דמוגרפיה של ניגריה

**דמוגרפיה של ניגריה**
	גודל האוכלוסייה בחלקי ניגריה
מדינה	ניגריה
נתונים לתאריך	הערכה 1 באפריל 2024
נתונים
אוכלוסייה	227,786,382
צפיפות	246.58
תוחלת חיים בלידה	53.6
דירוג תוחלת חיים	192
HDI	0.548
דירוג HDI	161
שיעור ילודה ל-1,000	37.64
שיעור תמותה ל-1,000	12.90
שיעור פריון	5.19
תמותת תינוקות ל-1,000	72.70
שיעור הגירה נטו ל-1,000	-0.22
התפלגות גילאים
0-14 שנים	41.70
15-24 שנים	20.27
25-54 שנים	30.60
55-64 שנים	4.13
65+ שנים	3.30
יחס גברים/נשים
יחס כללי	1.04
יחס בלידה	1.05
יחס 0-14 שנים	1.05
יחס 15-24 שנים	1.04
יחס 25-54 שנים	1.05
יחס 55-64 שנים	0.95
יחס +65 שנים	0.91
שפות
שפות רשמיות	אנגלית
שפות מדוברות	אנגלית, Idoma, Kanakuru, Bambuka, Izon, Gbo, Igala, Kulung, Abanyom, Koma, Kwanka, Humono, Kamuku, Korop, Kuteb, Kurama, Jenjo, Ikwerre, Jukun Takum, Igede, Hyam, Ghotuo, Isoko, Akpes, Efik language, Ceve, Edo, Ebira, Ika, Jju, Ivbiosakon, Ajawa, Kalabari, Ndoro, Sambe, Okodia, Etulo, Esan, Goemai, Dzodinka, Pongu, Ogba, Nkem-Nkum, Banliku, Reshe, Oko, Oruma, Lamang, Gwandara, Nde, Vere, Longuda, Njerep, Mafa, Lufu, Hya, Nso, Itsekiri, Mumuye, קאנורי, Nkoroo, Ngas, Mbe, Chamba Leko, Bura, Hwana, Kugbo, Ezaa, Ogbia, Odual, Ibuoro, Ikwo, Efai, Kaivi, Oro, Iyive, Idere, Ilue, Ibino, Okobo, Iko, Kapya, Zora, Jere, Mingang Doso, Hausa Sign Language, Firan, Mada, Nembe, Eten, Gwari, Kpan, Mbembe, Loo, Ce, Umon, Ekpeye dialect, שפת לורי, Kiong, Ekoi, Epie, Como Karim, Cipu, Dendi, Busa, Eggon, Fam, Evant, Efutop, Ekajuk, Ebughu, Chadian Arabic, Kono, Defaka, Degema, Ukwa, Lau Laka, Kinuku, Koromba, Kirya-Konzəl, Shingini, Uyanga, Boki, Afade, Viti, Kyoli, Lyase, Abon, Tunzu, Kamkam, Nnam, Itu Mbon Uzo, Etebi, Lamja-Dengsa-Tola, Mbat, Koro Wachi, Bokobaru, Duguri, Ija-Zuba, Gbagyi, Nde-Gbite, Kirike, Fum, Áncá, Dirim, Nshi, Bukwen, Asu, Ibaali, Abua, Gwune, Alago, Atsam, Aduge, Ahan, Ake, Basa-Benue, Amo, Ayere, Baa, Akum, Ayu, Uda, Nkari, Barkul, Bekwarra, פופולדה ניגרית, Yotti, Ganang, Adamaua-Fulfulde, Cara, Berom, Bauchi, Bile, Batu, Biseni, Alumu, Mashi, Akpa, Luri, Ibani, Cen, Sheni, Enwan Oron, Ito, Tsucuba, Manga Kanuri, Tsishingini, Panawa, Gibanawa, Samba Daka, Central Kanuri, Gwak, Ndoe, Akoko, Agoi, Fali, Margi, Ɓeele, Ga'anda, Hdi, Yace, הבאטה, Marghi