מאיר שלו

מאיר שלו

שלו ב-2018 בפסטיבל ספרים במוסקבה
לידה	29 ביולי 1948 נהלל, ישראל
פטירה	11 באפריל 2023 (בגיל 74) אלוני אבא, ישראל
מדינה
לאום	ישראל
מקום קבורה	נהלל
עיסוק	סופר ופובליציסט
מעסיק	ידיעות אחרונות
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים, התיכון ליד האוניברסיטה
שפות היצירה	עברית
נושאי כתיבה	רומנים וספרי ילדים
יצירות בולטות	רומן רוסי, עשו, יונה ונער
תקופת הפעילות	1969–2023 (כ־54 שנים)
פרסים והוקרה	1989 – פרס ברנשטיין 1989 – פרס האגודה האנטומולוגית הישראלית 1998 – פרס העיר ורונה ומועדון רומיאו ויוליה 2006 – פרס ברנר‏

מאיר שלו (29 ביולי 1948 – 11 באפריל 2023) היה סופר, עיתונאי, מחזאי ופובליציסט ישראלי, כתב רומנים מהווי ארץ ישראל וספרי ילדים, ובעל טור שבועי בעיתון "ידיעות אחרונות". ספריו זכו להצלחה גדולה, תורגמו לכעשרים שפות, והוא נחשב לאחד הסופרים הישראלים הנקראים ביותר.

ביוגרפיה

מאיר שלו נולד במושב נהלל למשורר, המורה והסופר הירושלמי יצחק שלו, ולבתיה לבית בן-ברק מנהלל שהייתה מורה.

בגיל צעיר עבר עם משפחתו לארבע שנים לקיבוץ גינוסר וב-1952 השתקעה המשפחה ב"שיכון קריית משה" שבשכונת קריית משה בירושלים, שם גדל, מלבד שנתיים נוספות בנהלל בשנים 1957–1958. למד בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית.

באוגוסט 1966 התגייס לצה"ל ושירת בסיירת גולני. במלחמת ששת הימים השתתף בקרב תל פאחר. בנובמבר 1967 נפצע במלחמת ההתשה בבקעת הירדן מארבעה כדורים מאש כוחותינו. דמותו של שלו מופיעה לרגע בספרו "עשו", כחברו של בנימין, בחור צולע עם משקפיים, המתרועע עם רומי. ב-1969 התפרסם שירו האנטי-מלחמתי "על דעת הנערים".

אחרי שירותו בצה"ל סיים לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה בהאוניברסיטה העברית בירושלים.

קריירה

עם סיום לימודיו החל שלו לעבוד בטלוויזיה הישראלית. בשנת 1975 היה עוזר מפיק ועורך משנה. הוא היה שותף בחיבור החידות של תוכנית "מחפשים את המטמון", ובשנת 1977 היה בצוות השעשועון "שלוש יוצא אחד", ועוזר עורך של התוכנית "עלי כותרת", בה גם הופיע בפינה שהביאה אירועים מצחיקים מרחבי העולם, ובהמשך בפינה סאטירית.

בשנת 1978 הצטרף לצוות של השעשועון "תשע בריבוע". שלו גם הגיש פינת ביקורת עיתונות בטלוויזיה, ובשנת 1980 הגיש פינת לשון בשם "חטף פתח". בשנת 1979-1980 הנחה יחד עם זאב ענר שעשועון לנוער בנושא היסטוריה בשם "שאלה של זמן". הנחה את התכנית "ארץ אהבתי" שהפיקה עוגניה שמחוני, והנחה גם את התוכנית "שעה טובה" ששודרה בליל שבת בערוץ הראשון.

ב-1988 יצא רומן הביכורים "רומן רוסי" ואחריו פרסם שלו עוד שמונה רומנים, ספרי עיון שונים וספרי ילדים.

החל משנות השמונים פרסם טור עיתונאי קבוע בימי שישי, שהופיע בתחילה ב"הארץ", ולאחר מספר שנים, החל משנת 1991, ב"המוסף לשבת" ב"ידיעות אחרונות".

