לדלג לתוכן

הארמון המלכותי של יוגיאקרטה

הארמון המלכותי של יוגיאקרטה
Kraton Ngayogyakarta Hadiningrat
אולם פאגלארן בקצה הצפוני של מתחם הארמון
אולם פאגלארן בקצה הצפוני של מתחם הארמון
אולם פאגלארן בקצה הצפוני של מתחם הארמון
אתר מורשת עולמית
הציר הקוסמולוגי של יוגיאקרטה והאתרים ההיסטוריים שלו
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2023, לפי קריטריונים 2 ו-3
חלק מתוך הציר הקוסמולוגי של יוגיאקרטה והאתרים ההיסטוריים שלו
מידע כללי
סוג ארמון
מיקום מחוז מיוחד יוגיאקרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה
בעלים סולטנות יוגיאקרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1756
תאריך פתיחה רשמי 1756 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 7°48′29″S 110°21′50″E / 7.808083°S 110.363960°E / -7.808083; 110.363960
www.kratonjogja.id
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הארמון המלכותי של יוגיאקרטהאינדונזית: Keraton Ngayogyakarta Hadiningrat, בשפת ג'אווה: ꦏꦿꦠꦺꦴꦤ꧀ꦔꦪꦺꦴꦒꦾꦏꦂꦠꦲꦢꦶꦤꦶꦔꦿꦠ꧀), בקיצור קראטון, הוא מתחם ארמון בעיר יוגיאקרטה, מחוז מיוחד יוגיאקרטה באי ג'אווה באינדונזיה. זהו מקום מושבו של סולטאן יוגיאקרטה (אנ') ובני משפחתו. המתחם הוא מרכז של תרבות ג'אווה (אנ'), ומכיל מוזיאון המציג חפצים מלכותיים. הוא נשמר על ידי שומרי הקראטון של יוגיאקרטה (אנ') (באינדונזית: Prajurit Keraton Ngayogyakarta Hadiningrat)[1].

המתחם נבנה בשנים 1755–1756 עבור האמנגקובוונו הראשון (אנ'), הסולטאן הראשון של יוגיאקרטה. זה היה אחד המעשים הראשונים של השליט לאחר החתימה על הסכם גיאנטי (אנ'), שהכיר בהקמתה של סולטנות יוגיאקרטה תחת חברת הודו המזרחית ההולנדית. יער של עצי פיקוס, המוגן מפני הצפה במיקומו בין שני נהרות, נבחר כאתר לארמון.[2]

ב-20 ביוני 1812, הוביל סר תומאס סטמפורד ראפלס כוח בריטי ואירי בן 1,200 חיילים בהתקפה על עיר המלוכה המוקפת חומה יוגיאקרטה. אף על פי שהם עלו על הבריטים במספרם, בני ג'אווה לא היו מוכנים למתקפה. יוגיאקרטה נפלה ביום אחד, והארמון נבזז ונשרף. המתקפה הייתה הראשונה מסוגה על חצר מלכות של ג'אווה, והסולטנות הפכה לזמן קצר כפופה לסמכות בריטית לפני שממשלת בריטניה החזירה להולנדים את השליטה באינדונזיה.[3] רוב הארמון הנוכחי נבנה על ידי האמנגקובוונו השמיני, סולטאן יוגיאקרטה (אנ') (ששלט בין 1921 ל-1939), ונבנה מחדש לאחר רעידות אדמה ב-1876 וב-2006.[4]

האדריכל הראשי של הארמון היה האמנגקובוונו הראשון (אנ'), שייסד את סולטנות יוגיאקרטה (אנ'). מומחיותו האדריכלית זכתה להערכה על ידי החוקר ההולנדי תאודור גוטייה תומאס פיז'ו (אנ') והחוקר הצרפתי לוסיין אדם (אנ'), אשר ראו בו יורש ראוי של פאקובוונו השני (אנ') (מייסד סונאנט סורקרטה (אנ')). תוכנית הארמון, שחיקתה את העיצוב הבסיסי של העיר העתיקה של יוגיאקרטה, הושלמה בשנים 1755–1756; בניין אחר נוסף על ידי סולטאן מאוחר יותר מיוגיאקרטה.

המתחם מורכב מחצר מכוסה בחול מהחוף הדרומי, מבנה מרכזי ומבנה משני. המבנים מופרדים על ידי קיר עם רגול[א] בסגנון סמר טיננדו.[ב] דלת הארמון עשויה מעץ טיק עבה. מאחורי (או מול) שער בארכיטקטורה ג'וואנית נמצא בדרך כלל קיר מבודד (Renteng או Baturono), לפעמים עם קישוט ייחודי ומסורתי.

מבני העץ של המתחם הם בסגנון האדריכלות המסורתי של ג'אווה (אנ'), המעוטר במוטיבים של צמחייה, בעלי חיים או טבע. נראות גם השפעות זרות (פורטוגזיות (אנ'), הולנדיות (אנ') וסיניות). הבניינים הם מבני ג'וגלו (אנ').[ג]

גג הג'וגלו הטרפזי מכוסה בדרך כלל ברעפים אדומים או אפורים, אריחים או אבץ. הוא נתמך על ידי עמוד מרכזי (סאקה גורו (אנ')) ועמודים משניים. העמודים הם בדרך כלל בצבע ירוק כהה או שחור, עם הדגשות צהובות, ירוקות-בהירות, אדומות או זהב. אלמנטים אחרים של הבניה מעץ תואמים לצבע העמודים.

