האסכולה המילטית

האסכולה המילטית היא האסכולה הפילוסופית המוקדמת ביותר בפילוסופיה הקדם סוקרטית שהתקיימה בסביבות המאה ה-6 לפני הספירה.

בני האסכולה המילֵטית היו פילוסופים אשר הניחו את הבסיס למדע היווני בכך שהוציאו מהתאולוגיה והמיתוס את המקריות. על פי פילוסופים אלו, אין התרחשויות חד פעמיות נבדלות אחת מן השנייה, אלא מדובר במערכת העובדת בכוחות פנימיים.

מקור השם הוא בעיר מילֵטוֹס שבחופי איוניה (טורקיה של היום), משם יצאו מייסדי הפילוסופיה היוונית: תאלס, אנכסימנדרוס ואנאקסימנס. פילוסופים אלה היו מיוחסים ועשירים, וכך היה להם פנאי לעסוק בפילוסופיה.

בהשפעת סוקרטס אנו מפרשים את תורתם באמצעות שאלות ותשובות, ומציגים את המילטים כאילו הם שואלים:
מהו העולם? או, ליתר דיוק, מה הם 'כל הדברים'? מה היחס בין היציבות והחוקיות ובין השינוי והתנועה?

ההגות המילטית

המילטים חיפשו עיקרון אחד שיסביר את כל המציאות - את כל העולם. במקום להשתמש במילה 'עולם' (קוסמוס) הם השתמשו במילה 'הכל' (פאנטה). את אחדות העולם הם הסבירו במונחים של אחדות החומר העומד ביסודו של העולם. מכאן שהם תפסו את הריבוי כדבר שאינו אמיתי, וכתופעה בלבד. לאותו עקרון חומרי, או אותו חומר אחד שהוא מקור העולם והדבר הקבוע העומד ללא שינוי מאחורי העולם, הם קראו 'הראשית' (ארכי - arche).

ערך מורחב – הראשית

בניגוד לתפיסה המיתית, החוקיות אצל המילטים תופסת הן לגבי העולם עתה, והן לגבי העולם בהיווצרותו. העולם הוא מערכת ולא אוסף של אירועים ללא קשר הדדי. העולם נתפס כאורגני ולא כמכני.

אצל הפילוסופים המילטים לא היה מושג של חומר, ולכן לא הייתה הבחנה בין חומר למה שאינו כזה. מבחינתם להיות הוא להיות גוף. משום כך גם החוקיות נתפסה כחומר. בעיה זו מנעה בין היתר את התפתחות החשיבה המילטית.

החקירות הן אינטואיטיביות וספקולטיביות ולא ניסיוניות. הצבעה על עקרון המסביר תהליך, נחשבת הוכחה מספקת. עוסקים בסיבות ולא בתכליות.

תפיסת העולם שלהם סינתטית - העולם ניתן להבנה רק בכוליותו; ולא אנליטית - העולם ניתן להבנה רק על ידי ניתוחו לגורמים.

הניסיון למצוא דבר אחד שגם קיים כתופעה אחת בעולם, וגם מסביר את כל התופעות בעולם, הביא את הפילוסופיה המילטית למעגל בלתי פתיר.

ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.