האדג'ה לביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האדג'ה לביב
Hadja Lahbib
לידה 21 ביוני 1970 (בת 53)
Boussu, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה החופשית של בריסל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה התנועה הרפורמיסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
שרת החוץ של בלגיה
15 ביולי 2022 – מכהנת
(שנה ו־39 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האדג'ה להביב (נולדה בבוסו שבמחוז אנו, 21 ביוני 1970) היא שרת החוץ של בלגיה.

להביב היא חברה במפלגת התנועה הרפורמיסטית. מאז 15 ביולי 2022 היא משמשת כשרה לענייני חוץ, ענייני אירופה, וסחר החוץ בממשלה הפדרלית של דה-קרו. לפני כניסתה לפוליטיקה שימשה כעיתונאית.

קריירה עיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

להביב, ממוצא אלג'יראי, נולדה בעיירה בוסו שבמחוז אנו, וגדלה בבריסל.[1]

היא למדה עיתונאות ותקשורת באוניברסיטת ליבר דה בריסל (ULB). מ-1993 עד 1995 עבדה כעוזרת בפקולטה לעיתונות של ה-ULB ומ-1993 עד 1997 הייתה עיתונאית ב-RTL-TVI בלייז''.

בין השנים 1997–2019 הייתה מגישת טלוויזיה ב-RTBF. בין השנים 2020–2022 הייתה אחראית על יחסי הציבור בחברה. בין התוכניות שהיא שידרה בערוץ זה, היו דיווחים מאזורי מלחמה במזרח התיכון ובאפגניסטן. בשנת 2007 חיברה סרט תיעודי על גורלן של נשים אפגניות, וב-2008 זכתה עליו בפרס קישור הזהב של איגוד השידור האירופי.

בשנת 2010 מונתה לשגרירה של "השנה האירופית למאבק בעוני ובהדרה חברתית", שנוסדה על ידי המנהל הכללי לתעסוקה, עניינים סוציאליים והכלה של הנציבות האירופית.[2]

השרה לענייני חוץ, לענייני אירופה, וסחר חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 ביולי 2022, מינה אותה יושב ראש מפלגתה לשרה לענייני חוץ, ענייני אירופה, סחר חוץ, ומוסדות תרבות פדרליים, בממשלה הפדרלית של דה-קרו. לפניה, שימשה בתפקיד סופי וילמס, שהתפטרה מהממשלה מסיבות משפחתיות. להביב לא שימשה לפני כן בתפקיד פוליטי או דיפלומטי, אבל הקשרים שלה בעולם נתפסו כנכס חשוב.[3]

ב-23 בנובמבר 2022, הופיעה להביב בגביע העולם בכדורגל בקטאר 2022 בחולצת השדים האדומים והראתה את הצמיד שלה, צבוע בצבעי הקשת, עם המסר "אהבה אחת", לנשיא פיפ"א ג'יאני אינפנטינו.[4]

יחסה למלחמת אוקראינה-רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מינויה לשרה, התעוררה סערה ציבורית סביב ביקור שערכה במסגרת הקריירה העיתונאית שלה, בחצי האי קרים האוקראיני שסופח ב-2014 על ידי רוסיה, כדי לדווח משם על פסטיבל תרבות רוסי שאורגן על ידי ארגון הקשור לבתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. להביב הגיעה לשם דרך רוסיה וגם המימון הגיע מרוסיה. הביקור עורר סערה באוקראינה, שבה נסיעה לקרים דרך רוסיה נחשבה לתמיכה במשטר הרוסי. הנושא איים לפגוע בבלגיה מבחינה דיפלומטית.

להביב שיגרה מכתב לשר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה, בו היא כינתה את כיבוש קרים על ידי רוסיה "בלתי חוקי" והכריזה על כוונתה לבקר באוקראינה בקרוב.[5] קולבה מסר בתגובה כי הוא פתוח לשיחה עם השרה, אך ברצונו לקבל פרטים נוספים על נסיבות הביקור בשטח הכבוש באמצעות מגעים דיפלומטיים.[6] השרה להביב נפגשה אז עם מקבילה האוקראיני בפראג. בעקבות פגישה זו פרסמו שני השרים הודעה משותפת[7] המציינת כי הם הסכימו לקיים דיונים נוספים בישיבת העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק בספטמבר. השר קולבה הביע את שביעות רצונו מ"המחויבות הכנה והנאמנה של בלגיה לשלמות הטריטוריאלית של אוקראינה, כמו גם מהתרומות שהמדינה תורמת לשם כך", נכתב בהודעה.[8] ב-20 בספטמבר 2022 התקיימה פגישה שנייה בתוך שלושה שבועות בלבד בין האדג'ה להביב ודימיטרו קולבה בשולי העצרת הכללית של האו"ם, כפי שהוסכם. ב-26 בנובמבר 2022, היא ביקרה בקייב[9] ולמחרת בבוצ'ה ובבורודיאנקה.[10]