עבודתו הספרותית

מאיר שלו ביריד הספרים בלייפציג, 2015

הספרים הראשונים שפרסם היו "משכב לצים" ב-1982, אסופה של חרוזים ארוטיים-הומוריסטים, ו"תנ"ך עכשיו" ב-1985, שהיה אסופה של מאמרים פרשניים ברוח אקטואלית והיתולית על סיפורי המקרא.

הרומנים של שלו הם סיפורי אהבה שעוסקים בהוויה הישראלית והמשפחתית, מתמקדים בעיקר בראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, שואבים רבות מן המקורות ומחוברים לנוף, לטבע ולהיסטוריה של הארץ. ברבים מספריו משתקפים סיפורים מתולדות משפחתו, ושזורים בהם נופי ילדותו בירושלים ובנהלל.

הרומן הראשון "רומן רוסי" יצא לאור בשנת 1988 וזכה להצלחה גדולה. הסיפור מתרחש במקום שהוא מעין גלגול בדיוני של נהלל. המספר הוא נכדו של אחד ממייסדי המקום, והוא מגולל את סיפור ההתיישבות של אנשי העלייה השנייה והשלישית במעין "אוסף של אנקדוטות רבות-דמיון" שיש בהן תמהיל של מציאות ופנטזיה כאחד.

ב"עשו" שיצא בשנת 1991, מספר שלו את קורותיה של משפחת אופים ישראלית במהלך שלושה דורות, שניתן גם ליחס אותה למעין פרודיה של סיפורי האבות והאמהות מספר בראשית. במרכז הספר מתוארת מערכת היחסים המורכבת בין המספר, עשו, לבין אחיו יעקב. על אף הטרגיות של מרכיבי הסיפור (מחלות קשות, שכול, יחסים עכורים בקרב המשפחה, בן שגלה מארצו) מצליח שלו לשעשע את הקוראים בדרך הסיפור, שבה הוא משלב בדיות, ציטטות, הרמזים ספרותיים ושעשועי לשון.

מחוץ לספר "בביתו במדבר" מעוגנים גם שאר הרומנים בסיפורים על הוויות החיים של כפר בעמק יזרעאל, במהלך שישים שנות קיומו, החל מהקמתו בשנות העשרים של המאה העשרים. הספר "הדבר היה ככה" מתבסס על חוויותיו האוטוביוגרפיות של מאיר שלו בשנות ילדותו במושב נהלל, כשהגיבורה הראשית שבו היא סבתו עזת הנפש וחולת הניקיון, בעוד שגיבור המשנה הוא שואב האבק שנשלח אליה מאמריקה, והוא ספון ללא שימוש בחדרה.

הציר העלילתי המשותף לרוב הרומנים הוא סיפור המשפחה לצד הסיפור הציוני. נפרשת פה "כמין סאגה ארץ-ישראלית על פני עשרות שנים, ותולדות 'הארץ' - ובמיוחד פרשת ההתיישבות העובדת בה נשקפות ממנו בראי עקום" בסגנון ריאליזם פנטסטי לצד תיאורים מפורטים ובקיאים מאוד של נוף ישראלי מובהק ודמויות, מגיש שלו סיפור שהוא שילוב של מיתוסים מצד אחד ובקיאות גדולה בפרטי העבודה והמעשה מצד שני. רצף העלילה איננו ליניארי, והוא נע קדימה ואחורה לסירוגין, עד שהוא מתקבל בפני הקורא בשלמותו. התכונה הבולטת מאוד לאורך כל כתביו של שלו הוא ההומור שמתבל את סיפוריו לא רק בחן, אלא באפשרות לעמוד בכל התלאות והאירועים, שלעיתים הם קשים מאוד - המתרחשים ברומנים שלו.

שלו ידוע בתחקיר היסודי שנהג לערוך לקראת כתיבת כל אחד מספריו, במסגרתו בחן היטב את המלאכות שבהן עוסקים גיבוריו, ובמילותיו שלו:

גם תיאור אפיית הלחם ב'עשו' וסיתות האבנים ב'בביתו במדבר' מבוססים על פגישות עם בעלי מקצוע ועל ההקפדה המשונה שלי לא לעשות מה שהם עושים, אלא רק להתבונן ולרשום רשימות. מעולם לא שילחתי יונה, לא סיתתי אבן, לא אפיתי כיכר לחם ולא קניתי ומכרתי פרות לבשר.

