הוצאת אמנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הוצאת אמנות ברחוב שינקין בתל אביב (שהפך אחר כך לבית עיתון "דבר")
לוחית זיכרון על "בית אמנות" ברחוב פרוג 6 בחולון

הוצאת אמנות הייתה הוצאת ספרים עברית שנוסדה ב-1917 והתקיימה עד שנות הארבעים. ההוצאה נודעה בתרגום ספרי ילדים ונוער מפורסמים לעברית.

ההוצאה נוסדה על ידי ב-1917 שושנה פרסיץ בעיר מוסקבה עם סניף באודסה. ב-1920, עקב המהפכה הבולשביקית, עברה לפרנקפורט שבגרמניה, ובסוף 1925 עברה לארץ ישראל[1] וקבעה את משרדה הראשי בבית לב בשדרות רוטשילד בתל אביב.[2] במרץ 1927 עברו משרדי ההוצאה לרחוב יהודה הלוי[3] ולאחר מספר שנים עברה לבניין משלה ברחוב שינקין.[4] ההוצאה פעלה ללא כוונות רווח, ופעילותה הייתה מסובסדת ועל כן לא נפגעה מהמשבר בענף הספרים בסוף שנות ה-20 בארץ ישראל.[5] בשנת 1937 בקשה ההוצאה לעבור לבית לודז'יה.[6] לאחר מכן עברו לחולון בבנין הנמצא כיום ברחוב פרוג 6.

עד שנת 1942 הוציאה ההוצאה כ-500 ספרי קריאה. היא העסיקה מתרגמי בית שכללו את משה בן-אליעזר, יצחק ליב ברוך, שמעון הלקין, שלמה הרברג, מנחם זלמן וולפובסקי, יוסף ליכטנבום, יצחק למדן, אביגדור המאירי, אמיל פוירשטיין, יעקב פיכמן, ישורון קשת, מנחם קפליוק ויעקב שטיינברג.[5]

ההוצאה נודעה בעיקר ב"סדרת עלומים" בה תורגמה מיטב הספרות העולמית לילדים ולנוער לעברית על ידי מתרגמים כיצחק למדן וישראל דושמן. הסדרה נערכה ברוב שנותיה על ידי אריה ליב סמיאטיצקי ובין הספרים שתורגמו במסגרתה היו עלובי החיים, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, הרפתקאותיו של האקלברי פין ופינוקיו וספריהם של ויקטור הוגו, הנריק סנקביץ', ז'ול ורן, צ'ארלס דיקנס.

בנוסף התפרסמה בהוצאה ספרייה ראשונה בעברית שיועדה לגיל הרך בשם "גמליאל" ובה סיפורים קצרים, בעיקר ממקור רוסי, שאוירו באיורים המקוריים של האמנים הרוסים שכונו בכל חוברות גמליאל "חבורת ציירים, אפטר, מוצלמכר, קרבצוב וחיגר". בין השאר ראה אור בסדרה זו סיפורו של חיים נחמן ביאליק, "התרנגולים והשועל".

תחום נוסף בו התמחתה ההוצאה היה עיבוד ספרים בחוכמת ישראל לבתי הספר, בהם ספרי הרמב"ם, יהודה הלוי ושירת ימי הביניים שיצאו ביוזמת מחלקת החינוך בארץ ישראל בחוברות שכונו "מגילות"[5][7] וסדרת ספרים בהיסטוריה של עם ישראל בעריכת ר' בנימין וש. בן-ציון.

ההוצאה התייחדה בכך שהיא ניקדה את כל ספריה, גם אלו המיועדים למבוגרים, מתוך אמונה ש"הנקוד עיקר חשוב, חובה ראשונה, בעבודתינו לתחיית הלשון ותקנתה".[8] כן כללה ההוצאה בחלק מספריה מילון בסוף הספר.[9]

ההוצאה הציעה מינויים על ספריה במסגרת "ספריית לכֹּל" וכדי לעודד הצטרפות קיימה הגרלה של פרסים כספיים בין החותמים.[10] שושנה פרסיץ החזיקה מספר שנים ברשת חנויות ספרים בשם "הכל לנוער", בהן יכלו בני נוער לרכוש מספרי ההוצאה ולהחליף ספרים שנקראו, בדומה לספרייה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איילה גורדון, איורים עבריים, הספר העברי המאויר לילדים, העידן הבינלאומי 1900–1925, הוצאת מוזיאון נחום גוטמן, 2005. פרקים 7 ו-8 דנים בהוצאת אמנות ובספריית "גמליאל".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרי ההוצאה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוצאת אמנות, דבר, 7 בספטמבר 1925.
  2. ^ הוצאת אמנות, דבר, 15 בפברואר 1926.
  3. ^ הוצאת אמנות עברה, דבר, 11 במרץ 1927 (מודעה).
  4. ^ תערוכה של מכשירי לימוד וחינוך, דבר, 20 באוקטובר 1931.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל מאז העלייה הראשונה, עמ' 249.
  6. ^ במועצת עירית תל אביב, דבר, 4 באוקטובר 1937.
  7. ^ אל קהל הקוראים בארץ, דבר, 3 בפברואר 1929
  8. ^ הוצאת אמנות, על הוצאת אמנות, דבר, 18 בפברואר 1926.
  9. ^ פרויד, דבר, 30 במאי 1969.
  10. ^ הגרה ראשונה של ספריית לכל, דבר, 25 במאי 1932.