לדלג לתוכן

סרט הזוועות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סרט הזוועות
Bearing Witness to the October 7th Massacre
הופק בידי יובל הורוביץ ומתן הראל (אנשי דובר צה"ל)[1]
מדינה ישראל
חברה מפיצה דובר צה"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2023 (הקרנות פרטיות בלבד)
משך הקרנה 47 דקות
סוגה סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סרט הזוועות (שמו הרשמי: Bearing Witness to the October 7th Massacre, בתרגום חופשי מאנגלית: "עדות מהטבח ב־7 באוקטובר") הוא אוסף צילומים גולמיים מהטבח בעוטף עזה במתקפת הפתע על ישראל ב־7 באוקטובר 2023, שהופק על ידי דובר צה"ל. הסרט הגרפי כולל בעיקר קטעים שצולמו ממצלמות גוף שנשאו מחבלי חמאס במתקפת הפתע, ומכיל תיעודי עינויים, רצח, התעללויות והשחתת גופות.

צה"ל וממשלת ישראל ערכו הקרנות פרטיות של הסרט במוסדות מקומיים וזרים, במטה האומות המאוחדות, ובפני דיפלומטים ובעלי השפעה ציבורית. ההקרנות הפרטיות נערכו במסגרת ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל[2][3], והסרט לא פורסם בציבור[4][5].

ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[6] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[7] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[8] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[9] שוטרים ו-10[10] אנשי שירות הביטחון הכללי.

רצח אזרחים בקיבוץ מפלסים על ידי מחבלי חמאס (סרטון קשה לצפייה)
הגדלה

מקבץ הווידאו בן 47 הדקות מציג תמונות וסרטונים מהמתקפה, כולל 139 רציחות של ישראלים[11], מראות של עינויים והשחתת גופות. הצילומים, שצולמו בעיקר ממצלמות גוף שנשאו מחבלי חמאס, מכילים תוכן גרפי כמו גופות שרופות, כולל תינוק שרוף, אזרחים שהוצאו להורג, עריפת ראשים וביתור גופות, גופות שנזרקו לאשפה, חיילים שנרצחו בבסיסים צבאיים והתעללות בבני ערובה שנחטפו[12]. כדי לא לפגוע בכבוד המשפחות, לא נכלל בסרט תיעוד של מקרי אונס, אלא "רק את החלקים שאחרי שברור מאוד מהם שהיה אונס"[13].

הצילומים מספקים הצצה לטקטיקה של מחבלי חמאס. רבים מהם התחפשו במדי צבא ומשטרה ישראליים כדי שלא יבחינו בזהותם. מחבלים נשאו אזיקונים כדי להשתלט בעזרתם על שבויים[12].

בצילומים שצולמו על ידי אזרחים בבמסיבת הטבע ליד רעים, המחבלים נראים מגיחים לפתע, וחוגגים מבוהלים בורחים לשדות תוך זעקות וגניחות של הפצועים. בבסיס צבאי אחד, מחבלים הוציאו להורג צוות והתחמשו ברובי סער גנובים[12].

באחד מהצילומים נראות חיילות צעירות מצטופפות באימה כשמחבל נכנס ומתחיל לירות. התוקפים נראים עוצרים כלי רכב כדי להוציא להורג את יושביהם, וגונבים טלפונים סלולריים וחפצים מהמתים. אזרחים שהיו הלומים ולא התנגדו נמשכו בשיערם לכלי רכב שנסעו לעזה[12].

המחבלים צילמו את עצמם בין היתר מתעללים בגופת חייל מת לתרועת ההמון[12].

החיילים של דובר צה"ל שערכו את הסרט והיו הראשונים לצפות בתכנים נשלחו בפקודה ישירה של דובר צה"ל לטיפול פסיכיאטרי[14].

הקרנות פרטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הופק על ידי דובר צה"ל מצילומים שנשלפו ברובם ממצלמות הגוף של מחבלי חמאס שביצעו את הטבח ב־7 באוקטובר[4].

לקיום וניהול ההקרנות הפרטיות הוקצו מספר מצומצם של אנשי מילואים מיחידת דובר צה"ל שהיו חשופים לסרט והיו אמונים על יצירת שיתופי פעולה ומנגנוני ההפצה. פקידים ישראלים ערכו הקרנות פרטיות של הסרט עבור קהלים נבחרים, שחתמו על הסכמי סודיות ונאסר עליהם להחזיק מכשירי הקלטה בזמן הצפייה. הקרנות נערכו לחברי הכנסת[15], לעיתונאים ולדיפלומטים זרים בישראל ובקונסוליות ישראליות ברחבי העולם[16]. לאחר שהסרט הוצג לחברי הכנסת, חלקם נצרכו לתמיכה רפואית ופסיכולוגית, וחברת הכנסת צגה מלקו אף התעלפה[17].