עבור מסד האבן (Ompak), הצבע השחור משולב עם עיטור זהב. הלבן שולט בקירות המבנה והמתחם. הרצפה, לרוב עשויה משיש לבן או אריחים מעוצבים, גבוהה מהחצר החולית. לחלק מהבניינים יש קומה ראשית גבוהה יותר. במבנים אחרים יש אבן מרובעת (Selo Gilang) לכס הסולטאן.

כל בניין מסווג לפי שימוש. לבניין הראשי (המשמש את הסולטאן) יש יותר קישוטים מאשר בניינים ממעמד נמוך יותר, שיש להם עיטור פשוט או שהם חסרי עיטורים.

אחד מהביתנים בארמון

קטע בן שישה הקילומטרים על הציר מדרום לצפון המוביל מהאוקיינוס ההודי, המסמל את מלכת הים הדרומי, אל הר הגעש מראפי, הנחשב משכן של הרוחות השומרות, מכונה הציר הקוסמולוגי של יוגיאקרטה. הוא מתחיל מאנדרטת פאנגונג קראפיאק שמדרום אל אנדרטת יוגיאקרטה, TUGU JOGJA[5] שבצפון, כשהארמון מצוי במרכזו. על פי הפילוסופיה והמסורות של ג'אווה לגבי החיים האנושיים. הציר מייצג את העקרונות הבאים:[6]

  • מעגל החיים (Sangkan Paraning Dumadi), כאשר הקטע הדרומי מאנדרטת פאנגונג קראפיאק ועד הקראטון מייצג התעברות, לידה, התבגרות, נישואים ויצירת משפחה, והקטע הצפוני מאנדרטת יוגיאקרטה לקראטון מייצג בגרות, זקנה, מוות וחזרה לבורא.
  • אחדות האלוהים ובני אדם (Manunggaling Kawula Gusti) - בטקסים רבים, הכיכר הצפונית והמבנים הצפוניים בקראטון הופכים למקומות שבהם הסולטאן של יוגיאקרטה (גוסטי), המכהן כשליט מחוז מיוחד יוגיאקרטה, מתאחד עם האנשים (קאוולה). המסגד הגדול (הצמוד לקראטון) מחובר לכיכר הצפונית כסמל לאחדות (בזמן התפילה) בין אלוהים (גוסטי) לבין המלך, וגם המלך ועמו (שניהם כקאוולה של אלוהים).
  • היחס ההרמוני בין אלוהים, האדם והטבע (Hamemayu Hayuning Bawana) – אנדרטת יוגיאקרטה, הקראטון ואנדרטת פאנגונג קראפיאק מסמלים את אלוהים, האדם והטבע בהקבלה. הציר הקוסמולוגי התחום משני צדדיו על ידי נחלים, מתחיל באוקיינוס ההודי המייצג את האלמנט הנקבי של המים ומסתיים בהר מראפי המייצג את האלמנט הזכרי של האש.

בארמון מבוצעים הופעות של להקות גמלאן, מחול ג'אווני (אנ'), שירה ג'אוונית (אנ') (מאקאפט) ווויאנג קוליט (תיאטרון צלליות).[7]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Brongtodiningrat, K. P. H. (1975), The Royal Palace (Karaton) of Yogyakarta: Its Architecture and Its Meaning, Yogyakarta: Karaton Museum Yogyakarta, OCLC 12847099
  • Dwiyanto, Djoko (2009), Kraton Yogyakarta: Sejarah, Nasionalisme & Teladan Perjuangan (באינדונזית), Yogyakarta: Paradigma Indonesia, ISBN 978-979-17834-0-8

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אתר האינטרנט הרשמי של הארמון המלכותי של יוגיאקרטה (באינדונזית)
  • Nomination Text – תיאור מפורט של מתחם הארמון בעמודים 45–63. (באנגלית)
  1. ^ בג'וואנית, רגול (regol) הוא דלת או שער גדול
  2. ^ סמר טיננדו (Semar tinandu) הוא שער עם גג טרפזי
  3. ^ ג'וגלו הוא סוג של בית עממי מסורתי של תושבי ג'אווה. המילה ג'וגלו מתייחסת לצורת הגג. בתרבות הג'אווה ההיררכית ביותר, סוג הגג של הבית משקף את מעמדם החברתי והכלכלי של בעלי הבית; בתי ג'וגלו מקושרים באופן מסורתי לאריסטוקרטים.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כל השומרים מחזיקים פגיון קריס בחגורתם ומיחסים לו קדושה, תייר שבקש להחזיק בידו פגיון כזה, סורב, בנמוס.
  2. ^ OBYEK PENELITIAN, http://elib.unikom.ac.id/
  3. ^ When Raffles ran Java, Tim Hanningan, historytoday.com
  4. ^ Kraton, yogyes.com]
  5. ^ https://www.detik.com/edu/detikpedia/d-6416208/sejarah-tugu-jogja-dibangun-pendiri-keraton-yogyakarta
  6. ^ Nomination Text Revised
  7. ^ "Ragam | Karaton Ngayogyakarta Hadiningrat - Kraton Jogja". www.kratonjogja.id.