— בריאיון לחיה הופמן, ידיעות אחרונות, 3 במרץ 2006

כמה מספרי הילדים שלו עובדו לתיאטרון. אחד מהם: "הגשם של סבא אהרן" המבוסס על סיפור שסיפר לו סבו, עובד ב-2017 להצגת ילדים, במסגרת פסטיבל חיפה להצגות ילדים. ההצגה זכתה במקום ראשון במסגרת הפסטיבל.

הרומן שלו "יונה ונער" עובד להצגת תיאטרון בתיאטרון גשר, ובוים על ידי יבגני אריה. הרומן "כימים אחדים" הוצג בעיבודים שונים בישראל ברוסיה ובארצות הברית. ההצגה "כימים אחדים", המבוססת על ספרו, הוצגה בתיאטרון הקאמרי.

בספריו העיוניים הוא חשף את מקורות ההשפעה של כתיבתו, החל מהסופרים והספרים שאהב, דרך עולם התנ"ך, אליו הוא קשור לא מעט בעקבות אביו, יצחק שלו, שהיה מורה וסגן לחתן-התנ"ך העולמי למבוגרים וכלה באהבתו הגדולה לעולם הטבע והנוף הארץ-ישראלי, ממנה ניתן להתרשם מכל ספריו, ובעיקר מספרו "גינת בר".

חצי שנה לאחר מותו, יצא לאור ספר הילדים האחרון שלו: "נֶכֶד קָרָטֶה וְסַבָּא סְנוֹקֶרֶת", העוסק בקשר שבין סב ונכדו.

עמדותיו

מאיר שלו, 2014

שלו נחשב לאחד הדוברים הבולטים של השמאל הציוני. והיה מבקר קשה של הימין הישראלי והממסד הדתי.

בנאום אשר נשא בטקס שבו האוניברסיטה העברית העניקה לו ד"ר לשם כבוד ביוני 2019 אמר את הדברים הבאים:

קשה להיות בית משפט עליון בירושלים, עיר שחוקי המדינה משעממים אותה, וחברי כנסת בורים שפועלים בה זוממים לחוקק בה ולהשליט ממנה את מה שהם מכנים "משפט התורה"...הר הבית לא גבה אלא להיפך, הוא נעשה נמוך משהיה. מי שנוהרים אליו הם קנאים וקיצונים, ודבר ה’ שהם לומדים אינו חזון השלום אלא מלחמות דת והזיות משיחיות.

במשך שנים רבות היה בעל טור ב"מוסף לשבת" של העיתון ידיעות אחרונות. בטור זה, שהיה כתוב בהומור ובעוקצנות, ביקר שלו את מדיניות הממשלה, בפרט בנושאי חינוך, טבע וסביבה, דת ומדינה.

תשומת לב מיוחדת הקדיש שלו בטורו למצב החינוך והתרבות בישראל. דוגמה לכך היא הקטע הבא, מתוך הטור שפורסם ב-23 בספטמבר 2005:

אקלימו של בית הספר, כולל האלימות, הוא המשך ישיר של האקלים הכללי, כולל האלימות, ובמדינת ישראל, בניגוד לחברה היהודית שהצמיחה והקימה אותה, אין החינוך, ההשכלה והידע מוערכים ונכספים כמו שפעם היו. סולם העדיפויות של הממשלה אחר, וגם מה שהתחיל כלגלוג על משכילים חיוורי פנים, נעשה סולם ערכים שבו ערוץ הילדים הוא ההכשרה האינטלקטואלית לקראת ערוץ 2.

