מאיר שלו

מאיר שלו

מאיר שלו ביריד הספרים בלייפציג, 2015
לידה	29 ביולי 1948 (בן 74) נהלל, ישראל
מדינה	ישראל
לאום	ישראל
עיסוק	סופר ופובליציסט
מעסיק	ידיעות אחרונות
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים, התיכון ליד האוניברסיטה
שפות היצירה	עברית
נושאי כתיבה	רומנים וספרי ילדים
יצירות בולטות	"רומן רוסי", "עשו", "יונה ונער"
תקופת הפעילות	1969–הווה (כ־54 שנים)
פרסים והוקרה	1989 – פרס ברנשטיין 1989 – פרס האגודה האנטומולוגית הישראלית 1998 – פרס העיר ורונה ומועדון רומיאו ויוליה 2006 – פרס ברנר‏

מאיר שלו (נולד ב-29 ביולי 1948) הוא סופר, עיתונאי ופובליציסט ישראלי, מחברם של רומנים מהווי ארץ ישראל וספרי ילדים, ובעל טור שבועי בעיתון "ידיעות אחרונות". ספריו זוכים להצלחה גדולה בקרב קהל הקוראים והוא נחשב לאחד הסופרים הישראלים הנקראים ביותר.

ספריו של שלו תורגמו לכעשרים שפות שונות.

ביוגרפיה

מאיר שלו נולד במושב נהלל למשורר, המורה והסופר הירושלמי יצחק שלו, ולמורה בתיה לבית בן-ברק מנהלל. בגיל צעיר עבר עם משפחתו לארבע שנים לקיבוץ גינוסר וב-1952 השתקעה המשפחה ב"שיכון קריית משה" שבשכונת קריית משה בירושלים. שם גדל חוץ משנתיים נוספות בנהלל בין השנים 1957–1958. למד בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית.

באוגוסט 1966 התגייס לצה"ל ושירת בסיירת גולני. במלחמת ששת הימים השתתף בקרב תל פאחר. בנובמבר 1967 נפצע במלחמת ההתשה בבקעת הירדן מארבעה כדורים מאש כוחותינו. דמותו של שלו מופיעה לרגע בספרו "עשו", כחברו של בנימין, בחור צולע עם משקפיים, המתרועע עם רומי.

אחרי שירותו קיבל תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1969 התפרסם שירו האנטי-מלחמתי "על דעת הנערים".

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית.

קריירה

שלו החל את דרכו כעיתונאי וכמגיש פינות ביקורת עיתונות ופינות היתוליות בטלוויזיה, בהן פינה סאטירית בתוכנית הטלוויזיה "עלי כותרת" ופינת לשון בשם "חטף פתח". הנחה גם את התוכנית "שעה טובה" ששודרה בערב שבת בערוץ הראשון.

הספרים הראשונים שפרסם היו: "משכב לצים" ב-1982: אסופה של חרוזים ארוטיים-הומוריסטים, ו"תנ"ך עכשיו" ב-1985: אסופה של מאמרים פרשניים ברוח אקטואלית והיתולית על סיפורי המקרא.

בשנת 1988 יצא לאור הרומן הראשון מפרי עטו, "רומן רוסי". אחריו פרסם עוד שמונה רומנים, ספרי עיון שונים וספרי ילדים. החל משנות השמונים הוא מפרסם טור עיתונאי קבוע בימי שישי, שהחל להופיע בהארץ, ולאחר מספר שנים עבר ל"ידיעות אחרונות".

חיים אישיים

שלו גרוש ואב לבת ולבן. בנוסף להיותו בנו של המשורר יצחק שלו, הוא גם אחיו של ד"ר צור שלו שהוא היסטוריון של תקופת הרנסאנס, מרצה באוניברסיטת חיפה ולשעבר נווט בחיל האוויר. אחותו, רפאלה שיר, הייתה ציירת.

מאיר שלו הוא אחיינו של מרדכי שלו ובן דודם של הסופרת צרויה שלו והמתמטיקאי והסופר ענר שלו. בן דוד נוסף הוא חבר הכנסת ולשעבר יו"ר ועדת החוץ והביטחון רם בן ברק.

שלו התגורר בירושלים עד שנת 2012. הוא מתגורר באלוני אבא ומטפח בחצרו גינת-בר, עליה כתב בספרו: "גינת בר".

