ג'קי מקייטן

**ג'קי מקייטן**
	ג'קי מקייטן, 1985
לידה	7 באוגוסט 1955; נתניה, ישראל
פטירה	6 במרץ 2012 (בגיל 56); בית החולים לניאדו, נתניה, ישראל
שם לידה	זכריה מקייטן
מוקד פעילות	ישראל
שפה מועדפת	עברית
	פרופיל ב-IMDb

זכריה (ג'קי) מֶקַיְיטֶן (7 באוגוסט 1955 – 6 במרץ 2012) היה זמר, פזמונאי ומלחין ישראלי. הוא נחשב "מלך מוזיקת החאפלה המזרחית הישנה".^[1]

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכריה מקייטן נולד כבן הזקונים לשלום ומזל מקייטן, שעלו מתימן. בהיותו תינוק חלה במחלת הפוליו שגרמה תחילה לצליעה, וכעבור זמן, בעקבות שבירת רגלו, הוא נאלץ להתנייד באמצעות כיסא גלגלים, בו השתמש למשך שנות חייו, בנוסף בשנותיו האחרונות לקה בשיתוק חלקי של הזרועות. הוא גדל בנתניה בשכונת בן ציון והחל להופיע עוד בהיותו נער.

הראשון שהעניק לו הזדמנות לעלות ולשיר היה גיטריסט להקת "צלילי העוד", יהודה קיסר, שעזב מאוחר יותר את הלהקה, יחד עם מקייטן, והקים את להקת "יוצאי העוד", שלא האריכה ימים.

ב-1979 נתן הזדמנות לזוהר ארגוב, ששימש כנהגו, והעלה אותו לבמה יחד עם יהודה קיסר באחד האירועים בהם הופיע. באותה הופעה בבאר שבע שר ארגוב את השיר "ברצלונה".

מקייטן כתב גרסה עברית לשיר היווני "אִיפַּרְכוֹ" של סטליוס קזנג'ידיס; התוצאה, השיר "אלינור", הופיעה ב-1980 באלבום "אלינור", אלבומו הראשון של זוהר ארגוב, וזכתה להצלחה עצומה.

ב-1981 הוציא את אלבומו הראשון - "במיטב שירי החפלה עם הלהיט סיגלית". אשר כלל להיטים נוספים כמו "מוכר הגרעינים", שביצע במקור בעז שרעבי, ו"סיגלית", שמקייטן כתב על בסיס לחן יווני.

ב-1982 יצא אלבומו השני של מקייטן - "הקסם השחור", מתוכו בלטו שיר הנושא (שהיה ביצוע מחודש לשיר ספרדי במקור, שהוקלט לראשונה בעברית בשנות ה-50 על ידי ניסו דריה מתיתיה) "בואי נערה" (מילים: ג'קי מקייטן, לחן: הודי), וביצוע לשיר הילדים של מרים ילן שטקליס - "דני גיבור" (אמא אמרה לדני'). "הקסם השחור" ו"בואי נערה" זכו להצלחה ולאינספור גרסאות כיסוי של זמרי המוזיקה המזרחית.

בספטמבר 1984 הוציא מקייטן את אלבומו הרביעי "בלב שמח". רובו כלל חידושים ללהיטים חדשים וישנים דוגמת: "כמו שיכור" של זוהר ארגוב, "פסוליה" של האסיר המזמר דוד שושי, "הלוואי הלוואי" ו"פרח הלימון" של ג'ו עמר, וביצוע ל"שחרחורת". עוד באותה שנה הופיע מקייטן עם הלהיט "המענטזת" שחיבר שלמה כישור בסרט "כאסח" שביים חיים גיל.

ב-1985 מקייטן התיידד עם דוד קריבושי, שניהל מוזיקלית את תוכנית האירוח של מני פאר, "ממני", ששודרה בימי שישי בלילה. מקייטן הוזמן לחבור לחנה לסלאו לביצוע הלהיט "מריומה" (מילים: אלון אבידר; לחן ועיבוד: קריבושי), וערך עמה מסע הופעות. באותה שנה רשם מקייטן את השתתפותו היחידה בפסטיבל הזמר המזרחי האחרון, שבו ביצע את השיר "סלסולים" שלימים זכה לגרסה הומוריסטית שלו עם טוביה צפיר. להיטים נוספים שלו היו "לא חשוב לאן אלך" ו"אני מראש העין".

ב-1986 הוציא בחברת התקליטים של "האחים בן-מוש" את האלבום "ג'קי מקייטן לילדים", שכשמו כלל ביצועים לשירי ילדים. עוזי חיטמן עיבד את שירי האלבום ואף השתתף בו בדואט עם מקייטן. האלבום נכשל מבחינה מסחרית, נמכר בפחות מ-1,000 עותקים, והפך לנדיר מבין אלבומיו של מקייטן.

ב-1988 הוציא את אלבומו השמיני "התגשמות", בו בלטו השירים: "החיים בזבל" (מילים: ארלט ספדיה), "עוד שנה" (מילים: חיה אבי) וחידוש לשירו של אבנר גדסי - "לוליטה". ננסי ברנדס הפיק מוזיקלית ועיבד את שירי האלבום, איתו השתתפו בהקלטות גם שמוליק בודגוב, באלדי אולייר ודני רובס בגיטרות. מנהלו האישי ויד ימינו באותם ימים היה אחיו הבכור, דוד מקייטן.

בסוף שנות ה-80 חזר מקייטן בתשובה ושב להיקרא בשמו המקורי, זכריה. מאז, סירב להופיע בפני קהל המעורב בנשים וגברים ומיעט להופיע. הוא הוציא מספר קלטות, בעלות אופי דתי, כדוגמת "עיניים זוהרות" ו"בן פורת יוסף", אך אלו לא זכו לאותה ההצלחה לה זכו שיריו הראשונים.

בשנות ה־90 נקלע מקייטן לקשיים כלכליים, חווה מספר מערכות יחסים כושלות, מצבו הנפשי והגופני הידרדר והוא התמכר לאלכוהול ולטבק.

בשנת 2005 נפטרה שרית בתו היחידה, כשהיא בת 15, כתוצאה ממום לב מולד.^[2]

בסביבות 2006 ניסה לשוב ולהופיע, ביצע עם סגיב כהן את הדואט "סופרים את הקופה", והפחית את כמות האלכוהול שצרך. עם זאת, חילופי הדורות לא עשו עמו חסד, והקאמבק המיוחל לא צלח, כשהחובות הכלכליים הוסיפו להיערם. באותן שנים מקייטן הופיע כזמר רחוב על מנת לצמצם את חובותיו. בשנת 2008 מקייטן ביצע קליפ לתחרות "פרסומאי נולד" - "ג'קי מקייטן בשיר הדוריטוס" - וזכה בחצי הגמר.

בשנתו האחרונה הקליט ג'קי מקייטן מספר שירים חדשים, ביניהם "לא על הלחם" שכתב והלחין קובי אוז, והשיר "נשמה שלי" שכתב והלחין בעצמו.