פרסים והוקרה

• פרס ברנשטיין לשנת 1989
• שנת 1989, פרס העיר ורונה ומועדון רומיאו ויוליה על "כימים אחדים"
• שנת 1989 פרס האגודה האנטומולוגית הישראלית
• פרס ראש הממשלה בישראל על רומן רוסי, (1989).
• פרס ברנר לשנת 2006‏
• הפרס הלאומי לספרים יהודיים בארצות הברית על הספר יונה ונער, 2007
• פרס פראט לשנת 2009 על מפעל חיים
• פרס פורטה סיבריה לשנת 2009 על ספר הילדים "מבול, נחש ושתי תיבות"
• פרס ניומן לספרות עברית לשנת 2011
• דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשנת 2012
• עיטור אביר מסדר האמנויות והספרות של צרפת, 2013
• דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 2019
• דוקטור לשם כבוד מטעם מכון ויצמן, 2020

ספריו ויצירותיו

מאיר שלו וצוות ההצגה בסיום ההצגה "הגשם של סבא אהרון" שזכתה בפרס הראשון בפסטיבל חיפה להצגות ילדים ב-2017

רומנים

• רומן רוסי, הוצאת עם עובד (1988)
• עשו, הוצאת עם עובד (1991)
• כימים אחדים, הוצאת עם עובד (1994)
• בביתו במדבר, הוצאת עם עובד (1998)
• פונטנלה, הוצאת עם עובד (2002)
• יונה ונער, הוצאת עם עובד (2006)
• הדבר היה ככה, הוצאת עם עובד (2009)
• שתיים דובים, הוצאת עם עובד (2013)
• אל תספר לאחיך, הוצאת עם עובד (2022)

ספרי עיון

• תנ"ך עכשיו (1985)
• בעיקר על אהבה (1995)
• סוד אחיזת העיניים (1999)
• רֵאשית – פעמים ראשונות בתנ"ך (2008)
• גינת בר, הוצאת עם עובד (2017), עם רישומים מאת רפאלה שיר
• על אהבה ואחיזת עיניים, הוצאת עם עובד (2024).

ספרי ילדים

• הילד חיים והמפלצת מירושלים (1982)
• גומות החן של זוהר (1987)
• אבא עושה בושות (1988)
• מיכאל והמפלצת מירושלים (1989) (מאייר: עמנואל לוצאטי)
• הכינה נחמה (1990)
• מבול, נחש ושתי תיבות (1993) (מאייר: עמנואל לוצאטי)
• איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבאב הרומני (1993)
• הטרקטור בארגז החול (1995)
• הדודה מיכל (2000)
• רוני ונומי והדב יעקב (2004)
• אריה בלילות (2006)
• הגשם של סבא אהרן (2007)
• הצלחת שמתחת (2008)
• קרמר החתול ישן כל הזמן (2010)
• קרמר החתול יוצא אל היער (2012)
• וניל על המצח ותות על האף (2013)
• קרמר החתול לומד לשחות (2014)
• הקטר שרצה לנסוע לרומא (2015)
• פנדה יוצאת למרעה (2017)
• ככה זה כשאוהבים (2019)
• השן שהתנדנד לה הילד (2020)
• נכד קרטה וסבא סנוקרת (2023)

אחרים

• משכב לצים (1982)

מחזה

• אצלנו במערה (2022)

תרגום

• צ'יטרה-גריבה - סיפורו של יון, הוצאת עם עובד (2008), מאת: דהאן גופל מוקרג'י

משחקי מחשב

בסוף שנות ה־90 הפיק יחד עם חברת המשחקים "סידי וורם"" משחקי מחשב לספריו "אבא עושה בושות" ו"הכינה נחמה", בשני המשחקים האלו מאיר שלו מקריין את הסיפור.

ארכיון אישי

ארכיונו האישי הכולל טיוטות של ספרים, התכתבויות עם מנהיגים, סופרים, ומכתבים מקוראים, הועבר ב-1 באוקטובר 2024 לספרייה הלאומית

הנצחה

• לוח זיכרון על "גב זרחן" מקום המוזכר בספרו "בביתו במדבר", שעוצב על ידי האדריכל אסף קשטן, ואשר הוסר ממקומו ביד עלומה עוד בטרם מלאה שנה לפטירתו.

