לדלג לתוכן

האחים ראובני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האחים ראובני
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1962–הווה (כ־64 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תעשיית המוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
 
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האחים ראובני (מותגה מאוחר יותר גם בשם ראובני מוזיקה) היא חברת תקליטים, הפקות והפצת מוזיקה בניהולם של מאיר ואשר ראובני, שאיתם עבדו גם אחיהם דני, דרורי ואליצור ראובני.

אשר ראובני, אחד מעמודי התווך של החברה, אותה הקים עם אחיו מאיר, ואמרגן של הזמרים זוהר ארגוב, חיים משה ומרגלית צנעני, הלך לעולמו ב-1 באפריל 2026, בגיל 76.[1]

החברה התמחתה לרוב בהפקה והפצת מוזיקה מזרחית. האחים ראובני היו בין הראשונים שהניעו את המוזיקה המזרחית, החלו בקלטות פיראטיות והמשיכו באולפנים אמרגנות והופעות, בשיאם היו חברת ההפקות הבולטת במוזיקה הים תיכונית. הם הקליטו כ־700 אלבומים, פרצו אצלם לראשונה גדולי הזמרים במוזיקה זו, בהם: אהובה עוזרי, דקלון, אייל גולן, נתי לוי, חיים משה, שימי תבורי, אביהו מדינה, ציון גולן, מרגלית צנעני, עופר לוי, זוהר ארגוב,[2] ג'קי מקייטן ודורון מירן.

חברת ההפקות זכתה בפרס אקו"ם לשנת 2022 עבור תרומתם לזמר העברי ולתרבות הישראלית[3].

האחים ראובני היו עשרה אחים ואחיות ממשפחה ממוצא פרסי וספרדי שהתגוררה בשכונת התקווה, ברשות המשפחה הייתה חנות לממכר מוצרי חשמל ובחנות זו הם שכפלו קלטות ומכרו לחברים ולמכרים שהזדמנו לחנות. חתונתו של אשר ראובני שנערכה ב-1973, לאחר שוך קרבות מלחמת יום כיפור, נערכה בצילה של נפילתו של אחד מבני המשפחה במלחמה ובשל כך התקיימה בבית ולא באולם אירועים, ועל החלק המוזיקלי הופקדו דקלון (יוסי לוי), והגיטריסט בן-מוש (משה בן משה), הם הקליטו את המופע והוציאו אותו בקלטת שזכתה להצלחה גדולה וזה היווה את הבסיס ללהקת צלילי הכרם מהלהקות החשובות ביותר במוזיקה המזרחית[4].

בשיאם הזמרים המובילים במוזיקה המזרחית היו חתומים בחברת ההפקות של האחים ראובני, הם הפיקו אלבומים שלהם, ולחלקם גם שימשו אמרגנים הבולט בהם הוא זוהר ארגוב, שאשר ראובני שימש כאמרגנו והפיק עבורו סיבוב הופעות מצליח, לאחר שזכה בפסטיבל הזמר המזרחי עם השיר "הפרח בגני"[5].

בשנת 1988 הייתה "האחים ראובני" בין חברות התקליטים הראשונות בישראל שהפיקו אלבומים כתקליטורים, והחברה הפיקה כמות גדולה של תקליטים ואלבומים לזמרים רבים. במהלך שנות השמונים החברה הפיקה והפיצה אלבומים בכמות הרבה ביותר מכל חברה אחרת בישראל, חלקם גם לזמרים בתחילת דרכם המוזקלית.[6] עד קיץ 1989 הפיקו כבר 25 אלבומים ואוספים כתקליטורים, וזאת לצד המשך הפצת התקליטים והקסטות[7].

עם השנים חוו האחים ראובני מספר קשיים כלכליים במעבר בין תקליטים לקלטות ומקלטות לתקליטורים (דיסקים) ולאחר מכן למוזיקה הנצרכת בעיקר ברשת האינטרנט, וגם כתוצאה משריפה שפרצה במשרדים שלהם בשנת 1998, ובכך הרבה חומרים מפיעולתם נפגעה, ופעילותם דעכה. בנוסף התמודדו עם זיפניים שמכרו קלטות ודיסקים במכירה פיראטית של האמנים שלהם, ורווחיות החברה ירדה.[8] לאחר השריפה מנהל החברה מאיר ראובני יחד עם אחיו דני פעלו כדי לשקם את החברה, ולנקות את הפסדיה שנוצרו מזיופים, וכן מהשריפה שכילתה חומר רב מהפקות ותפוצת החברה. כיום האחים מאיר ודני ראבוני מחזיקים בכל פעילות החברה ותמלוגי השירים שהפיקו. דבר זה גרם לכך שהאחים האחרים אשר, דרורי ואליצור אינם מקבלים תמלוגים כלל על יצירות בהם היו מעורבים, דבר זה גרם לסכסוך משפחתי על רקע זה, ולתביעות למתן תמלוגים לשלושת האחים שאינם כעת חלק מהחברה.

בשנת 2025 יצאה מיני-סדרה בת שני פרקים "מלכי הקסטות: האחים ראובני", ששודרה בהוט. הסדרה גוללת את הקמת החברה בידי האחים והתחלת ההקלטות של המוזיקה המזרחית אותה אהבו, עד הפקה והפצה של אלפי תקליטים וקסטות, וייצוג כוכבי המוזיקה המזרחית, כאשר עמדו מול ממסד קשוח שבתחילה לא נתן פתח לאמנים מהמוזיקה המזרחית ים-תיכונית לא בטלוויזיה ולא ברדיו, והאחים ראובני נלחמו על זכות מוזיקה זו לעמוד בקדמת הבמה, לצד זה נפתחו חנויות לתפוצה רחבה של המוזיקה המזרחית מחנות למכירת תקליטים וקסטות בשכונת התקווה עד התחנה המרכזית הישנה של תל אביב, ותפוצה בכל רחבי הארץ.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]