דמיאן
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הרמן הסה |
| שפת המקור |
גרמנית  |
| סוגה | רומן חניכה |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1919 |
| מספר עמודים |
מהדורה ראשונה - 159 מהדורה שנייה - 153 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה |
מהדורה ראשונה - צ' לינמן מהדורה שנייה - הוצאת שוקן |
| תאריך |
מהדורה ראשונה - 1942 מהדורה שנייה - 1976 |
| תרגום |
מהדורה ראשונה - רנה קלינוב מהדורה שנייה - דב קווסטלר |
| סדרה | |
| ספר קודם |
קנולפ |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001339195, 001339194 |
  | |
דמיאן הוא רומן חניכה מאת הרמן הסה, אשר ראה אור לראשונה בשנת 1919 (הפרולוג לסיפור נכתב ב-1960). דמיאן פורסם לראשונה תחת השם "אמיל סינקלייר", הדובר והדמות הראשית בסיפור ושמה של דמות שהייתה נערצת על ידי הסה. הרומן נכתב תוך שלושה שבועות בלבד.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמיל סינקלייר הוא נער צעיר שגדל בבית בורגני אשר מתואר כ"שיינוולט". "שיינוולט" הוא משחק מילים המתאר בו זמנית את עולם האור ואת עולם הדמיון. במהלך הרומן, בעוד אמיל מלווה על ידי חברו המסתורי לכיתה מקס דמיאן, הוא מורד באידיאלים השטחיים של האנושות עד שלבסוף הוא מתעורר להכרה בעצמיותו.
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמיל סינקלייר - הפרוטגוניסט הראשי ברומן. סינקלייר מבולבל בנוגע לחייו ועתידו. הוא מחפש דמות חונכת ומדריכה לאורך הרומן.
- הוריו של סינקלייר - אף כי הם מהווים סמל לביטחון ומפלט עבור אמיל הוא לבסוף מורד בהם.
- פרנץ קרומר - בריון שהתעללותו הפסיכולוגית מובילה את סינקלייר למפגש עם מקס דמיאן.
- מקס דמיאן - חבר ילדות ומורה דרך של סינקלייר. דמיאן מוביל להכרה עצמית אצל סינקלייר.
- אלפונס בק - הנער המבוגר ביותר בפנימייה אליה נרשם סינקלייר. בק הוא מורה משני עבור סינקלייר ומציג לו את ההנאות והסכנות הטמונות באלכוהול.
- פיסטוריוס - נגן אורגן בכנסייה המקומית המשמש כמורה זמני עבור סינקלייר. פיסטוריוס מלמד את סינקלייר כיצד להתבונן פנימה אל נבכי נפשו על מנת להשיג הנחיה רוחנית.
- הגברת אווה - אימו של דמיאן. היא הופכת לאידיאל עבור אמיל סינקלייר הן במראהּ והן באישיותה.
תמות, מוטיבים וסמלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדואליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמה ראשית ברומן היא כוחות מנוגדים והרעיון ששניהם נחוצים. הניגודיות בסיפור איננה מוחלטת על אף הפערים המודגשים בין ההפכים. לדוגמה: העולמות השונים השוכנים בעיר אותם מתאר דמיאן שוכנים בקרבה אחד לשני, ועל אף היותם של מקומות מסוימים מוגדרים בהחלט כ״רעים״ או ״טובים״ האנשים המשמשים בהם שייכים לעולמות מנוגדים. כמו כן בכמה דמויות מוצגת ניגודיות השוכנת במשותף, עוזרת הבית "שייכת לשני העולמות" וכן אמיל מתאר את האמביוולנטיות השוכנת בתוכו כאשר לפעמים הרע משתלט עליו (קרומר) ולפעמים הטוב (משפחתו).
הארה רוחנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרומן משתמש ביסודות מהגנוסיס ובעיקר של האל אברקסס וכך מראה את ההשפעה שהייתה לתאוריה של קרל גוסטב יונג. הסה אמר שהסיפור הוא של התייחדות יונגיאנית, תהליך של היפתחות לתודעה העצמית.
האישה כאידיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך חייו של סינקלייר הוא מדבר על נשים שונות כעל אידיאל. כנער צעיר הוא ערך השוואה בין אחיותיו שמתאימות ל"עולם האור", לבין העוזרת של המשפחה אשר חיה חיים כפולים. בימי לימודיו הוא ראה באישה יפה בשם דנטה ביאטריס אידיאל שבו השתמש כדי להיחלץ משקיעה מוסרית ורוחנית. לבסוף כאיש צעיר הוא פוגש בגברת אווה אשר בה רואה את פסגת כל שאיפותיו. כל הנשים הללו הם יותר סמלים מאשר דמויות בעלות אופי. הנשים משמשות כדי לעצב את ההשקפות של הפרוטגוניסט אודות מהות האידיאל.
קין והבל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסה משתמש רבות בסיפור התנ"כי על מנת להציג את הניגודיות ״טוב-רע״ ו״חזק-חלש״. דמיאן מציג את רעיונותיו והלכי מחשבתו בפני אמיל סביב הסיפור. אמיל מתאר את סביבתו הטבעית ה״טובה״ כהבל ואת סביבתו הרחוקה ה״רעה״ כקין.
סמלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האל אברקסס[עריכת קוד מקור | עריכה]
האל אברקסס הוא סמל לאור הטקסט. הוא עושה אידיאליזציה לכל הטוב ולכל הרע שבעולם. דמיאן טוען שהאל הקתולי אינו מספיק שכן הוא חולש על כל דבר אשר שלם בעולם אבל יש גם חצי אחר לעולם. הסמל של אברקסס מופיע ברומן כציפור הנחלצת מביצה או מגלובוס.
סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות שזו יצירה מוקדמת, הסגנון אופייני ביותר להרמן הסה. הסה עושה דרמטיזציה מהירה של מוסר ותאולוגיה באמצעות מחשבותיו של הגיבור הראשי והאינטראקציה שלו עם מוריו לחיים. מורשתו של הסה היא היכולת ליצור דרמה שממוקדת כולה בגילוי ישיר שעשוי היה להיות מאיים עבור קוראים בראשית המאה ה-20.
ציטטות חשובות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ״הציפור נאבקת להשתחרר מהביצה. הביצה היא העולם. מי שרוצה להיוולד חייב להרוס עולם. הציפור עפה אל האלוהים. שמו של האל הוא אברקסס״.
- "גורל ומזג הם שתי מילים המתארות את אותו רעיון. הדבר היה נהיר לי כעת".