דיבשה אמירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיבשה אמירה

ד"ר דִיבשה אמירה (1899 - 9 באפריל 1966) הייתה מתמטיקאית ישראלית, מראשוני המורים למתמטיקה בארץ ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ברוסיה ועלתה לארץ ישראל בשנת 1906 עם הוריה רבקה ואהרן איתין, ממייסדי אחוזת בית ובעל בית הדפוס העברי הראשון ביפו. בשנת 1914 סיימה את לימודיה התיכוניים במחזור השני של הגימנסיה העברית "הרצליה"[1]. למדה באוניברסיטת גטינגן בגרמניה ובשנת 1924 סיימה את הדוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת ז'נבה בשווייץ בהנחיית פרופסור הרמן מינץ (Herman Müntz) מאוניברסיטת גטינגן. לאחר מכן לימדה שנים אחדות באוניברסיטת ז'נבה.

המתמטיקאי הגרמני אדמונד לנדאו, שפעל באוניברסיטה העברית בירושלים בראשית ימיה, תיאר את אמירה "הגאומטריקנית היחידה בארץ ישראל",[2] ובהמלצתו לימדה קורסים אחדים בגאומטריה באוניברסיטה העברית.

את ספרה "ביסוס אכסיומתי ליסודות הגיאומטריה" כתבה בצרפתית בשנת 1933, בעת ששהתה באוניברסיטת ז'נבה, אך מלחמת העולם השנייה מנעה את הוצאתו לאור בפריז, ובסופו של דבר הספר יצא לאור בעברית בשנת 1962.

לימדה בסמינר למורים על שם לוינסקי ובתיכון בית הכרם בירושלים מיום היווסדו. אחד מתלמידיה, המתמטיקאי ארנסט שטראוס (Ernst G. Straus) כתב הקדמה לספרה של אמירה, "ביסוס אכסיומתי ליסודות הגיאומטריה", ובה ציין: "היה זה מזלי הטוב להיות אחד מאלפי התלמידים שטעמו את טעמם הראשון במתמטיקה רצינית מפי ד"ר אמירה בבית הספר התיכון. למרות כל ההרצאות ששמעתי מאז מפי מתמטיקאים מעולים, לא פגשתי אדם העולה עליה הן כמורה והן כנותן השראה לתלמידיו".

הייתה נשואה למתמטיקאי פרופ' בנימין אמירה שלמד עמה בגימנסיה הרצליה.

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיאומטריה : ספר למוד לבתי-ספר תיכונים ולמשתלמים, הוצאת אמנות, תרצ"ח-תש"ז.
  • ביסוס אכסיומתי ליסודות הגיאומטריה, עם עובד ודביר, 1962
  • La Synthese Projective De La Geometrie Euclidienne, 1925

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טלגרמות ומכתבי ברכה ליובל הצפירה, הצפירה, 10 במאי 1912
  2. ^ Shaul Katz, "Berlin Roots – Zionist Incarnation: The Ethos of Pure Mathematics and the Beginnings of the Einstein Institute of Mathematics at the Hebrew University of Jerusalem", Science in Context 17, 2004, p.209