האחים ראובני
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1962–הווה (כ־63 שנים)  |
| מיקום המטה |
תל אביב-יפו |
| ענפי תעשייה |
תעשיית המוזיקה |
| אתר רשמי | |
  | |
האחים ראובני (מותגה מאוחר יותר גם בשם ראובני מוזיקה) היא חברת תקליטים, הפקות והפצת מוזיקה בניהולו של מאיר ראובני איתו עבדו אחיו אשר, דני, דרורי ואליצור ראובני. החברה התמחתה לרוב בהפקה והפצת המוזיקה מזרחית. האחים ראובני היו בין הראשונים שהניעו את המוזיקה המזרחית, החלו בקלטות פיראטיות והמשיכו באולפנים אמרגנות והופעות, בשיאם היו חברת ההפקות הבולטת במוזיקה המזרחית - ים תיכונית. הם הקליטו כשבע מאות אלבומים, פרצו אצלם לראשונה גדולי הזמרים בסוגה זו, ביניהם דקלון, אייל גולן, נתי לוי, חיים משה, שימי תבורי, ציון גולן, מרגלית צנעני, אהובה עוזרי, עופר לוי, זוהר ארגוב,[1] ג'קי מקייטן ודורון מירן.
חברת ההפקות זכתה בפרס אקו"ם לשנת 2022 עבור תרומתם לזמר העברי ולתרבות הישראלית[2].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האחים ראובני היו עשרה אחים ואחיות ממשפחה שורשית ממוצא פרסי וספרדי שהתגוררה בשכונת התקווה, ברשות המשפחה הייתה חנות לממכר מוצרי חשמל ובחנות זו הם שכפלו קלטות ומכרו לחברים ולמכרים שהזדמנו לחנות. בחתונה של אחד האחים שהייתה ב-1973 בשוך הקרבות של מלחמת יום כיפור, אחד מבני המשפחה נהרג במלחמה ובשל כך החתונה נערכה בביתם ועל החלק המוזיקלי הופקדו דקלון (יוסי לוי), והגיטריסט בן-מוש (משה בן משה), הם הקליטו את המופע והוציאו אותו בקלטת שזכתה להצלחה גדולה וזה היווה את הבסיס ללהקת צלילי הכרם מהלהקות החשובות ביותר במוזיקה המזרחית[3].
בשיאם הזמרים המובילים במוזיקה המזרחית היו חתומים בחברת ההפקות של האחים ראובני, הם הפיקו אלבומים שלהם, ולחלקם גם שימשו אמרגנים הבולט בהם הוא זהר ארגוב, שאשר ראובני שימש כאמרגנו והפיק עבורו סיבוב הופעות מצליח, לאחר שזכה בפסטיבל הזמר המזרחי עם השיר "הפרח בגני"[4].
בשנת 1988 הייתה "האחים ראובני" בין חברות התקליטים הראשונות בישראל שהפיקו אלבומים כתקליטורים[5], ועד קיץ 1989 הפיקו כבר 25 אלבומים ואוספים כתקליטורים[6].
עם השנים חוו האחים ראובני מספר קשיים כלכליים במעבר בין תקליטים לקלטות ומקלטות לתקליטורים (דיסקים) ולאחר מכן למוזיקה הנצרכת בעיקר באמצעים וירטואליים, וגם כתוצאה משריפה שפרצה במשרדים שלהם בשנת 1998, ובכך הרבה חומרים מפיעולתם נפגעה, ופעילותם דעכה. בנוסף התמודדו עם זיפניים שמכרו קלטות ודיסקים במכירה פיראטית של האמנים שלהם, ורווחיות החברה ירדה.[7] לאחר השריפה מנהל החברה מאיר ראובני יחד עם אחיו דני פעלו כדי לשקם את החברה, ולנקות את הפסדיה שנוצרו מזיופים, וכן מהשריפה שכילתה חומר רב מהפקות ותפוצת החברה. כיום האחים מאיר ודני ראבוני מחזיקים בכל פעילות החברה ותמלוגי השירים שהפיקו. דבר זה גרם לכך שהאחים האחרים אשר, דרורי ואליצור אינם מקבלים תמלוגים כלל על יצירות בהם היו מעורבים, דבר זה גרם לסכסוך משפחתי על רקע זה, ולתביעות למתן תמלוגים לשלושת האחים שאינם כעת חלק מהחברה.
בשנת 2025 יצאה מיני-סדרה בת שני פרקים "מלכי הקסטות: האחים ראובני", ששודרה בהוט. הסדרה גוללת את הקמת החברה בידי האחים והתחלת ההקלטות של המוזיקה המזרחית אותה אהבו, עד הפקה והפצה של אלפי תקליטים וקסטות, וייצוג כוכבי המוזיקה המזרחית, כאשר עמדו מול ממסד קשוח שבתחילה לא נתן פתח לאמנים מהמוזיקה המזרחית ים-תיכונית לא בטלוויזיה ולא ברדיו, והאחים ראובני נלחמו על זכות מוזיקה זו לעמוד בקדמת הבמה, לצד זה נפתחו חנויות לתפוצה רחבה של המוזיקה המזרחית מחנות למכירת תקליטים וקסטות בשכונת התקווה עד התחנה המרכזית הישנה של תל אביב, ותפוצה בכל רחבי הארץ.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של האחים ראובני (הקישור אינו פעיל, 8 בספטמבר 2023)
האחים ראובני, ברשת החברתית פייסבוק- דב ניצן, מסעותי עם חיים משה, כותרת ראשית, 15 באוגוסט 1984
- אייל לוי, "כל הזמרים בוגדניים": האיש שגילה את זוהר ארגוב מתכנן קאמבק, באתר nrg, 2 במרץ 2013
- יעקב בר-און, המפיק מאיר ראובני: "מצאתי בפח של 'קול ישראל' את כל התקליטים שלי", באתר מעריב אונליין, 11 בדצמבר 2018
- מידע על האחים ראובני בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עידו קינן, האחים ראובני מגלים את האינטרנט, באתר nana10, 7 באפריל 2002
- ^ שירה נאות, יהודית רביץ וזאב נחמה זכו בפרס אקו"ם למפעל חיים, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2022
- ^ דב ניצן, מסעותי עם חיים משה, כותרת ראשית, 15 באוגוסט 1984
- ^ בן שלו, הלהיט ששינה את המוסיקה הישראלית, באתר הארץ, 25 באפריל 2012
- ^ גיורא פרבר, חלוץ מזרחי - האחים ראובני פונים לשוק הקומפקט-דיסק, חדשות, 9 ביוני 1988
- ^ גל אוחובסקי, חלוקת התחמושת - הדיסקים של האחים ראובני, ועוד היד נטויה, חדשות, 4 במאי 1989
- ^ אלי דנון, זיוף קלטות של זמרים ישראליים הפך לתעשייה עניפה, מעריב, 10 ביולי 1984