אלברט אילוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלברט אילוז
אילוז בהלווייתו של ספי ריבלין
אילוז בהלווייתו של ספי ריבלין
לידה 17 בינואר 1952 (בן 65)
פס, מרוקו
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלברט אילוז (נולד ב-17 בינואר 1952 במרוקו) הוא שחקן קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה ישראלי בולט. למד בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילוז נולד במרוקו בשנת 1952 לאב בעל מספרה ולאם עקרת בית. על ילדותו בעיר פס במרוקו סיפר לקובי בן שמחון בראיון לעיתון הארץ:

גרנו בבית עם חצר, בשכונה של יהודים ונוצרים. בתור נער שמעתי המון ביטלס ורולינג סטונס. הלכתי למסיבות ומועדונים. היה לי אופנוע שקניתי מדמי הכיס שלי. הסתובבתי כמו ג'ורג' הריסון, בג'ינס וז'קט בלייזר, צעיף קטן, חולצה פתוחה, שיער ארוך ומשקפיים עגולים. בבית כבר הייתה לנו טלוויזיה ואני זוכר את המשדר שבישר על הרצח של ג'ון קנדי. זה היה דבר מדהים שנחרט בי.

אחיו הבכור עלה לישראל לפניו ולחם בחיל השריון במלחמת ששת הימים. יום אחד ראה אלברט בירחון צרפתי תמונה מהמלחמה בישראל בה רואים אחיו הבכור על טנק ברמת הגולן ותמונה זו גרמה לו לרצות לעלות לישראל. ואכן, בשנת 1968, כשהיה בן 16, עלה לישראל. לאחר שנה עלה גם אחיו הצעיר עם הוריו והמשפחה גרה ברובע ג' באשדוד.

בתחילה למד אילוז בפנימיה דתית, אך לא רצה להישאר שם ועבר לכפר הנוער ניצנים. בצה"ל התקבל ללהקה צבאית אך ויתר על כך לטובת שירות קרבי בסיירת נח"ל. לאחר הצבא למד משחק באוניברסיטת תל אביב אצל נולה צ'לטון ורנה ירושלמי.

כיום אילוז מתגורר בתל אביב, נשוי ואב לשתי בנות ובן.

קריירה בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1979 החל להופיע בתיאטרון. בין השאר:

בתיאטרון הבימה גילם את אליעזר ברוך בהצגה "מלך מרוקאי" מאת גבריאל בן-שמחון בבימוי יוסי יזרעאלי (1980). בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער השתתף בהצגה "חופשה שכזאת" (בין השנים 1991-1992). בתיאטרון באר שבע השתתף בהצגות "אופרת הקבצנים" ו"סקפינו". בתיאטרון חזית של מוטי בהרב שיחק ב"החוג לדרמה" ו"סנג'ר". בתיאטרון בית ליסין שיחק ב"מצא אישה מצא טוב", "חשמלית ושמה תשוקה" ו"המלך". בתיאטרון חיפה: ב"עד הים", "השקרן", "ארתור אוי", "דבש", "חצוצרה בואדי". בפסטיבל עכו: ב"הבן של לוי". בלילות יפו: ב"ניו יורק, ניו יורק".

קריירה בטלוויזיה ובקולנוע - הפקות ישראליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלברט אילוז מימין בהפקה של תיאטרון חיפה והקאמרי: בית ספר לנשים

בשנת 1980 השתתף בסרטה של עידית שחורי "מעגלים של שישבת". ב-1981 השתתף בדרמת הטלוויזיה שביים רם לוי "אינדיאני בשמש". ב-1982 גילם את אזולאי בסדרת הטלוויזיה שביים נסים דיין על פי ספרו של אמנון שמוש "מישל עזרא ספרא ובניו", וגילם טירון בצה"ל לצד משה איבגי בסרט הטלוויזיה של אורי ברבש "גבי בן יקר". בין השנים 19831988 גילם את אלברט, טיפוס תמהוני בעל מבטא צרפתי בסדרת הטלוויזיה "רחוב סומסום". ב-1987 גילם עבריין לצד אשר צרפתי ויוסי גרבר בסרטו של זאב רווח "בובה". ב-1989 השתתף בסרטו של אבי כהן "אבא גנוב 2" שם גילם בחור בביליארד, והחל להשתתף בסדרת הטלוויזיה הקומית "שכנים" לצד גדי יגיל ועופרה ויינגרטן.

