מאיר שלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאיר שלו
Meir Shalev Leipziger Buchmesse 2015.JPG
מאיר שלו ביריד הספרים בלייפציג, 2015
תאריך לידה 29 ביולי 1948 (בן 69)
מקום לידה נהלל
עיסוק סופר ופובליציסט
לאום ישראלי
שפות היצירה עברית
נושאי כתיבה ספרי ילדים, ספרי עיון, רומנים
יצירות בולטות רומן רוסי, אבא עושה בושות
פרסים

1989 - פרס ברנשטיין
1989 - פרס האגודה האנטומולוגית הישראלית
1998 - פרס העיר וורונה ומועדון רומיאו ויוליה

2006 - פרס ברנר[1]

מאיר שלו (נולד ב-29 ביולי 1948) הוא סופר, ופובליציסט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלו נולד במושב נהלל למשורר, המורה והסופר הירושלמי יצחק שלו, ולמורה בתיה לבית בן-ברק מנהלל. בגיל צעיר עבר עם משפחתו לארבע שנים לקיבוץ גינוסר וב-1952 השתקעה המשפחה ב"שיכון קריית משה" שבשכונת קריית משה בירושלים. שם גדל חוץ משנתיים נוספות בנהלל בין השנים 1957–1958[2].

באוגוסט 1966 התגייס לצה"ל ושירת בסיירת גולני[3]. במלחמת ששת הימים השתתף בקרב תל פאחר[4]. בנובמבר 1967 נפצע במלחמת ההתשה בבקעת הירדן מארבעה כדורים מאש כוחותינו[5]. דמותו של שלו מופיעה לרגע בספרו "עשו", כחברו של בנימין, בחור צולע עם משקפיים, המתרועע עם רומי[6].

אחרי שירותו למד פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1969 התפרסם שירו האנטי-מלחמתי "על דעת הנערים"[7].

החל את דרכו כעיתונאי וכמגיש פינות ביקורת עיתונות ופינות היתוליות בטלוויזיה, בהן פינה סאטירית בתוכנית הטלוויזיה "עלי כותרת" ופינת לשון בשם "חטף פתח"[8]. הנחה גם את התוכנית "שעה טובה" ששודרה בערב שבת בערוץ הראשון.

בשנת 1988 יצא לאור הרומן הראשון מפרי עטו, "רומן רוסי". כמו כן כתב ספרי עיון וספרי ילדים.

מאיר שלו גרוש והוא אב לבת ולבן וסב לנכדה ולנכד. אחיו, ד"ר צור שלו, הוא היסטוריון של תקופת הרנסנס, מרצה באוניברסיטת חיפה ולשעבר נווט חיל האוויר. אחותו, רפאלה שיר, היא ציירת.

עבודתו הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר שלו וצוות ההצגה בסיום ההצגה "הגשם של סבא אהרון" שזכתה בפרס הראשון בפסטיבל חיפה להצגות ילדים ב-2017

הרומנים של שלו הם סיפורי אהבה שעוסקים בהוויה הישראלית הישראלית והמשפחתית, מתמקדים בעיקר בראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, שואבים רבות מן המקורות ומחוברים לנוף, לטבע ולהיסטוריה של הארץ. ברבים מספריו משתקפים סיפורים מתולדות משפחתו, ושזורים בהם נופי ילדותו בירושלים ובנהלל.

שלו ידוע בתחקיר היסודי שהוא נוהג לערוך לקראת כתיבת כל אחד מספריו, במסגרתו הוא בוחן היטב את המלאכות שבהן עוסקים גיבוריו, ובמילותיו שלו:

גם תיאור אפיית הלחם ב'עשו' וסיתות האבנים ב'בביתו במדבר' מבוססים על פגישות עם בעלי מקצוע ועל ההקפדה המשונה שלי לא לעשות מה שהם עושים, אלא רק להתבונן ולרשום רשימות. מעולם לא שילחתי יונה, לא סיתתי אבן, לא אפיתי כיכר לחם ולא קניתי ומכרתי פרות לבשר.

בראיון לחיה הופמן, ידיעות אחרונות, 3 במרץ 2006

כמה מספרי הילדים שלו עובדו לתיאטרון. אחד מהם: "הגשם של סבא אהרן" המבוסס על סיפור שסיפר לו סבו, עובד ב-2017 להצגת ילדים, במסגרת פסטיבל חיפה להצגות ילדים. ההצגה זכתה במקום ראשון במסגרת הפסטיבל.