עבודתו הספרותית

מאיר שלו וצוות ההצגה בסיום ההצגה "הגשם של סבא אהרון" שזכתה בפרס הראשון בפסטיבל חיפה להצגות ילדים ב-2017

הרומנים של שלו הם סיפורי אהבה שעוסקים בהוויה הישראלית והמשפחתית, מתמקדים בעיקר בראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, שואבים רבות מן המקורות ומחוברים לנוף, לטבע ולהיסטוריה של הארץ. ברבים מספריו משתקפים סיפורים מתולדות משפחתו, ושזורים בהם נופי ילדותו בירושלים ובנהלל.

הרומן הראשון: "רומן רוסי" זכה להצלחה גדולה. הסיפור מתרחש במקום שהוא מעין גלגול בדיוני של נהלל. המספר הוא נכדו של אחד ממייסדי המקום, והוא מגולל את סיפור ההתיישבות של אנשי העלייה השנייה והשלישית במעין "אוסף של אנקדוטות רבות-דמיון" שיש בהן תמהיל של מציאות ופנטזיה כאחד.

ב"עשו" שיצא בשנת 1991, מסר שלו את קורותיה של משפחת אופים ישראלית במהלך שלושה דורות, שניתן גם ליחס אותה למעין פרודיה של סיפורי האבות והאמהות מספר בראשית. במרכז הספר מתוארת מערכת היחסים המורכבת בין המספר, עשו, לבין אחיו יעקב. על אף הטרגיות של מרכיבי הסיפור (מחלות קשות, שכול, יחסים עכורים בקרב המשפחה, בן שגלה מארצו) מצליח שלו לשעשע את הקוראים בדרך הסיפור, שבה הוא משלב בדיות, ציטטות, הרמזים ספרותיים ושעשועי לשון.

מחוץ לספר "בביתו במדבר" מעוגנים גם שאר הרומנים בסיפורים על הוויות החיים של כפר בעמק יזרעאל, במהלך שישים שנות קיומו, החל מהקמתו בשנות העשרים של המאה העשרים. הספר "הדבר היה ככה" מתבסס על חוויותיו האוטוביוגרפיות של מאיר שלו בשנות ילדותו במושב נהלל, כשהגיבורה הראשית שבו היא סבתו עזת הנפש וחולת הניקיון, בעוד שגיבור המשנה הוא שואב האבק שנשלח אליה מאמריקה, והוא ספון ללא שימוש בחדרה.

הציר העלילתי המשותף לרוב הרומנים הוא סיפור המשפחה לצד הסיפור הציוני. נפרשת פה "כמין סאגה ארץ-ישראלית על פני עשרות שנים, ותולדות 'הארץ' - ובמיוחד פרשת ההתיישבות העובדת בה נשקפות ממנו בראי עקום" בסגנון ריאליזם פנטסטי לצד תיאורים מפורטים ובקיאים מאוד של נוף ישראלי מובהק ודמויות, מגיש שלו סיפור שהוא שילוב של מיתוסים מצד אחד ובקיאות גדולה בפרטי העבודה והמעשה מצד שני. רצף העלילה איננו ליניארי, והוא נע קדימה ואחורה לסירוגין, עד שהוא מתקבל בפני הקורא בשלמותו. התכונה הבולטת מאוד לאורך כל כתביו של שלו הוא ההומור שמתבל את סיפוריו לא רק בחן, אלא באפשרות לעמוד בכל התלאות והאירועים, שלעיתים הם קשים מאוד - המתרחשים ברומנים שלו.

שלו ידוע בתחקיר היסודי שהוא נוהג לערוך לקראת כתיבת כל אחד מספריו, במסגרתו הוא בוחן היטב את המלאכות שבהן עוסקים גיבוריו, ובמילותיו שלו:

גם תיאור אפיית הלחם ב'עשו' וסיתות האבנים ב'בביתו במדבר' מבוססים על פגישות עם בעלי מקצוע ועל ההקפדה המשונה שלי לא לעשות מה שהם עושים, אלא רק להתבונן ולרשום רשימות. מעולם לא שילחתי יונה, לא סיתתי אבן, לא אפיתי כיכר לחם ולא קניתי ומכרתי פרות לבשר.