ב-1990 גילם בלש בתוכנית הטלוויזיה לילדים "מסיבת גן", וגילם את ג'קי נהג המונית לצד משה איבגי בסרטו של שבי גביזון "שורו". ב-1992 גילם שומר ראש בסרטו של גור הלר "מלאכים ברוח" לצד ענת עצמון, גילם את גולדמן בסרטו של אורי ברבש "ללקק ת'תות", השתתף בסרטו של גידי דר "אדי קינג" לצד שולי רנד ורונית אלקבץ וגילם סַפָּר בסרט טלוויזיה שביים ברוך דינר "האסיסטנט של אלוהים" המתאר את הקשיים של אנשים עם לקות שכלית להשתלב בחברה. ב-1994 גילם את משה, דודה של חלי (חנה אזולאי הספרי) בסרטו של שמואל הספרי "שחור". ב-1995 גילם את השוטר השכונתי בסרטו של שבי גביזון "חולה אהבה בשיכון ג'"; גילם את בראשי בסדרת הטלוויזיה שביימו דוד אופק ויוסי מדמוני "בת ים - ניו יורק" וגילם את משה השחור בסדרת הטלוויזיה שביימו מתי הררי ואריק לובצקי "תמונות יפואיות". ב-1997 גילם את משה חרזן בסיטקום "שמש"; את מיכאל בסרטו של יוסי זומר "אהבה אסורה", ואת כהן בעל המכולת בקלטת הילדים שביימה רחל שיין ארגמן "גומות החן של זוהר" על פי ספר בעל אותו שם מאת מאיר שלו. ב-1999 גילם מובטל חולני בשם אדי בסרטו של גדעון קולירין "צור הדסים" לצד דפנה רכטר, אורלי בן גרטי ודני שטג; והחל לגלם את מנהל הכלא אלברט אסולין בסדרת הטלוויזיה שביים חיים בוזגלו "זינזאנה".

בשנת 2000 גילם את סמי בדרמת הטלוויזיה שביים עמרי לוי "איש השלג". ב-2003 גילם את רוברט, אביו של שלומי (אושרי כהן) בסרטו של שמי זרחין "הכוכבים של שלומי". ב-2004 גילם את גרשון חבייה בסדרת הטלוויזיה "מיכאלה" ואת ועקנין בסרט משהו מתוק. ב-2005 גילם את נחמיאס בסרטו של שמואל הספרי "שושלת שוורץ". דיבב את דמות הרס"ר בסדרה מ.ק. 22. ב-2006 גילם את יעקב בוחבוט בטלנובלה "האלופה", את בן עמי בסרטו של שמי זרחין "אביבה אהובתי", והשתתף בתוכנית הטלוויזיה "פפראצי" ששודרה ב-yes הטלוויזיה בלוויין. ב-2007 גילם את צ'רניה ברק בסדרת הטלוויזיה "השיר שלנו", והשתתף בסרטם של עמנואל נקש וסטפן באליש "סינדרום ירושלים - חומר למחשבה" לצד לירון לבו, לוסי דובינצ'יק וחיים זנאתי. ב-2008 גילם את פיני בסרטו של עמוס קולק "חסר מנוחה"; גילם את ז'וז'ה בסיטקום "הפיג'מות"; גילם את מאיר בסרטם של שלומי ורונית אלקבץ "שבעה" לצד משה איבגי ויעל אבקסיס, וגילם את פקד זאבי בסדרת הטלוויזיה שביים שבי גביזון "אבידות ומציאות". ב-2009 גילם את ארמאן בסדרת הטלוויזיה "סוזנה הבוכייה" שביימו לנה וסלבה צ'פלין על פי ספרה של אלונה קמחי; גילם את ביטון בסרטם של שרון מימון וארז תדמור "סיפור גדול"; השתתף לצד לירון לבו, שמיל בן ארי וריימונד אמסלם בסדרת הטלוויזיה התקופתית שביים חיים בוזגלו "לחיות מחדש" ששודרה בערוץ 1 ומספרת את סיפורה של ספינת המעפילים הראשונה ממרוקו; וגילם את הרב מבורך בסרטו של מרקו כרמל "הבית בפינת הרחוב".

ב-2010 גילם את יעקב מרציאנו בסרטו של חיים בוזגלו "כבוד" (ב-2011 יצאה הסדרה "הכבוד של מרציאנו" שהייתה מבוססת על הסרט, וגם שם דמותו הופיעה). ב-2011 גילם את סימו בסדרת הטלוויזיה "עספור" שיצרו גיא עמיר וחנן סביון; גילם את יצחק מזוז בסדרת הטלוויזיה "אורים ותומים"; גילם יועץ משפטי בסרטו של יוסף סידר "הערת שוליים"; השתתף בסרטו של מרקו כרמל "אחותי היפה" לצד משה איבגי, אוולין הגואל ונורמן עיסא. ב-2011 השתתף בסדרת הטלוויזיה "זנזורי" שביים בן בכר. בשנת 2014 משחק בסרט זינוק בעלייה עם השחקנים שלמה בראבא, עידית טפרסון, איתי טיראן, מלי לוי גרשון, רותם זיסמן כהן ואחרים.

ב 2016 השתתף בסדרה "אלישע (סדרת טלוויזיה) " בתפקיד מורה בצוות.

סרטים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השאר, ב-1984 השתתף בסרטו של ג' לי תומפסון "השגריר"; ב-1986 השתתף בסרטו של מנחם גולן "מחץ הדלתא"; ב-1991 השתתף בסרטו של סם פירסטנברג "מחץ הדלתא 3", בסרטו של טד פוסט "מגן אנושי" ובסרט "לא בלי בתי". -ב- 1998 בסרט הטלוויזיה הבריחה מערב הסעודית לצד -זאב רווח ב-2006 השתתף בסרט "ג'יהאד!".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלברט אילוז בוויקישיתוף