מאיר שלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר שלו
מאיר שלו ביריד הספרים בלייפציג בשנת 2015
מאיר שלו ביריד הספרים בלייפציג, 2015
לידה 29 ביולי 1948 (בן 72)
נהלל
עיסוק סופר ופובליציסט
לאום ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית
נושאי כתיבה רומנים וספרי ילדים
יצירות בולטות "רומן רוסי", "עשו", "יונה ונער"
פרסים והוקרה

1989 - פרס ברנשטיין
1989 - פרס האגודה האנטומולוגית הישראלית
1998 - פרס העיר ורונה ומועדון רומיאו ויוליה

2006 - פרס ברנר[1]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מאיר שלו (נולד ב-29 ביולי 1948) הוא סופר ופובליציסט ישראלי, מחברם של רומנים מהווי ארץ ישראל וספרי ילדים, ובעל טור שבועי בעיתון "ידיעות אחרונות".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר שלו נולד במושב נהלל למשורר, המורה והסופר הירושלמי יצחק שלו, ולמורה בתיה לבית בן-ברק מנהלל. בגיל צעיר עבר עם משפחתו לארבע שנים לקיבוץ גינוסר וב-1952 השתקעה המשפחה ב"שיכון קריית משה" שבשכונת קריית משה בירושלים. שם גדל חוץ משנתיים נוספות בנהלל בין השנים 1957–1958[2].

באוגוסט 1966 התגייס לצה"ל ושירת בסיירת גולני[3]. במלחמת ששת הימים השתתף בקרב תל פאחר[4]. בנובמבר 1967 נפצע במלחמת ההתשה בבקעת הירדן מארבעה כדורים מאש כוחותינו[5]. דמותו של שלו מופיעה לרגע בספרו "עשו", כחברו של בנימין, בחור צולע עם משקפיים, המתרועע עם רומי[6].

אחרי שירותו למד פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1969 התפרסם שירו האנטי-מלחמתי "על דעת הנערים"[7].

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[8].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל את דרכו כעיתונאי וכמגיש פינות ביקורת עיתונות ופינות היתוליות בטלוויזיה, בהן פינה סאטירית בתוכנית הטלוויזיה "עלי כותרת" ופינת לשון בשם "חטף פתח"[9]. הנחה גם את התוכנית "שעה טובה" ששודרה בערב שבת בערוץ הראשון.

בשנת 1988 יצא לאור הרומן הראשון מפרי עטו, "רומן רוסי". כמו כן כתב ספרי עיון וספרי ילדים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר שלו גרוש והוא אב לבת ולבן. אחיו, ד"ר צור שלו, הוא היסטוריון של תקופת הרנסאנס, מרצה באוניברסיטת חיפה ולשעבר נווט בחיל האוויר. אחותו, רפאלה שיר, הייתה ציירת.

מאיר שלו הוא אחיינו של מרדכי שלו ובן דודם של הסופרת צרויה שלו והמתמטיקאי והסופר ענר שלו. בן דוד נוסף הוא רם בן ברק.

שלו גדל בירושלים והוא בוגר התיכון שליד האוניברסיטה, בה הוא התגורר עד שנת 2012. כיום מתגורר באלוני אבא.

עבודתו הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר שלו וצוות ההצגה בסיום ההצגה "הגשם של סבא אהרון" שזכתה בפרס הראשון בפסטיבל חיפה להצגות ילדים ב-2017

הרומנים של שלו הם סיפורי אהבה שעוסקים בהוויה הישראלית והמשפחתית, מתמקדים בעיקר בראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, שואבים רבות מן המקורות ומחוברים לנוף, לטבע ולהיסטוריה של הארץ. ברבים מספריו משתקפים סיפורים מתולדות משפחתו, ושזורים בהם נופי ילדותו בירושלים ובנהלל.

שלו ידוע בתחקיר היסודי שהוא נוהג לערוך לקראת כתיבת כל אחד מספריו, במסגרתו הוא בוחן היטב את המלאכות שבהן עוסקים גיבוריו, ובמילותיו שלו:

גם תיאור אפיית הלחם ב'עשו' וסיתות האבנים ב'בביתו במדבר' מבוססים על פגישות עם בעלי מקצוע ועל ההקפדה המשונה שלי לא לעשות מה שהם עושים, אלא רק להתבונן ולרשום רשימות. מעולם לא שילחתי יונה, לא סיתתי אבן, לא אפיתי כיכר לחם ולא קניתי ומכרתי פרות לבשר.

בריאיון לחיה הופמן, ידיעות אחרונות, 3 במרץ 2006

כמה מספרי הילדים שלו עובדו לתיאטרון. אחד מהם: "הגשם של סבא אהרן" המבוסס על סיפור שסיפר לו סבו, עובד ב-2017 להצגת ילדים, במסגרת פסטיבל חיפה להצגות ילדים. ההצגה זכתה במקום ראשון במסגרת הפסטיבל.