— בריאיון לחיה הופמן, ידיעות אחרונות, 3 במרץ 2006

כמה מספרי הילדים שלו עובדו לתיאטרון. אחד מהם: "הגשם של סבא אהרן" המבוסס על סיפור שסיפר לו סבו, עובד ב-2017 להצגת ילדים, במסגרת פסטיבל חיפה להצגות ילדים. ההצגה זכתה במקום ראשון במסגרת הפסטיבל.

הרומן שלו "יונה ונער" עובד להצגת תיאטרון בתיאטרון גשר, ובוים על ידי יבגני אריה. הרומן "כימים אחדים" הוצג בעיבודים שונים בישראל ברוסיה ובארצות הברית. כיום מועלית ההצגה "כימים אחדים" המבוססת על ספרו בתיאטרון הקאמרי.

בספריו העיוניים הוא חושף את מקורות ההשפעה של כתיבתו, החל מהסופרים והספרים שאהב, דרך עולם התנ"ך, אליו הוא קשור לא מעט בעקבות אביו, יצחק שלו, שהיה מורה וסגן לחתן-התנ"ך העולמי למבוגרים וכלה באהבתו הגדולה לעולם הטבע והנוף הארץ-ישראלי, עליה ניתן להתרשם מכל ספריו, ובעיקר מספרו "גינת בר".

פרסים ותוארי כבוד

• פרס ברנשטיין לשנת 1989
• שנת 1989, פרס העיר ורונה ומועדון רומיאו ויוליה על "כימים אחדים"
• שנת 1989 פרס האגודה האנטומולוגית הישראלית
• פרס ראש הממשלה בישראל על רומן רוסי, (1989).
• פרס ברנר לשנת 2006‏
• הפרס הלאומי לספרים יהודיים בארצות הברית על הספר יונה ונער, 2007
• פרס פראט לשנת 2009 על מפעל חיים
• פרס פורטה סיבריה לשנת 2009 על ספר הילדים "מבול, נחש ושתי תיבות"
• פרס ניומן לספרות עברית לשנת 2011
• דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשנת 2012
• עיטור אביר מסדר האמנויות והספרות של צרפת, 2013
• דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 2019
• דוקטור לשם כבוד מטעם מכון ויצמן, 2020

עמדותיו

שלו נחשב לאחד הדוברים הבולטים של השמאל הציוני. והוא מבקר קשה של הימין הישראלי והממסד הדתי.

בנאום אשר נשא בטקס שבו האוניברסיטה העברית העניקה לו ד"ר לשם כבוד ביוני 2019 אמר את הדברים הבאים:

קשה להיות בית משפט עליון בירושלים, עיר שחוקי המדינה משעממים אותה, וחברי כנסת בורים שפועלים בה זוממים לחוקק בה ולהשליט ממנה את מה שהם מכנים "משפט התורה"...הר הבית לא גבה אלא להיפך, הוא נעשה נמוך משהיה. מי שנוהרים אליו הם קנאים וקיצונים, ודבר ה’ שהם לומדים אינו חזון השלום אלא מלחמות דת והזיות משיחיות.

מזה שנים רבות שלו הוא בעל טור ב"מוסף לשבת" של העיתון ידיעות אחרונות. בטור זה, הכתוב בהומור ובעוקצנות, מבקר שלו את מדיניות הממשלה, בפרט בנושאי חינוך, טבע וסביבה, דת ומדינה.

תשומת לב מיוחדת מקדיש שלו בטורו למצב החינוך והתרבות בישראל. דוגמה לכך היא הקטע הבא, מתוך הטור שפורסם ב-23 בספטמבר 2005:

אקלימו של בית הספר, כולל האלימות, הוא המשך ישיר של האקלים הכללי, כולל האלימות, ובמדינת ישראל, בניגוד לחברה היהודית שהצמיחה והקימה אותה, אין החינוך, ההשכלה והידע מוערכים ונכספים כמו שפעם היו. סולם העדיפויות של הממשלה אחר, וגם מה שהתחיל כלגלוג על משכילים חיוורי פנים, נעשה סולם ערכים שבו ערוץ הילדים הוא ההכשרה האינטלקטואלית לקראת ערוץ 2.

