זנון מאליאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זנון מאליאה
Zeno of Citium, drawing.jpg
תאריך לידה 490 לפנה"ס
תאריך פטירה 430 לפנה"ס (בגיל 60 בערך)
זרם פילוסופיה פרה-סוקראטית
תחומי עניין מטאפיזיקה, אונטולוגיה
הושפע מ פרמנידס
השפיע על אפלטון, אריסטו

זנון מאליאהיוונית: Ζήνων ὁ Ἐλεάτης) היה פילוסוף יווני מדרום איטליה שביוון הגדולה. זנון ידוע בעיקר בזכות הפרדוקסים שלו על תנועה וזמן, המכונים הפרדוקסים של זנון על שמו. זנון נחשב על ידי אריסטו למייסד הדיאלקטיקה.

זנון נמנה עם האסכולה האלאטית, שעליה נמנה גם מורו פרמנידס. בעזרת הפרדוקסים שלו הוא ניסה להוכיח, על דרך השלילה ותוך שימוש בטיעוני אד אבסורדום, את טענתו של פרמנידס על חוסר האפשרות לסמוך על החושים. הפרדוקסים שלו נחשבים לדוגמאות העתיקות ביותר לשימוש בשיטות הוכחה אלה (אם כי ידוע כי קסנופנס הקדום יותר השתמש אף הוא בשיטה זו בדבריו אודות הפרות והסוסים בפרגמנט 15).

המעט הידוע לנו אודות חייו של זנון מגיע מהדיאלוג "פרמנידס", שנכתב על ידי אפלטון.

פרדוקסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפרדוקסים של זנון

פרדוקס אכילס והצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במיתולוגיה היוונית, אכילס הוא סמל האדם המהיר בתבל. אכילס מבצע תחרות ריצה עם צב בה מוסכם כי לצב יהיה יתרון התחלתי של 10 מטרים על אכילס. ידוע כי אכילס מהיר פי עשרה מהצב, אך למעשה לאחר שאכילס יעבור את עשרת המטרים הראשונים שהפרידו בינו לבין הצב - הצב יתקדם במטר נוסף, ובזמן שאכילס ירוץ את המטר הנוסף הצב יתקדם בעשירית המטר וכן הלאה, וכך למעשה אכילס לעולם לא ידביק את הצב, בניגוד לניסיון החושים. פרדוקס זה ניתן לפתירה באמצעות שימוש בחשבון אינפיניטסימלי, שמשתמש במושג הגבול כדי להסביר כיצד תהליכים אינסופיים יכולים למעשה להיות בעלי תוצאה סופית.

פרדוקס הדיכוטומיה (פרדוקס האצטדיון)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרדוקס הדיכוטומיה עוסק באי האפשרות לעבור מרחק סופי בזמן סופי.

אם אכילס נע מנקודה א' לנקודה ב', עליו לעבור את מחצית המרחק בין שתי הנקודות לפני שהוא יכול להגיע אל נקודת הסיום. כדי להגיע למחצית המרחק עליו להגיע קודם כל לרבע המרחק - אך לפני כן עליו להגיע לשמינית המרחק וכן הלאה. כיוון שכל קטע סופי ניתן לחלק לשני חצאים, על אכילס לעבור אינסוף שלבים לפני שהוא מגיע לסוף הדרך, ולכן הוא לעולם לא יתחיל לנוע, מה שלטענת זנון מוכיח שהתנועה עצמה היא אשליה. פרדוקס זה עוסק בתכונת הצפיפות של נקודות הישר הממשי - בין כל שתי נקודות קיימת נקודה נוספת.

פרדוקס החץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרדוקס החץ, זנון מתייחס לחץ שנורה מקשת. בכל רגע נתון, החץ עצמו סטטי - ולכן, לטענת זנון, התנועה של החץ היא אשליה, וכך כל תנועה אחרת.

הפרדוקס בדבר אי-קיומו של המרחב[עריכת קוד מקור | עריכה]

זנון טען כי המרחב אינו קיים, משום שכשם שלכל עצם יש מקום, הרי שגם למקום זה יש מקום משלו, וכך עד אינסוף.

זנון מאליאה מראה לקבוצת נערים את הדלתות המובילות לאמת ולשקר. פרסקו באל אסקוריאל, מדריד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]