חיים אישיים

שלו היה נשוי לרינה שלו, ואב לבת, זהר ובן, מיכאל. הוא התגורר לסירוגין בשכונת קטמון הישנה בירושלים ובאלוני אבא שם טיפח בחצרו גינת-בר, עליה כתב בספרו "גינת בר" שיצא לאור ב-2017.

היה ידוע בקרב בני משפחתו בכינוי "דסי", על שם נכדתו הדסה (דסי) שהחלימה ממחלת הסרטן.

אחיו, ד"ר צור שלו, הוא היסטוריון של תקופת הרנסאנס, מרצה באוניברסיטת חיפה ולשעבר נווט בחיל האוויר. אחותו, רפאלה שיר, הייתה ציירת. שלו היה אחיינו של מרדכי שלו ובן דודם של הסופרת צרויה שלו, המתמטיקאי והסופר ענר שלו וחבר הכנסת רם בן ברק.

נפטר ב-11 באפריל 2023, בגיל 74, לאחר מאבק של שלושה חודשים במחלת הסרטן. נטמן ב-14 באפריל 2023, בבית העלמין של נהלל.

לקריאה נוספת

• סמדר שיפמן, דברים שרואים מכאן - דויד גרוסמן, אורלי קסטל-בלום ומאיר שלו: מעבר למודרניזם?, הוצאת כרמל, 2007. (הספר בקטלוג ULI)
• אילת נגב, שיחות אינטימיות, הוצאת ידיעות אחרונות, 1995, הפרק "מאיר שלו - יעקב ועשָו", עמ' 375-367 (הספר בקטלוג ULI)
• גדי בלום וניר חפץ, תרבות ורוח - מאיר שלו,ישראל לאן - 18 שיחות עם האישים שמעצבים את פני המדינה, ידיעות אחרונות ספרי חמד, תל אביב, 2008, עמודים 174 - 199 (הספר בקטלוג ULI)
• מאיר שלו, רצח והתאבדות, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 382–386, הוצאת כרמל, 2017. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• הספרים של מאיר שלו באתר עם עובד
• מאיר שלו, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• מאיר שלו, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• מאיר שלו, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• מאיר שלו, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• רשימת הפרסומים של מאיר שלו, בקטלוג הספרייה הלאומית
• הספרים של מאיר שלו, באתר "סימניה"
• מאיר שלו, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• ציטוטים של מאיר שלו, באתר "בין המירכאות"
• שירי לב-ארי, אני לא יכול לכתוב במקום אחר, באתר הארץ, 12 באפריל 2006
• סבא בעננים, באתר הארץ, 28 במרץ 2007
• שירי לב-ארי, עכבר העיר אונליין, הסיפור עובד, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2008
• מיה סלע, עכבר העיר אונליין, לא רוצים לחנך: ריאיון עם מאיר שלו ויוסי אבולעפיה, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2010
• סהר שלו, ‏בביתנו, במדבר, "כביש ארבעים", גיליון 125, ינואר 2012

• יניב מגל, ‏מאיר שלו: אם המחאה לא תהיה פוליטית, מוטב שלא תתחדש, באתר גלובס, 8 במאי 2012
• יניב מגל, "שיחות עם סופרים", פרק ראשון מתוך ספרו של משה גרנות ובו הוא משוחח עם מאיר שלו על יצירתו
• הזמנה לזכייה בפרס פורטה סיבריה
• מאיר שלו, ‏יעקב, רחל ולאה: תמונות מחיי נישואין, הרצאה בסדרת ההרצאות "בכור המהפכה", 29 במאי 2007
• מיה סלע, מאיר שלו יוצא לנקום, באתר הארץ, 5 ביולי 2013
• יניב מגל, ‏הסופר מאיר שלו: "הציונות היום היא מדליה לשים על החזה", באתר גלובס, 6 בפברואר 2015
• גילי איזיקוביץ, מאיר שלו עולה על הפסים הנכונים, באתר הארץ, 26 ביולי 2015
• אלעד זרט, "אם נתניהו היה ראש הממשלה בקום המדינה, לא הייתה מדינה", באתר "ידיעות אחרונות", 1 במרץ 2017
• יהודה שוחט, "כל הפוליטיקה של המזרח התיכון מבוססת על פייק היסטורי", באתר "ידיעות אחרונות", 7 ביוני 2017
• דנה ויס, ‏בגיל 70: מאיר שלו מדבר, באתר ‏מאקו‏, 3 בפברואר 2018
• גם את ז'בוטינסקי היו דוקרים היום. 29 ביולי 2020
• מאיר שלו (1948-), דף שער בספרייה הלאומית
• מאיר שלו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מאיר שלו, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• מאיר שלו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• מאיר שלו, דף שער בספרייה הלאומית
• מאיר שלו, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

על יצירתו

ראו גם בערכים העוסקים בספריו.

