דלק דייג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןדלק דייג
Fisher 2 (15243606408).jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי כלב
משפחה: סמוריים
סוג: דלק
מין: דלק דייג
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Martes pennanti
ארקסלבן, 1777
תחום תפוצה
Fisher area without borders.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דלק דייג (שם מדעי: Martes pennanti) הוא מין של דלק ממשפחת הסמוריים והוא אחד ממיני הדלק הגדולים ביותר, כשמספר חוקרים רואים בו מין בסוג עצמאי (Pekania). הוא חי בצפון אמריקה בעיקר ביערות מחטניים מקנדה למרכז ומערב ארצות הברית, אך אינו נפוץ באקלימים יבשים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלק דייג מזכיר חתול במראהו ובממדיו. הזכרים גדולים באופן ניכר מהנקבות, ומגיעים למשקל 3.5-6 ק"ג ולאורך 90–120 ס"מ. פרוותו של הדלק ארוכה, ובחורף היא מתכהה ומתארכת מעט. הוא חי ביערות ומסוגל לטפס היטב, אך מעדיף למצוא את מזונו על קרקע היער. הוא טורף בעלי חיים קטנים כמו עכברים וסנאים, וגם גדולים יותר, כמו ארנבות שלג, פסיונים ואפילו עופרים של אייל. למרות שמו - דלק דייג - הוא צד דגים לעתים נדירות.

דלק זה נמנה על קבוצה קטנה של טורפים המסוגלים לצוד את הדרבן צפון אמריקני. הוא תוקף את הדורבן, מתעתע בו בזריזות ומקשה עליו להכות בו בזנבו הקוצני. תוך כדי כך הוא נושך ופוצע את הדורבן בראשו ובאזורים רגישים אחרים. לאחר כמה נשיכות הוא מכריע אותו, הופך אותו בזהירות ואוכל אותו. הוא טורף גם חיות משק צעירות כמו תרנגולות ואווזים, מה שגורם לחקלאים לרדוף ולצוד אותו. בנוסף, הוא ניצוד בשל פרוותו המשובחת. למרות הדילול המכוון, דלק דייג אינו מצוי בסכנת הכחדה, ומצב השימור שלו מוגדר "ללא חשש".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דלק דייג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דלק דייג באתר הרשימה האדומה של IUCN