לדלג לתוכן

דפנה אבניאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבניאלי במאי 2016

דפנה אבניאלי (נולדה ב-20 בדצמבר 1953) היא מנהלת המכון לאמנויות המשפט בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר.

אבניאלי נולדה בתל אביב. בילדותה התגוררה באתיופיה ובאיראן, במסגרת עבודתו של אביה, ולמדה בתיכון בינלאומי לילדי דיפלומטים בטהראן. אבניאלי שבה עם משפחתה לישראל לאחר שהתקבלה ללימודי משפטים במסגרת העתודה האקדמית.

בשנת 1976 סיימה את לימודיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב והתגייסה לצה"ל כמשפטנית. בין השנים 1979–1983 עבדה כעורכת דין בשוק הפרטי ובמקביל המשיכה בלימודיה וקיבלה תואר שני במשפטים בשנת 1984. ב-1983 עברה לתפקיד סגנית בכירה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).

ב-1993 מונתה לכהונת שופטת בבית משפט השלום בתל אביב ובשנת 2007 מונתה לכהונת שופטת בבית המשפט המחוזי. בשנת 2000 קיבלה תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן. עבודת הדוקטורט עסקה בחסינות השיפוטית, והיא נכתבה בהדרכתם המשותפת של פרופ' ציפורה כהן ופרופ' דני מור. בין השנים 2000–2007 לימדה קורסים בתחום דיני החסינות במכללה למינהל ובמכללה האקדמית נתניה.

בשנת 2011 סיימה לימודי מוסמך במשפט מסחרי בהצטיינות יתרה, תואר משולב של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. בפברואר 2015 השתתפה בקורס מנהיגים בכירים באוניברסיטת הרווארד, בהזמנת קרן וקסנר.

פרשה מכס השיפוט בשנת 2017, והצטרפה לפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שם ייסדה את המכון לאמנויות המשפט, שאותו היא מנהלת. כמו כן, אבניאלי היא מרצה לקורס בנושא "יישוב סכסוכים וניהול סיכונים" המיועד לסטודנטים מתואר ראשון ושני באוניברסיטת תל אביב.

  • ב-2001 פרסמה את ספרה "חסינות אישי ציבור"
  • ב-2014 פרסמה את ספרה "דיני חסינות".

שני הספרים עוסקים בנושא החסינות על כל היבטיו, לרבות חסינות שיפוטית, חסינות בוררים, חסינות נבחרי ציבור, חסינות עובדי הציבור, חסינות חברי הכנסת, חסינות נשיא המדינה, ומבקר המדינה.

פסקי דין חשובים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתה בבית המשפט המחוזי נתנה מספר פסקי דין חשובים:

  • בתחום הציבורי-מנהלי נתנה את פסק הדין בת"א 7139/03 פינוי דוכני הטיילת באילת[1] בפסק הדין קבעה, כי ההסכמים שנכרתו בין עיריית אילת לבין בעלי הדוכנים בטלים, בהיותם נוגדים את הוראות התב"ע וחוק התכנון והבניה ולכן על בעלי הדוכנים להתפנות מהטיילת. בית המשפט העליון דחה את ערעור בעלי הדוכנים בע"א 8706/12[2].
  • בתחום המסחרי/ שוק ההון נתנה את פסק הדין בת"א 1570/06 מירב עוז[3]בפסק הדין קבעה, כי חלה על חברה החובה להודיע כי הצעת רכש לא תבוצע במחיר שפורסם. ערעור לבית המשפט העליון נמחק[4].
  • פסק הדין בת"א 25798-05-10 אפל נ' ברדוגו[5] בו קבעה, כי לא נתונה בידי דוד אפל זכות לממש אופציה לרכישת 1/3 מן הזכויות ב"בית לודאית", ולמעשה האופציה "מתה מות נשיקה" ועברה מן העולם. ערעור לבית המשפט העליון נדחה[6].
  • בתחום הנזיקין- פסק הדין בעניין הלגונה המזרחית באילת (ת"א 07–1912) בו קבעה, כי על גוף הנותן חוות דעת מקצועית חלה אחריות מוגברת לוודא כי מזמין חוות הדעת מודע לכל היבטי הקמת הפרויקט, ולא להסתפק באמירות כלליות.

בתחום התובענות הייצוגיות-

  • אישור תובענה ייצוגית (ת"צ 45653-05-12) נגד החברה המפעילה את שירותי "תל אופן" בתחומי העיר תל אביב[7]. בבית המשפט העליון הסתיים ההליך בהסדר פשרה[8].
  • אישור תובענה ייצוגית נגד המדינה (ת"צ 45401-10-11) להשבה של מחצית משיעור דמי ההבראה, אשר הופחתו משכרם של עובדי המגזר הציבורי בשנת 2009 לצורך הקמת קרן לסיוע לעסקים במצוקה, אשר לא הוקמה בסופו של דבר[9].
  • אישור תובענה ייצוגית נגד חברת הביטוח הראל וארגון נכי צה"ל בת"צ 16322-07-12 בעניין ניסוח לקוי של פוליסת ביטוח חיים קבוצתי של נכי צה"ל[10]. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה (רע"א 4750/14)[11].

בתחום הפלילי:

  • הכרעת הדין וגזר דין המרשיעים את הנאשם עידן אנורי בתקיפת צעירה בשדרות חן בת"א (תפ"ח 27766-04-11)[12]. ההרשעה בתקיפה ובשוד התבססה בעיקרה על הצלבה של ראיות נסיבתיות, ונתקבלה פה אחד. אבניאלי ביקשה בנוסף להרשיע את אנורי בניסיון לרצח, על סמך הדקירות שדקר בפועל את המתלוננת, אולם עמדתה לא התקבלה. על הנאשם נגזר ברוב דעות עונש של 18 שנות מאסר ופיצוי בסך 150,000 ₪ למתלוננת. ערעור לבית המשפט העליון נדחה[13].
  • גזר דין המרשיע את מאבטח הרמטכ"ל הנאשם ארז אפרתי -לאחר הסדר טיעון (תפ"ח 17600-12-09). בגזר הדין כתבה השופטת אבניאלי, כי דמותו של הנאשם מזכירה את תיאור אישיותו הכפולה של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, לאור הפער בין אישיותו הנורמטיבית כביכול לבין המעשים המיניים בהם הודה[14].

בתחום המשפט המנהלי:

  • פסק הדין בעת"מ 24604-01-15 ינון כהן נ' הרופא המוסמך הראשי של אגף שיקום נכי צה"ל בו חויב אגף השיקום לשלם לנכה צה"ל, את כל ההוצאות שהוציא עבור התאמת תותבות בחו"ל[15].
  • פסק הדין בעת"מ 7094-08-13 חורזבסקי נ' ראש עיריית בני ברק - בו חויבה עיריית בני ברק לפנות את חוות הגנרטורים הפיראטית שהוקמה בתחומי שכונת מגורים[16].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]