• מאיר שלו, מאיר שלו בחזרה לסיירת גולני, במחנה,‏ 1988
• יעל דר, סבא שוב מגשים סיפורים, באתר הארץ, 17 באפריל 2007
• צביה גרינפילד, כל מלך ממזר, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2008
• קובי ניר, ‏צלחת מעופפת, באתר גלובס, 6 באוקטובר 2008
• נוית בראל, מאיר שלו בשיעור תנ"ך מרתק, באתר nrg‏, 4 במרץ 2009
• משה שפריר, על הפעמים הראשונות בתורה, חדשות מחלקה ראשונה‏, 15 במאי 2009
• שמעון שלוש, "קריאה מעריכה ומנחה", על הספר "בעיקר על אהבה" באתר סימניה, 30 ביולי 2010
• רותה קופפר, קרמר החתול ישן כל הזמן מאת מאיר שלו, הייתי ער ונמר, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2010.
• מאיר שלו: "יום יבוא וכולנו נצטרך תרגום לתנ"ך", באתר ynet, 7 ביוני 2011
• דורית שילה, שיר קינה לעברית מאת מאיר שלו, באתר הארץ, 31 ביולי 2013
• שירי לב-ארי, יון-דואר בהלם קרב, באתר הארץ, 7 באפריל 2008
• דולי לוי, אפקטים קומיים כסוגלים (מאפיינים) סגנוניים בכתיבתו העיתונאית של מאיר שלו, הומור מקוון 3, ינואר 2014
• זיוה שמיר, מאיר שלו, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית
• רחל אליאור, על מאיר שלו ועל ספרו: גינת בר באתר ד"ר לאה מזור: על מקרא הוראה וחינוך, 15 ביוני 2023

בעקבות מותו

קברו של מאיר שלו מכוסה פרחים מיד לאחר הלווייתו ב-14 באפריל 2023

• נועם כהן, ‏הסופר מאיר שלו הלך לעולמו בגיל 74, באתר ‏מאקו‏, 11 באפריל 2023
• דורית אסרף מזרחי, הסופר והפובליציסט מאיר שלו הלך לעולמו בגיל 74, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באפריל 2023
• מאיר שלו, "תנו לחיות בשפה הזאת, ואם אפשר, גם בארץ הזאת" | הטור האחרון של מאיר שלו, באתר ynet, 11 באפריל 2023
• דנה ויס, ‏"אני רוצה להשמיד טיוטות ודברים שכתבתי ולא פרסמתי" | הריאיון האחרון של מאיר שלו ז"ל, באתר ‏מאקו‏, 12 באפריל 2023
• גילי איזיקוביץ, חיים באר: מאיר שלו הבין הבנה עמוקה של ההוויה הישראלית, של האדם הישראלי, באתר הארץ, 11 באפריל 2023
• רונן טל, מאיר שלו היה הישראליות עצמה, וסירב להתנצל על כך, באתר הארץ, 11 באפריל 2023
• אביעד הכהן, המאהב הגדול: פרידה ממאיר שָׁלֵו, בבלוג "עונג שבת", 21 באפריל 2023
• ליאור בן עמי, זה לא אותו העמק, באתר "ידיעות אחרונות", 15 באפריל 2023
• ניצה בן־דב, עלילת נקמה מתוחכמת, סבלנית, מתוכננת, באתר הארץ, 19 באפריל 2023
• כנרת רובינשטיין, על קרקע המציאות גדלות הבדיות הכי טובות, באתר "מעלה", יוני 2023