ג'קי מקייטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'קי מקייטן
ג'קי מקייטן.jpg
ג'קי מקייטן, 1985
לידה 7 באוגוסט 1955
נתניה, ישראל
פטירה 6 במרץ 2012 (בגיל 56)
בית החולים לניאדו, נתניה, ישראל
שם לידה זכריה מקייטן
עיסוק זמר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זכריה (ג'קי) מֶקַיְיטֶן (7 באוגוסט 1955[1][2][3]‏ – 6 במרץ 2012) היה זמר, פזמונאי ומלחין ישראלי. הוא נחשב ל"מלך מוזיקת החאפלה המזרחית הישנה".[4]

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכריה מקייטן נולד כבן הזקונים לשלום ומזל מקייטן, שעלו מתימן. בהיותו תינוק חלה במחלת הפוליו שגרמה תחילה לצליעה, וכעבור זמן, בעקבות שבירת רגלו, הוא נאלץ להתנייד באמצעות כיסא גלגלים, בו השתמש למשך שנות חייו. הוא גדל בנתניה באותה שכונה עם מרגלית צנעני והחל להופיע עוד בהיותו נער.

ב-1979 נתן הזדמנות לזוהר ארגוב, ששימש כנהגו, והעלה אותו לבמה יחד עם יהודה קיסר באחד האירועים בהם הופיע. באותה הופעה בבאר שבע שר ארגוב את השיר "ברצלונה".

מקייטן כתב גרסה עברית לשיר היווני "אִיפַּרְכוֹ" של סטליוס קזנג'ידיס; התוצאה, השיר "אלינור", הופיעה ב-1980 באלבומו הראשון של זוהר ארגוב, וזכתה להצלחה עצומה.

ב-1981 הוציא את אלבומו הראשון - "במיטב שירי החפלה עם הלהיט סיגלית".

ב-1982 יצא אלבומו השני של מקייטן - "הקסם השחור", מתוכו בלטו שיר הנושא (שהיה ביצוע מחודש לשיר ספרדי במקור, שהוקלט לראשונה בעברית בשנות ה-50 על ידי ניסו דריה מתיתיה) "בואי נערה" (מילים: ג'קי מקייטן, לחן: הודי), וביצוע לשיר הילדים של מרים ילן שטקליס - "דני גיבור" (אמא אמרה לדני'). "הקסם השחור" ו"בואי נערה" זכו להצלחה ולאינספור גרסאות כיסוי של זמרי המוזיקה המזרחית.

בספטמבר 1984 הוציא מקייטן את אלבומו הרביעי "בלב שמח". רוב האלבום כלל חידושים ללהיטים חדשים וישנים דוגמת: "כמו שיכור" של זוהר ארגוב, "פסוליה" של האסיר המזמר דוד שושי, "הלוואי הלוואי" ו"פרח הלימון" של ג'ו עמר, וביצוע לשחרחורת". עוד באותה שנה הופיע מקייטן עם הלהיט "המענטזת" בסרט הקולנוע "כאסח" שביים חיים גיל.

ב-1985 ערך עם חנה לסלאו מסע הופעות, שכלל להיט משותף שהצליח מאוד - "מריומה יומה" (מילים: אלון אבידר, לחן ועיבוד: דויד קריבשי). להיטים נוספים שלו היו "לא חשוב לאן אלך" ו"אני מראש העין".

ב-1986 הוציא בחברת התקליטים של "האחים בן-מוש" את האלבום "ג'קי מקייטן לילדים", שכשמו כלל ביצועים לשירי ילדים. עוזי חיטמן עיבד את שירי האלבום ואף השתתף בו בדואט עם מקייטן. האלבום נכשל מבחינה מסחרית, נמכר בכפחות מ-1,000 עותקים, והפך לנדיר מבין אלבומיו של מקייטן.

ב-1988 הוציא את אלבומו השמיני "התגשמות", בו בלטו השירים: "החיים בזבל" (מילים: ארלט ספדיה), "עוד שנה" (מילים: חיה אבי) וחידוש לשירו של אבנר גדסי - "לוליטה". ננסי ברנדס הפיק מוזיקלית ועיבד את שירי האלבום ואיתו השתתפו בהקלטות גם שמוליק בודגוב, באלדי אולייר ודני רובס בגיטרות.

בסוף שנות ה-80 חזר מקייטן בתשובה ושב להיקרא בשמו המקורי, זכריה. מאז, סירב להופיע בפני קהל המעורב בנשים וגברים ומיעט להופיע. הוא הוציא מספר קלטות, בעלות אופי דתי, כדוגמת "עיניים זוהרות" ו"בן פורת יוסף", אך אלו לא זכו לאותה ההצלחה לה זכו שיריו הראשונים. בינתיים, התגרש מקייטן פעמיים ומצבו הכלכלי הלך והתדרדר. בשנת 2005 נפטרה שרית בתו היחידה, כשהיא בת 15‏[5]. בסביבות 2006 ניסה לשוב ולהופיע וביצע עם סגיב כהן את הדואט "סופרים את הקופה". מקייטן הפיק קליפ לתחרות "פרסומאי נולד" - "ג'קי מקייטן בשיר הדוריטוס"[6] וזכה בחצי הגמר. בשנתו האחרונה הקליט ג'קי מקייטן מספר שירים חדשים ביניהם "לא על הלחם" שכתב והלחין קובי אוז, והשיר "נשמה שלי" שכתב והלחין בעצמו.

מקייטן נפטר בבית החולים לניאדו, בגיל 56, כתוצאה מעישון חמור, ולא כתוצאה ממחלת כבד כפי שפורסם בתחילה בתקשורת. מניתוח לאחר המוות שבוצע במכון הפתולוגי באבו כביר, נמצא כי ריאותיו של מקייטן סבלו מאי-ספיקה ריאתית (pulmonary insufficiency), כתוצאה מעישון.[דרוש מקור] נטמן בבית העלמין בנתניה.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תקליטון עם השירים "עם חץ בלב" ו"אני זועק" - 1976
  • "סיגלית" - 1981 *
  • "הקסם השחור" - 1982
  • "המענטזת" - 1983
  • "בלב שמח" - 1984
  • "שובר הלבבות" - 1985
  • "נקודת מוצא" - 1986
  • "ג'קי מקייטן לילדים" - 1986
  • "התגשמות" - 1988
  • "שיר הפטוט" - 1989

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]