South, Miya, Bade, Giiwo, Zumbun, Cineni, Zarma, Yamba, Vute, Nyingwom, Ukwuani-Aboh-Ndoni, Shoo-Minda-Nye, Nupe, Tigon, Yankam, Ukaan, Ulukwumi, Urhobo, Obolo, Ubaghara, Akpet, ut-Ma'in, Alege, Holma, Deno, Nggwahyi, Fyer, Tera, Vemgo-Mabas, Kamwe, Boga, Mundat, Jalaa, Agatu, Bete, Bariba, Ibibio, Tiv, Jara, Chakato, Duhwa, Sukur, Kofa, Dghwede, Cibak, Ɗuwai, Diri, Putai, Jilbe, Huba, Zizilivakan, Bure, Bacama, Yedina, Boko, Yekhee, Kudu-Camo, Guduf-Gava, Piya, Zekwe, Zangwal, Gvoko, Gudu, Ihievbe, Galambu, Jimi, Burak, Bumaji, Moo, Anaang, Nigerian Sign Language, Eket, Oloma, Kofyar, Akuku, Gera, Ambo, Kariya, Zeem, Kwaami, Nyam, Ehueun, Labir, Mgbo, Uvbie, Kir-Balar, Kulere, Gaa, Okpela, Dungu, Ikpeshi, Rigwe, Ogbogolo, Gbantu, Fungwa, Ososo, Obulom, Lemoro, Nkukoli, Tyap, Yigha, O’chi’chi’, Kpati, Okpe, Ukue, Idon, Bakpinka, Baan, Eki, Eastern Acipa, Dulbu, Sasaru, Mala, Wom, Piti, Iyayu, Gurmana, Waka, Gamo-Ningi, Kaan, Enwan, Dijim-Bwilim, Damakawa, Geruma, Ciwogai, Mangas, Tal, Maaka, Karai-karai, Pyapun, Kholok, Montol, Ngwaba, Mwaghavul, Boghom, Ron, Buru, Koenoem, Warji, יורובה, Koro Wachi, איגבו, האוסה, פידג'ין ניגרי, Sha, Psikyɛ, Bankal, Kulu, Nigeria Mambila, Tangale, Okpe, Tambas, Kushi, Kutto, Bole, Bina, Baangi, Basa-Gumna, Basa-Kontagora, Bangwinji, Bete-Bendi, Barikanchi Pidgin, Kubi, Ngamo, Gengle, Siri, Donga, Toro, Awak, Abureni, Mburku, Cakfem-Mushere, Yiwom, Miship, Baissa Fali, Glavda, Pa'a, Guruntum, Dass, Eruwa, Wandala, Nzanyi, Pero, Gude, Tha, Gade, Sur–Myet, Waja, Tumi, Gbiri-Niragu, Zari, Khana, Lubila, Nyima, Shau, Shiki, Iku, Tee, Ziriya, Shuwa-Zamani, Shanga, Vono, Kimba, Hungworo, Voro, Loko, Zhire, Pe, Lala-Roba, Ikom, Eleme, Izi, Kagoma, Mboi, Polci, Saya, Dadiya, Lopa, Gokana, Gupa-Abawa, Hõne, Vadi, Ninkyop-Nindem, Wapan, Putukwam, Ngizim, Wãpha, Tarok, Yukuben, Jijili, Jiba, Izere, Jiru, Tso, Nyankpa, Kakanda, Kami, Kupa, Janji, Odut, Kele, Yala, Oring, Mak, Sanga, Shall-Zwall, Hasha, Engenni, Lere, Etkywan, Rogo, Wannu, Kyenga, Nungu, Doka, Bena, Mbula-Bwazza, Ruma, Okpamheri, Rang, Hun-Saare, Uneme, Horom, Somyev, Vori, Idun, Kugama, Bu, Jibu, Tala, Kuturmi, Maghdi, Ukpe-Bayobiri, Kanufi, Ogbronuagum, Ubang, Daba, Jili, Mvanip, Leelau, Uhami, Kpasam, Gwa, Teme, Adara, Yendang, גון, Eloyi, Ahwai, Igwe, Shamang, Kamo, Geji, Tita, Ju, Dibo, Tula, Fyam, Guta, Laru, Ninzo, Gyem, Lela, Lame, Mama, Kumba, Ndunda, Otank, Shama, Idesa, Usaghade, Pangseng, Kamantan, Bitare

אוכלוסייתה של ניגריה מונה, נכון לשנת 2015, כ-181.56 מיליון נפש. כ-95 אחוז מהאוכלוסייה הם שחורי עור. היתר הם לבנים ממוצא ערבי או הודי, ומרכיב זניח של לבנים ממוצא אירופי.