ספריו

רומנים

• רומן רוסי, הוצאת עם עובד (1988)
• עשו, הוצאת עם עובד (1991)
• כימים אחדים, הוצאת עם עובד (1994)
• בביתו במדבר, הוצאת עם עובד (1998)
• פונטנלה, הוצאת עם עובד (2002)
• יונה ונער, הוצאת עם עובד (2006)
• הדבר היה ככה, הוצאת עם עובד (2009)
• שתיים דובים, הוצאת עם עובד (2013)
• אל תספר לאחיך, הוצאת עם עובד (2022)

ספרי עיון

• תנ"ך עכשיו (1985)
• בעיקר על אהבה (1995)
• סוד אחיזת העיניים (1999)
• רֵאשית – פעמים ראשונות בתנ"ך (2008)
• גינת בר, הוצאת עם עובד (2017), עם רישומים מאת רפאלה שיר

ספרי ילדים

• הילד חיים והמפלצת מירושלים (1982)
• גומות החן של זוהר (1987)
• אבא עושה בושות (1988)
• מיכאל והמפלצת מירושלים (1989) (מאייר: עמנואל לוצאטי)
• הכינה נחמה (1990)
• מבול, נחש ושתי תיבות (1993) (מאייר: עמנואל לוצאטי)
• איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבאב הרומני (1993)
• הטרקטור בארגז החול (1995)
• הדודה מיכל (2000)
• רוני ונומי והדב יעקב (2004)
• אריה בלילות (2006)
• הגשם של סבא אהרן (2007)
• הצלחת שמתחת (2008)
• קרמר החתול ישן כל הזמן (2010)
• קרמר החתול יוצא אל היער (2012)
• וניל על המצח ותות על האף (2013)
• קרמר החתול לומד לשחות (2014)
• הקטר שרצה לנסוע לרומא (2015)
• פנדה יוצאת למרעה (2017)
• ככה זה כשאוהבים (2019)
• השן שהתנדנד לה הילד (2020)

אחרים

• משכב לצים (1982)

תרגום

• צ'יטרה-גריבה - סיפורו של יון, הוצאת עם עובד (2008), מאת: דהאן גופל מוקרג'י

לקריאה נוספת

• סמדר שיפמן, דברים שרואים מכאן - דויד גרוסמן, אורלי קסטל-בלום ומאיר שלו: מעבר למודרניזם?, הוצאת כרמל, 2007. (הספר בקטלוג ULI)
• אילת נגב, שיחות אינטימיות, הוצאת ידיעות אחרונות, 1995, הפרק "מאיר שלו - יעקב ועשָו", עמ' 375-367 (הספר בקטלוג ULI)
• גדי בלום וניר חפץ, תרבות ורוח - מאיר שלו,ישראל לאן - 18 שיחות עם האישים שמעצבים את פני המדינה, ידיעות אחרונות ספרי חמד, תל אביב, 2008, עמודים 174 - 199 (הספר בקטלוג ULI)
• מאיר שלו, רצח והתאבדות, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 382–386, הוצאת כרמל, 2017. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• הספרים של מאיר שלו באתר עם עובד
• מאיר שלו, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• מאיר שלו, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• מאיר שלו, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• מאיר שלו, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• רשימת הפרסומים של מאיר שלו, בקטלוג הספרייה הלאומית
• הספרים של מאיר שלו, באתר "סימניה"
• מאיר שלו, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• ציטוטים של מאיר שלו, באתר "בין המירכאות"
• שירי לב-ארי, אני לא יכול לכתוב במקום אחר, באתר הארץ, 12 באפריל 2006
• סבא בעננים, באתר הארץ, 28 במרץ 2007
• שירי לב-ארי, עכבר העיר אונליין, הסיפור עובד, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2008
• מיה סלע, עכבר העיר אונליין, לא רוצים לחנך: ריאיון עם מאיר שלו ויוסי אבולעפיה, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2010
• סהר שלו, ‏בביתנו, במדבר, "כביש ארבעים", גיליון 125, ינואר 2012