יחסה לאיראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2023, שוב התעוררה מחלוקת ציבורית סביבה, כאשר סיפקו אשרות כניסה לבלגיה עבור משלחת איראנית בראשות אלירזה זקני, ראש העיר האיסלאמי הקיצוני של טהראן, בוועידת "הפסגה העירונית" בבריסל. ראש העיר של טהרן הידוע בשל רדיפתו הקשה על הומוסקסואלים ונשים חשופות. האשרה הונפקה לבקשתו המפורשת של מזכיר העירייה של בריסל פסקל סמט, אשר טען אחר כך כי מתן אשרות אינן באחריותו אלא באחריותה של שרת החוץ. להביב מצידה טענה שהאשמה המלאה מוטלת על סמט, למורת רוחם של המפלגות הסוציאליסטיות והירוקים בממשלה הפדרלית, שסברו שהאשמה משותפת לשניהם. מפלגות האופוזיציה, מהצד הימני של המפה, N-VA ו-Vlaams Belang טענו שהשרה אינה יכולה עוד לתפקד בצורה אמינה ולכן הגישו הצעת אי אמון.[11] בסופו של דבר, הסוציאליסטים והירוקים הצהירו שהם מוכנים להסכים להצעת סדר פשוטה שתסיר את הצעת אי האמון הזו, כדי למנוע משבר ממשלתי ונפילה אפשרית של הממשלה.[12] אף על פי כן, המשיכו הצדדים להטיל ספק בתפקודו.[13]

יחסה לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2023, כאשר נשיאת הפרלמנט הבלגי סירבה להציג את סרט הזוועות בפרלמנט, בטענה כי מדובר ב"תעמולה ישראלית כדי לחפות על פשעי המלחמה בעזה", הצהירה להביב כי היא תציג את הסרט בפני חברי מפלגתה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האדג'ה לביב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hadja Lahbib, de 'Belgian dream' van Bouchez, De Tijd, 15 July 2022. Gearchiveerd op 15 July 2022.
  2. ^ "Voorstelling Hadja Lahbib als ambassadeur voor het Europees Jaar 2010". Europese Commissie. אורכב מ-המקור ב-2022-07-15.
  3. ^ "Voormalig RTBF-journaalanker Hadja Lahbib (MR) volgt Sophie Wilmès op als minister van Buitenlandse Zaken". VRT NWS. 15 ביולי 2022. אורכב מ-המקור ב-2022-08-07. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Minister van Buitenlandse Zaken Lahbib draagt OneLove-armband tijdens gesprek met FIFA-baas Infantino". vrtnws.be. 24 בנובמבר 2022. אורכב מ-המקור ב-2022-11-24. נבדק ב-19 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Na ophef over door Russische organisatie betaalde Krim-reis: minister Lahbib drukt steun uit voor Oekraïne in brief, VRT NWS, 28 July 2022. Gearchiveerd op 6 september 2022.
  6. ^ Oekraïense regeringsbron over minister Lahbib: "Geen enkele garantie dat bezoek Kiev mogelijk is", VRT NWS, 4 augustus 2022. Gearchiveerd op 27 juni 2023.
  7. ^ "Meeting with the Minister of Foreign Affairs of Ukraine, H.E. Dmytro Kuleba". Hadja Lahbib (בהולנדית). 2022-08-31. אורכב מ-המקור ב-2022-09-07. נבדק ב-2022-09-07.
  8. ^ "Hadja Lahbib a rencontré pour la première fois son homologue ukrainien" (בצרפתית). Le Soir. 2022-08-31. אורכב מ-המקור ב-2022-09-07. נבדק ב-2022-09-07.
  9. ^ "De Croo en Lahbib in Kiev en stappen in graandeal met Oekraïne". De Standaard. 26 בנובמבר 2022. אורכב מ-המקור ב-2023-02-01. נבדק ב-19 ביוני 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ NWS, VRT (27 בנובמבר 2022). "Premier De Croo en minister Lahbib zien massagraf in Boetsja op dag 2 van hun bezoek aan Oekraïne". vrtnws.be. אורכב מ-המקור ב-2023-01-27. נבדק ב-19 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Het was een catastrofe": waarom het lot van minister Lahbib na haar passage in de Kamer nog altijd zo onzeker is, VRT NWS, 22 juni 2023. Gearchiveerd op 3 July 2023.
  12. ^ Positie van minister Lahbib lijkt gered: PS en Ecolo zullen haar donderdag niet wegstemmen, VRT NWS, 27 juni 2023. Gearchiveerd op 30 juni 2023.
  13. ^ Regeringscrisis van de baan? Minister van Buitenlandse Zaken Lahbib ontsnapt aan vertrouwensstemming in de Kamer, VRT NWS, 29 juni 2023. Gearchiveerd op 30 juni 2023.