הסרט הוקרן גם לדמויות הוליוודיות כמו בכירים, במאים ומפיקים, נערכה על ידי הקולנוען הישראלי-אמריקאי גיא נתיב והשחקנית הישראלית גל גדות, בלוס אנג'לס ובניו יורק[18][19].

ב־14 בנובמבר הוקרן הסרט בפני חברי הקונגרס של ארצות הברית. חברי הקונגרס היו מזועזעים מהזוועות שראו, גינו את הברבריות של חמאס והביעו תמיכה בישראל[20]. ב־20 בנובמבר הוקרן הסרט בפני העיתונאים הזרים בישראל[21]. וגם באו"ם בהשתתפות למעלה מ-300 דיפלומטים[22].

ב־27 בנובמבר הוקרן הסרט בפני היזם אילון מאסק, אשר ביקר בישראל על מנת לצפות בנזקי פיגועי ה-7 באוקטובר בעוטף עזה ולתמוך במשפחות החטופים, לאחר שצייץ אמרות אנטישמיות ב־X[2].

ב־5 בדצמבר הוקרן הסרט לראשונה במוסד אקדמי בארצות הברית באוניברסיטת הרווארד[23].

ב־10 בדצמבר הגיעה קצינת צה"ל לביתו של פיל מקגרו, הידוע בתור ד"ר פיל, והקרינה לו ולצוות התוכנית את הסרט[24].

ב־19 בדצמבר, לאחר שנעדר מצפייה בסרט בכמה הקרנות שהתבצעו באו"ם, הוקרן הסרט בהקרנה פרטית למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש[25]. לאחר שלא הפסיק לגנות את ישראל ואף הפעיל לראשונה את סעיף 99 באמנת האו"ם במטרה לכפות על ישראל הפסקת אש[26].

ובנוסף, לאחר שסירבה לתייג קריאות לרצח יהודים כהפרה של כללי הקמפוס בשימוע מול בית הנבחרים, הוקרן הסרט לסאלי קורנבלות' ולבכירים נוספים ב־MIT[27].

עד 30 בנובמבר, צפו בסרט כ-4,700 בני אדם, ב־200 הקרנות שנערכו ביותר מ־50 מדינות[11].
עד 14 בינואר 2024, 100 יום למלחמה, הסרט הוקרן 430 פעמים ל־11,200 צופים. בארצות הברית בלבד התקיימו 95 הקרנות, בהן ההקרנות שבמטה האומות המאוחדות, הקפיטול, הקונגרס, מחלקת המדינה והסנאט[28].

ב-4 בפברואר 2024, צפתה בסרט פרמילה פאטן שליחת האו"ם לאלימות מינית שאמרה כי לא ישנה שבוע לאחר צפייה בסרט וכי תפעל לשחרור מיידי של החטופות[29].

הוויכוח האתי בדבר הפצה פומבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות לפרסם את הסרט לציבור בפומבי עוררו בישראל ויכוח אתי נוקב.

התומכים בפרסום הסרט טוענים שהתמונות האכזריות יגבשו גיבוי בינלאומי למטרת ישראל על ידי הצגת ראיות בלתי ניתנות לערעור לזוועות חמאס. הם טוענים שחיוני שהעולם יהיה עד לפשעים הנוראיים הללו ממקור ראשון. על פי הדיווחים, ראש הממשלה בנימין נתניהו תמך בעמדה זו ורצה לפרסם את הסרט, אך אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש הזהירו מפני נזק פסיכולוגי לציבור[4].

המתנגדים העלו חששות לגבי טראומה של האוכלוסייה הישראלית. הם ציינו כי שידור צילומים גרפיים של קורבנות רק יעמיק את ייסורי המשפחות. מומחי בריאות הנפש הזהירו בתוקף מפני חשיפה לסרט[4]. התנגדות נוספת הייתה על רקע הפגיעה בפרטיות הקורבנות וכבודם, ופגיעה נוספת במשפחותיהם[30].