• יניב מגל, ‏מאיר שלו: אם המחאה לא תהיה פוליטית, מוטב שלא תתחדש, באתר גלובס, 8 במאי 2012
• יניב מגל, "שיחות עם סופרים", פרק ראשון מתוך ספרו של משה גרנות ובו הוא משוחח עם מאיר שלו על יצירתו
• הזמנה לזכייה בפרס פורטה סיבריה
• מאיר שלו, ‏יעקב, רחל ולאה: תמונות מחיי נישואין, הרצאה בסדרת ההרצאות "בכור המהפכה", 29 במאי 2007
• מיה סלע, מאיר שלו יוצא לנקום, באתר הארץ, 5 ביולי 2013
• יניב מגל, ‏הסופר מאיר שלו: "הציונות היום היא מדליה לשים על החזה", באתר גלובס, 6 בפברואר 2015
• גילי איזיקוביץ, מאיר שלו עולה על הפסים הנכונים, באתר הארץ, 26 ביולי 2015
• אלעד זרט, "אם נתניהו היה ראש הממשלה בקום המדינה, לא הייתה מדינה", באתר "ידיעות אחרונות", 1 במרץ 2017
• יהודה שוחט, "כל הפוליטיקה של המזרח התיכון מבוססת על פייק היסטורי", באתר "ידיעות אחרונות", 7 ביוני 2017
• ריאיון אצל דנה וייס באתר קשת
• גם את ז'בוטינסקי היו דוקרים היום. 29 ביולי 2020
• הצגה "יונה ונער" (2011), באתר הרשמי של תיאטרון גשר

על יצירתו:

• מאיר שלו, מאיר שלו בחזרה לסיירת גולני, במחנה,‏ 1988
• יעל דר, סבא שוב מגשים סיפורים, באתר הארץ, 17 באפריל 2007
• צביה גרינפילד, כל מלך ממזר, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2008
• קובי ניר, ‏צלחת מעופפת, באתר גלובס, 6 באוקטובר 2008
• נוית בראל, מאיר שלו בשיעור תנ"ך מרתק, באתר nrg‏, 4 במרץ 2009
• משה שפריר, על הפעמים הראשונות בתורה, חדשות מחלקה ראשונה‏, 15 במאי 2009
• שגיא גרין, העמק הוא חלום, על הספר "הדבר היה ככה", באתר הארץ, 10 בנובמבר 2009
• שגיא גרין, הדבר היה ככה - מאיר שלו חוזר אל זכרונות הילדות, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2009
• יצחק לאור, ראי אדמה, איך הצלחנו לגדול, על הספר "הדבר היה ככה", באתר הארץ, 13 בנובמבר 2009
• שמעון שלוש, "קריאה מעריכה ומנחה", על הספר "בעיקר על אהבה" באתר סימניה, 30 ביולי 2010
• רותה קופפר, קרמר החתול ישן כל הזמן מאת מאיר שלו, הייתי ער ונמר, באתר הארץ, 01 בספטמבר 2010.
• מאיר שלו: "יום יבוא וכולנו נצטרך תרגום לתנ"ך", באתר ynet, 7 ביוני 2011
• אריק גלסנר, על "הדבר היה ככה", של מאיר שלו, הוצאת "עם עובד", ביקורות ספרות - מעריב, 14 בנובמבר 2009
• דורית שילה, שיר קינה לעברית מאת מאיר שלו, באתר הארץ, 31 ביולי 2013
• יוני ליבנה, "גינת בר": דיוקן עצמי של מאיר שלו, באתר ynet, 18 במרץ 2017
• יעל דיין, "גינת בר": מאיר שלו בורא גן עדן פרטי, באתר הארץ, 29 במרץ 2017
• נסים קלדרון‏, "גינת בר" של מאיר שלו הוא אוסף נפלא על מוזרויות קטנות, דכדוך ואנושיות, באתר וואלה!‏, 03 ביולי 2017
• שירי לב ארי, יון-דואר בהלם קרב, מוסף תרבות, הארץ, 07.04.2008
• דולי לוי, אפקטים קומיים כסוגלים (מאפיינים) סגנוניים בכתיבתו העיתונאית של מאיר שלו, הומור מקוון 3, ינואר 2014
• קרן דותן, על "אל תספר לאחיך": בלי לפרק את הפצצה, אתר ישראל היום, אפריל 2022
• זיוה שמיר, מאיר שלו, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית
• לינה רוז, שתיים אחים, פנס מוסף לביקורת ספרות, ספטמבר 2022.