הרומן שלו "יונה ונער" עובד להצגת תיאטרון בתיאטרון גשר, ובויים על ידי יבגני אריה. הרומן "כימים אחדים" הוצג בעיבודים שונים בישראל, ברוסיה ובארצות הברית.

פרסים ותוארי כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו הפובליציסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזה שנים רבות שלו הוא בעל טור ב"מוסף לשבת" של העיתון ידיעות אחרונות. בטור זה, הכתוב בהומור ובעוקצנות, מבקר שלו את מדיניות הממשלה, בפרט : בנושאי חינוך, טבע וסביבה, דת ומדינה.

תשומת לב מיוחדת מקדיש שלו בטורו למצב החינוך והתרבות בישראל. דוגמה לכך היא הקטע הבא, מתוך הטור שפורסם ב-23 בספטמבר 2005:

אקלימו של בית הספר, כולל האלימות, הוא המשך ישיר של האקלים הכללי, כולל האלימות, ובמדינת ישראל, בניגוד לחברה היהודית שהצמיחה והקימה אותה, אין החינוך, ההשכלה והידע מוערכים ונכספים כמו שפעם היו. סולם העדיפויות של הממשלה אחר, וגם מה שהתחיל כלגלוג על משכילים חיוורי פנים, נעשה סולם ערכים שבו ערוץ הילדים הוא ההכשרה האינטלקטואלית לקראת ערוץ 2.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים:

ספרי עיון:

  • תנ"ך עכשיו (1985)
  • בעיקר על אהבה (1995)
  • סוד אחיזת העיניים (1999)
  • רֵאשית – פעמים ראשונות בתנ"ך (2008)
  • גינת בר (2017)

ספרי ילדים:

אחרים:

  • משכב לצים (1982)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סמדר שיפמן, דברים שרואים מכאן - דויד גרוסמן, אורלי קסטל-בלום ומאיר שלו: מעבר למודרניזם?, הוצאת כרמל, 2007.
  • אילת נגב, שיחות אינטימיות, הוצאת ידיעות אחרונות, 1995, הפרק "מאיר שלו - יעקב ועשָו", עמ' 375-367
  • גדי בלום וניר חפץ, תרבות ורוח - מאיר שלו,ישראל לאן - 18 שיחות עם האישים שמעצבים את פני המדינה, ידיעות אחרונות ספרי חמד, תל אביב, 2008, עמודים 174 - 199

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על יצירתו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 פרס ברנר למאיר שלו ושפרה הורן
  2. ^ יעל דיין, גינת בר: מאיר שלו בורא גן עדן, הארץ, 29.3.2017
  3. ^ במחנה, ‏איזה פריט צה"לי היה הכי משמעותי עבורכם?, באתר ‏mako‏‏, ‏26 בספטמבר 2011‏
    מאיר שלו, "בחזרה לסיירת גולני", במחנה, 1988.
  4. ^ לי-טל תייר, ששה ימים וזיכרון, ביטאון ביבשה גיליון 2, יוני 2007.
  5. ^ תיאור תקרית הפציעה בקטע מתוך ראיון של מאיר שלו עם מיכה פרידמן ב"הארץ" ב-1992, אתר "מוקירים" (דף לזכר זאב דורי)
  6. ^ מאיר שלו, "עשו", עם עובד, 1991, עמודים 362-363.
  7. ^ מאיר שלו, על דעת הנערים, מעריב, 14 במרץ 1969
  8. ^ דני בלטמן, המצחיקן שמדקדק את השפה, מעריב, 20 במרץ 1980
  9. ^ פרס פורטה סיבריה למאיר שלו, באתר nrg‏, 28 בינואר 2009
  10. ^ מיה סלע, הסופר מאיר שלו זכה בפרס ניומן לספרות עברית על מפעל חיים, באתר הארץ, 23 במאי 2011
  11. ^ יום בן-גוריון 2012
  12. ^ ‫מיה סלע, חמישה אנשי ספרות ישראלים יקבלו עיטור מממשלת צרפת, באתר הארץ, 26 ביוני 2013‬
  13. ^ הגשם של סבא אהרון באתר עם עובד