radio Liberty‎‎‎‎‎. 23 ביולי 2014‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎. בדיקה אחרונה ב-1 באוגוסט 2014‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎.‎ 
Flag of Russia.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רוסיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.