דידי גת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דידי גת
לידה 29 בספטמבר 1950
פטירה 21 במרץ 2021 (בגיל 70)
מקום קבורה מעגן מיכאל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דידי גת (29 בספטמבר 195021 במרץ 2021) היה שחקן, מדבב וזמר ישראלי, שיחק בתפקידים שונים בתיאטרון, בקולנוע, בסדרות טלוויזיה ובפרסומות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גת נולד למשפחה של אנשי במה. סבו היה שחקן ברוסיה, ואביו היה שחקן בתיאטרון האהל[1]. בוגר המגמה המוזיקלית של תלמה ילין (מנגן על פסנתר ואקורדיון). ב-1978 עבר למעגן מיכאל, וב-1991 סיים בית הספר לאמנויות הבמה בבית צבי[2].

קריירת תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו בבית צבי ייסד את "תיאטרון האסם" ועמד בראשו בשנים 1991 עד 2001. בתיאטרון האסם הפיק ושיחק בהצגות: "המסע הקסום של דן ודנה" (מסע לעולם האגדות והתיאטרון), "תעלולי מר קרפד" (על זהירות בדרכים) – בתפקיד מר קרפד, "החתול במגפיים" – בתפקיד המלך. במופע "פקס קברט" (סאטירה פוליטית בבימוי סיני פתר), במופע "ג'ימי המתעלף" – (סאטירה חברתית בבימוי מנחם זילברמן), במופע הליצני "צחקנים", וכן ב"משרתיו של פנטלונה" (בסגנון הקומדיה דל-ארטה).

ב-2002 הופיע בתיאטרון חיפה, ושם שיחק ב"האגם המוזהב"[3], "יעקב השקרן", "מנוחת הליצנים" והמחזמר "רובין הוד". שיחק בתיאטרון קומיקיון ב"אבא עושה בושות" על פי מאיר שלו. במשגב עורי הפקות שיחק ב"זהבה ושלושת הדובים", "פינוקיו" (סבא ג'פטו), "קופיקו", בבימוי נתן דטנר. בתיאטרון הספרייה: "גוף להשכיר", "הלילה ה-12" – בתפקיד סר טובי, "גן הדובדבנים" – בתפקיד לופכין והמחזמר "משחקי הפיג'מה". בתיאטרון הקאמרי שיחק ב"עיר הנפט" שכתב וביים הלל מיטלפונקט. בתיאטרון הקיבוץ: "אמא קוראז'" בבימוי עדנה שביט והמחזמר "סיפור הפרפרים". גת שיחק ב "פחדים פרטיים במקומות ציבוריים" בתיאטרון תמונע. בצוותא ת"א שיחק ב"הסיכוי האחרון" של ארתור מילר, "פרק ב'" של ניל סיימון, "דיבורים מהרוכסן" עם אלברט אילוז ודובי גל התשובה הגברית ל"מונולוגים מהואגינה". בתיאטרון הזהב מיסודו של נחום שליט שיחק ב"רק תגיד אני אוהב אותך" ו"אהבה זה לא הכל".

בטלוויזיה ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטלוויזיה השתתף בתפקידים שונים בסדרות הבאות: "שמש", "בנות בראון", "הסודות של כנרת", "האישה באפור", "הלב של עמליה", "מעורב ירושלמי", "הנפילים", "מסודרים", "רמזור", "צומת מילר", במערכונים של איתי שגב, וכן בדרמות "חשבון סגור", "סיפור מקומי" ו"המסיבה של בארי".

כמו כן השתתף בפרסומות.

בקולנוע הופיע בסרטים הבאים: "הכלה הסורית"[4], ב-ב-72 לא הייתה מלחמה, "הר הזיתים", "ערב עם פוני", "מיקה"[5], "עץ לימון"[4] ו-A HOUSE DIVIDED (סרט הוליוודי).

כמו כן עסק בדיבובים וקרינות במסגרת פרסומות ובסרטים, ביניהם "אלפא ואומגה", "רנגו", "בית ספר למפלצות", "בית ספר למפלצות: מסיבת השנה", "ראצ'ט וקלאנק" ו"צעצוע של סיפור 4".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דידי גת בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של דידי גת בארכיון האינטרנט

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארנון לפיד, דידי גת ממעגן מיכאל מככב במחזמר "בילי אליוט", באתר mynet‏ קיבוץ, 21 ביוני 2016
  2. ^ הבוגרים שלנו, באתר www.beit-zvi.com
  3. ^ הארץ, האגם המוזהב, באתר הארץ, 1 בפברואר 2003
  4. ^ 1 2 elad, דידי גת, באתר ספר הקולנוע הישראלי, ‏0001-11-30
  5. ^ מיקה, באתר www.cinemaproject.org.il