לדלג לתוכן

דנקן מקארתור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דנקן מקארתור
Duncan McArthur
דנקן מקארתור
דנקן מקארתור
לידה 1772
מחוז דאצ'ס, פרובינציית ניו יורק, אמריקה הבריטית
פטירה 29 באפריל 1839 (בגיל 67 בערך)
צ'יליקות'י, אוהיו, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות גרנדוויו, צ'יליקות'י, אוהיו, ארצות הברית
מפלגה המפלגה הפדרליסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל אוהיו ה־11
8 בדצמבר 18307 בדצמבר 1832
(שנתיים)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השישי של אוהיו
4 במרץ 18233 במרץ 1825
(שנתיים)
שירות צבאי
השתייכות הצבא האמריקניהצבא האמריקני צבא ארצות הברית
תקופת הפעילות 18121815 (כ־3 שנים)
דרגה בריגדיר גנרל (צבא ארצות הברית) בריגדיר גנרל
תפקידים בשירות
מפקד ארמיית הצפון-מערב
פעולות ומבצעים
  • קרב מלקולם מילס
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דנקן מקארתוראנגלית: Duncan McArthur;‏ 14 בינואר,[1][2] או 14 ביוני 1772[3][4] - 29 באפריל 1839) היה קצין צבא ופוליטיקאי אמריקאי מאוהיו, חבר המפלגה הפדרליסטית והמפלגה הלאומית-רפובליקנית, שכיהן כמושל אוהיו ה-11.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנקן מקארתור נולד למהגרים סקוטים במחוז דאצ'ס שבפרובינציית ניו יורק, וגדל במערב פנסילבניה ומאוחר יותר עבר לקנטקי, שם הוא הועסק כפקח לענייני האינדיאנים.

ב-1790 התנדבו מקארתור וידידו אלכסנדר מקגאפי בפורט פיט להיות סיירים ולוחמים במשלחות נגד האינדיאנים במהלך מלחמת האינדיאנים הצפון-מערבית.[5] ב-1793 הוא עבד אצל נתניאל מאסי ופעל יחד עמו במשלחות סקר בטריטוריה הצפון-מערבית. ב-1796 הוא פעם יחד עם מאסי לייסוד העיירה החדשה צ'יליקות'י, שב-1803 הייתה לבירתה של אוהיו.[6] ב-1797 עבר מקארתור את נהר אוהיו אל צ'יליקות'י, שם הוא צבר עושר באמצעות עסקאות הקרקעות שביצע בטריטוריה הצפון-מערבית.

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בעת שירותו במיליציה של אוהיו במלחמת 1812, נבחר מקארתור לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השלישי של אוהיו. הוא לא אייש את מושבו, שכן הוא העדיף להמשיך בשירותו הצבאי.

הוא מונה כקולונל של רגימנט המתנדבים של אוהיו והיה השני בסולם הפיקוד לאחר הגנרל ויליאם האל בפורט דטרויט. מקארתור וקולונל לואיס קאס לא נכחו בדטרויט כאשר האל נכנע, וזעמו זעם רב לשמוע שהאל כלל את שניהם במהלך הכניעה. כאשר הודיע לו קצין בריטי על הכניעה, נאמר על מקארתור שהוא תלש את כותפותיו ושבר את חרבו בחמת זעם, אם כי היסטוריונים מביאים סיפורים דומים על קצינים אחרים.[7] הבריטים חננו אותו והוא שב לאוהיו.

מקארתור מונה כבריגדיר גנרל בצבא ארצות הברית. זמן קצר לאחר מכן הוא קיבל את הפיקוד על ארמיית הצפון-מערב בעקבות התפטרותו של הריסון.[8]

לאחר מכן לא היה מקארתור טרוד בפעילות מבצעית רבה, אך הוא עסק בניהול משא ומתן על ההסכמים עם האינדיאנים. ב-1817 הוא היה אחד מהנציבים, יחד עם לואיס קאס, שניהלו את המשא ומתן על הסכם פורט מייגס, שנחתם ב-29 בספטמבר אותה שנה עם כמה משבטי האינדיאנים.

לאחר מכן כיהן מקארתור לסירוגין בבית הנבחרים ובסנאט של אוהיו. ב-18231825 הוא נבחר לתקופת כהונה אחת בבית הנבחרים של ארצות הברית, וב-1830 הוא ניצח בבחירות למשרת מושל אוהיו. בתפקיד זה הוא כיהן תקופת כהונה אחת בלבד ולא ביקש להיבחר לתקופה נוספת.

דנקן מקארתור נפטר ב-29 באפריל 1839 בצ'יליקות'י. הוא נטמן בבית הקברות גרנדוויו שבעיר. בצוואתו הוא הורה שקרקעותיו במחוז רוס יישארו בבעלות המשפחה, ובקשתם של חלק מהיורשים למכור אותן הייתה עילה לפסק הדין "מקארתור נגד סקוט" (McArthur v. Scott), שנדון בפני בית המשפט העליון של ארצות הברית.

הכפר מקארתור שבאוהיו, מקום מושב מחוז וינטון, קרוי על שמו.

ב-1799 ייסד מקארתור את העיר גרינפילד שבאוהיו, ששוכנת במרחק של כ-34 ק"מ ממערב לצ'יליקות'י. שמו של הכביש המדינתי מספר 28, שמחבר את גרינפילד עם צ'יליקות'י, נקרא ב-1973 "כביש גנרל דנקן מקארתור", על פי חוק של מדינת אוהיו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דנקן מקארתור בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]