ב־10 בינואר 2024 העלה מערך ההסברה הלאומי אתר אינטרנט שמכיל חומרים דומים לאלו שנכללו בסרט. האתר זמין מחוץ לישראל ונוצר במסגרת פעולות המערך שמיועדות לדעת הקהל הבין־לאומי[31].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רענן שקד, "בכל הקרנה, כשהסרט נגמר יש דממה. שתיקה רועמת שנמשכת נצח", באתר ynet, 3 בדצמבר 2023
  2. ^ 1 2 News, A. B. C. "Blinken recounts graphic video of Israeli dad, sons targeted at kibbutz". ABC News (באנגלית). נבדק ב-2023-11-10.
  3. ^ Davison, John; Pamuk, Humeyra; Siebold, Sabine; Pamuk, Humeyra (2023-10-13). "Israel releases images of slain children to rally support". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2023-11-10.
  4. ^ 1 2 3 4 Ghert-Zand, Renee (7 בנובמבר 2023). "Mental health professionals implore Netanyahu not to show atrocities film to public". The Times of Israel. נבדק ב-8 בנובמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ ליהי שורש‏, "נזק נפשי רב": משרד הבריאות בצעד חריג מזהיר – אל תצפו בסרט הזוועות מהעוטף, באתר וואלה, 7 בנובמבר 2023
  6. ^ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  7. ^ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  8. ^ עמית סגל, ‏הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר ‏מאקו‏, 26 בפברואר 2024
  9. ^ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  10. ^ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
  11. ^ 1 2 רענן שקד, "47 דקות בגיהנום", 30 בנובמבר 2023, ידיעות אחרונות, עמ' 12
  12. ^ 1 2 3 4 5 Frankel, Julia (17 באוקטובר 2023). "Israeli video compilation shows the savagery and ease of Hamas' attack". Associated Press. נבדק ב-8 בנובמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ מערכת mako תרבות, ‏על רקע הציפיות: האם הקרנת "סרט הזוועות" בהוליווד הייתה אפקטיבית?, באתר ‏מאקו‏, 11 בנובמבר 2023
  14. ^ אתר למנויים בלבד רוני לינדר, סא"ל ד"ר מיכל ליפשיץ: "יש תחושה שכל אחד כאן יישאר עם פוסט־טראומה. זה לא נכון", באתר TheMarker‏, 27 באוקטובר 2023
  15. ^ הקרנת סרט הזוועות | חברי הכנסת יצאו מהאולם מרוסקים ורועדים מבכי, באתר ניוזדסק
  16. ^ סרט הזוועות יוקרן בנציגויות ישראל ברחבי העולם, באתר המחדש, ‏5 בנובמבר 2023
  17. ^ יהודה שלזינגר, הח"כים צפו בסרטון הזוועות - פסיכולוגים הוזעקו לכנסת, באתר ישראל היום, 1 בנובמבר 2023
  18. ^ סרט הזוועות הוקרן לבכירי הוליווד, חלקם מיררו בבכי ויצאו החוצה, באתר www.hidabroot.org, ‏2023-11-09
  19. ^ רינת קרמר יבלינוביץ, ‏סרט הזוועות הוקרן בהוליווד, הכוכבים הגדולים נעדרו, באתר "סרוגים", 9 בנובמבר 2023
  20. ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, איתמר אייכנר, דמעות, יציאה אחרי 5 דקות ו"הרגשה כמו באושוויץ": סרט הזוועות הוקרן בקונגרס, באתר ynet, 14 בנובמבר 2023
  21. ^ "כמו סצינה מהשואה" העיתונאים הזרים צפו בסרט הזוועות של דובר צה"ל - כך הם הגיבו, באתר כיפה, 20 בנובמבר 2023
  22. ^ לירן וינשטיין, ‏בהשתתפות מאות שגרירים: סרט הזוועות יוקרן באו"ם, באתר "סרוגים", 20 בנובמבר 2023
  23. ^ איתמר אייכנר, סרטון הזוועות מ-7 באוקטובר הוקרן באוניברסיטה היוקרתית: "צונאמי של אנטישמיות בהרווארד", באתר ynet, 5 בדצמבר 2023
  24. ^ איתמר אייכנר, ד"ר פיל צפה בהקרנה פרטית ב"סרט הזוועות": "הזדעזעתי מהמראות", באתר ynet, 10 בדצמבר 2023
  25. ^ מזכ"ל האו"ם צפה בסרטון הזוועות של חמאס, ארדן: "אפילו הוא הבין מול איזה מפלצות ישראל נלחמת", באתר ישראל היום, 20 בדצמבר 2023
  26. ^ איתמר אייכנר, מזכ"ל האו"ם הפעיל סעיף חריג: קורא למועצת הביטחון ללחוץ להפסקת אש, באתר ynet, 6 בדצמבר 2023
  27. ^ דניאל אדלסון, אחרי השימוע בקונגרס: נשיאת MIT צפתה בסרט הזוועות, באתר ynet, 20 בדצמבר 2023
  28. ^ איתמר אייכנר, 430 הקרנות, יותר מ-11 אלף צופים: נתוני סרט הזוועות של צה"ל נחשפים, באתר ynet, 14 בינואר 2024
  29. ^ איתמר אייכנר, שליחת האו"ם לאלימות מינית לא ישנה כבר שבוע: "קרו פה דברים שלא ראיתי מעולם", באתר ynet, 4 בפברואר 2024
  30. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל בירנהק ועדי גילת, הסברה אינה חזות הכל. כבדו את פרטיות הקורבנות, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2023
  31. ^ איתמר אייכנר, "אתר הזוועות" החדש של הממשלה, שאליו אי אפשר להיכנס מישראל, באתר ynet, 10 בינואר 2024