הרומן שלו "יונה ונער" עובד להצגת תיאטרון בתיאטרון גשר, ובוים על ידי יבגני אריה. הרומן "כימים אחדים" הוצג בעיבודים שונים בישראל, ברוסיה ובארצות הברית.

פרסים ותוארי כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלו נחשב לאחד הדוברים הבולטים של השמאל הציוני. והוא מבקר קשה של הימין הישראלי והממסד הדתי.

בנאום אשר נשא בטקס שבו האוניברסיטה העברית העניקה לו ד"ר לשם כבוד ביוני 2019 אמר את הדברים הבאים[14]:

קשה להיות בית משפט עליון בירושלים, עיר שחוקי המדינה משעממים אותה, וחברי כנסת בורים שפועלים בה זוממים לחוקק בה ולהשליט ממנה את מה שהם מכנים "משפט התורה"...הר הבית לא גבה אלא להיפך, הוא נעשה נמוך משהיה. מי שנוהרים אליו הם קנאים וקיצונים, ודבר ה’ שהם לומדים אינו חזון השלום אלא מלחמות דת והזיות משיחיות.


מזה שנים רבות שלו הוא בעל טור ב"מוסף לשבת" של העיתון ידיעות אחרונות. בטור זה, הכתוב בהומור ובעוקצנות, מבקר שלו את מדיניות הממשלה, בפרט בנושאי חינוך, טבע וסביבה, דת ומדינה.


תשומת לב מיוחדת מקדיש שלו בטורו למצב החינוך והתרבות בישראל. דוגמה לכך היא הקטע הבא, מתוך הטור שפורסם ב-23 בספטמבר 2005:

אקלימו של בית הספר, כולל האלימות, הוא המשך ישיר של האקלים הכללי, כולל האלימות, ובמדינת ישראל, בניגוד לחברה היהודית שהצמיחה והקימה אותה, אין החינוך, ההשכלה והידע מוערכים ונכספים כמו שפעם היו. סולם העדיפויות של הממשלה אחר, וגם מה שהתחיל כלגלוג על משכילים חיוורי פנים, נעשה סולם ערכים שבו ערוץ הילדים הוא ההכשרה האינטלקטואלית לקראת ערוץ 2.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים:

ספרי עיון:

  • תנ"ך עכשיו (1985)
  • בעיקר על אהבה (1995)
  • סוד אחיזת העיניים (1999)
  • רֵאשית – פעמים ראשונות בתנ"ך (2008)
  • גינת בר, הוצאת עם עובד (2017), עם רישומים מאת רפאלה שיר

ספרי ילדים:

אחרים:

  • משכב לצים (1982)

תרגום

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על יצירתו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 פרס ברנר למאיר שלו ושפרה הורן
  2. ^ יעל דיין, גינת בר: מאיר שלו בורא גן עדן, הארץ, 29.3.2017
  3. ^ במחנה, ‏איזה פריט צה"לי היה הכי משמעותי עבורכם?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בספטמבר 2011‏
    מאיר שלו, "בחזרה לסיירת גולני", במחנה, 1988.
  4. ^ לי-טל תייר, ששה ימים וזיכרון, ביטאון ביבשה גיליון 2, יוני 2007.
  5. ^ תיאור תקרית הפציעה בקטע מתוך ראיון של מאיר שלו עם מיכה פרידמן ב"הארץ" ב-1992, אתר "מוקירים" (דף לזכר זאב דורי)
  6. ^ מאיר שלו, "עשו", עם עובד, 1991, עמודים 362-363.
  7. ^ מאיר שלו, על דעת הנערים, מעריב, 14 במרץ 1969
  8. ^ ארכיון מאיר שלו (ARC. 4* 1828), אתר הספרייה הלאומית.
  9. ^ דני בלטמן, המצחיקן שמדקדק את השפה, מעריב, 20 במרץ 1980
  10. ^ פרס פורטה סיבריה למאיר שלו, באתר nrg‏, 28 בינואר 2009
  11. ^ מיה סלעהסופר מאיר שלו זכה בפרס ניומן לספרות עברית על מפעל חיים, באתר הארץ, 23 במאי 2011
  12. ^ יום בן-גוריון 2012
  13. ^ מיה סלעחמישה אנשי ספרות ישראלים יקבלו עיטור מממשלת צרפת, באתר הארץ, 26 ביוני 2013
  14. ^ מאיר שלו: “פרופסורים ודוקטורים – כל מה שמפחיד את הפוליטיקאים ואת המשטר הזה, כמו שהפחיד משטרים קודמים לו”, ‏18 ביוני 2019