ניגריה היא המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה, ואוכלוסייתה מהווה כחמישית מאוכלוסיית אפריקה. היא גם התשיעית בעולם במספר אוכלוסייה. ניגריה היא המדינה בעלת אוכלוסיות שחורי העור הגדולה ביותר בעולם.

כרבע מאוכלוסיית ניגריה היא עירונית, וכל היתר היא אוכלוסייה כפרית חקלאית. קיימות 24 ערים במדינה המונות למעלה מ-100,000 נפש.

אוכלוסייתה של ניגריה היא הטרוגנית מאוד. כאשר הקבוצות העיקריות הן האוסה (25% מהאוכלוסייה), יורובה (21% מהאוכלוסייה) ואיגבו (18% מהאוכלוסייה). ההערכה של ה-CIA משנת 2018 היא שכ-54% מהאוכלוסייה היא מוסלמית וכ-46% מהאוכלוסייה היא נוצרית (בעיקר פרוטסטנטיים).

אנגלית היא השפה המדוברת ביותר בניגריה, המדוברת על ידי כשליש מהאוכלוסייה. והיא השפה העיקרית בתקשורת, בפוליטיקה ובכלכלה הניגרית. האנגלית נפוצה בעיקר בערים, כאשר באזורים הכפריים השליטה של המקומיים בשפה היא מוגבלת.

קבוצות אתניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש הקבוצות הגדולות ביותר בניגריה הן האוסה-פולאני (קבוצה מוסלמית), יורובה (קבוצה נוצרית בעלת מיעוט מוסלמי) ואיגבו (קבוצה נוצרית-אלילית) והן מהוות כ-60% מאוכלוסיית ניגריה.

האוסה-פולאני היא הקבוצה הגדולה והדומיננטית בצפון המדינה. קבוצות בולטות נוספות בצפון המדינה הן נופה, טיב וקאנורי.

בדרום המדינה הקבוצה הדומיננטית היא היורובה. מחצית מבני קבוצה זו הם נוצרים, רבע מהם הם מוסלמים, והיתר פגאנים.

בדרום מזרח המדינה שוכנת קבוצת איגבו (igbo) אשר חבריה טוענים שהם צאצאי עשרת השבטים. קבוצות שונות באזור זה הן נוצריות קתוליות, אנגליקניות ואוונגליסטיות. קבוצות אחרות באזור דרום מזרח ניגריה הן אפיק (efik), איביביו, אנאנג ואיז'או שהיא הקבוצה הרביעית בגודלה הניגריה.

סך הכול קיימות בניגריה כ-250 קבוצות אתניות או שבטים.

גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגידול הטבעי העצום חייב את הממשלה לנקוט אמצעים. בשנת 1988 יצאה הממשלה בתוכנית לעידוד השימוש באמצעי מניעה, וצמצום הילודה, תחת הסיסמה: "ארבעה ילדים זה מספיק". נעשו צעדים לעידוד השכלת נשים ויציאתן לעבודה, שופרה מערכת הבריאות ועודדו צעירים להינשא מאוחר יותר. הצלחת התוכנית הייתה נמוכה, ורוב האוכלוסייה אינה רואה בעין יפה פיקוח על מספר הילדים^[^{דרוש מקור]}.

בשל הילודה הגבוהה ותוחלת החיים הנמוכה, 44% מהאוכלוסייה הם בני הגילאים 0–14. 53% הם בגילאי 14–65, ורק שלושה אחוזים הם מעל גיל 65.

תוחלת החיים בניגריה היא מהנמוכות בעולם. 61 שנים לגברים, ו-63 שנים לנשים.

מספר הילדים הממוצע לאישה הוא 5.1^[1]. הביגמיה מותרת ומקובלת בניגריה, ואף איננה אסורה בדת המוסלמית.