פראמבאנאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מתחם המקדשים פראמבאנאן
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Gate to Prambanan complex.jpg
השער הראשי של המתחם
מדינה Flag of Indonesia.svg אינדונזיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1991, לפי קריטריונים 1, 4
Prambanan Temple Maquette.jpg

(למפת אינדונזיה רגילה)
מיקום פראמבאנאן במפת אינדונזיה
 
סרנג
סרנג
פונטיאנק
פונטיאנק
קופנג
קופנג
מטרם
מטרם
בנדה אצ'ה
בנדה אצ'ה
פקנברו
פקנברו
בנדר למפונג
בנדר למפונג
מדן
מדן
פלמבנג
פלמבנג
פראמבאנאן
פראמבאנאן
פסלו של גנש
מקדש שיווה (במרכז)
אחד התבליטים במתחם

פראמבאנאן הוא מתחם מקדשי ההינדואיזם הגדול ביותר באינדונזיה, השוכן במרחק 18 קילומטרים מזרחית ליוגיאקארטה.

האתר נכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו החל מ-1991, והוא אחד ממקדשי ההינדואיזם הגדולים ביותר בדרום-מזרח אסיה. האתר מאופיין בסגנון בנייה אדריכלי גבוה, המאפיין את אדריכלות המקדשים ההינדית, ובבניין המרכזי שגובהו 47 מטרים הנמצא בתחום מתחם גדול של מקדשים יחידים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט מרחוק על שלושת המקדשים הראשיים

המתחם נבנה בשנת 850 בקירוב על ידי ראקאי פיקאטאן, המלך השני משושלת מאטאראם, או על ידי באליטונג מאהא סאמבו, במהלך תקופת שלטונה של שושלת סאנג'איה. המתחם ננטש זמן קצר לאחר בנייתו. עבודות השיקום והשחזור במקום החלו רק ב-1918, ובנייתו של הבניין הראשי הושלמה באזור 1953. רוב עבודת האבן נגנבה במהלך השנים ושימשה באתרי בנייה מרוחקים. נקבע כלל שלפיו מקדש ייבנה רק במקרה ונותרו לפחות 75% מהאבנים המקוריות שלו, ולכן רק קירות הבסיס של רוב המקדשים הקטנים ניתנים לצפייה, ואין תוכניות כלשהן לבנייתם מחדש.

המתחם נפגע במהלך רעידת האדמה בג'אווה בשנת 2006. מהתצלומים הראשוניים שצולמו באתר הוסק כי למרות שהמתחם לא נראה פגוע, הנזק בכל זאת משמעותי, כיוון שעל הקרקע היו מפוזרות חתיכות גדולות של הריסות, כולל תחריטים. הגישה הציבורית למקום בוטלה עד להערכה מלאה של הנזקים. ראש סוכנות השימור הארכאולוגית של יוגיאקארטה הצהיר כי "יקח חודשים על מנת לאמוד את הנזק המדויק" [1]. אולם, האתר נפתח למבקרים מחדש כמה שבועות לאחר ההצהרה שניתנה ב-2006. עם זאת, הגישה לאזור הצמוד למקדשי ההינדו עדיין אסורה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתחם יש קבוצה של שמונה מקדשים עיקריים הנקראים [2]צ'אנדים (Candi-Candi), ולמעלה מ-250 מקדשים יחידים היקפיים. שלושת המקדשים הראשיים, הנקראים טריסאקטי (אינדונזית: "שלושת המקומות הקדושים"), מוקדשים לשלושה אלים: שיווה המחריב, וישנו השומר וברהמה היוצר. מחוץ למקדשים יש מישור מרובע המחולק לחצרות קונצנטריות (בעלות נקודת מרכז משותפת) באמצעות קירות.

במקדש שיווה, הנמצא במרכז, יש ארבעה חדרים הממוקמים על כל אחד מהכיוונים הראשיים של שושנת הרוחות. בחדר הראשון נמצא פסל של שיווה שגובהו 3 מטרים, ובחדרים האחרים יש פסלים קטנים יותר של דורגה, אשתו אגאסטייה, ריסי, וגנש בנו.

מקדש דורגה מכונה גם המקדש של לורו ג'ונגראנג (הבתולה הרזה), על שם נסיכה מג'אווה, בתו של המלך בוקו. הנסיכה אולצה לשאת גבר שלא אהבה בשם באנדונג בונדווסו. לאחר משא ומתן ארוך היא הסכימה, אך בתנאי שהנסיך יבנה עבורה מקדש שיכיל 1,000 פסלים בין הזריחה לשקיעה.

הנסיך הצליח במשימתו לאחר שקיבל סיוע מיישויות על-טבעיות. הנסיכה הורתה לאחת הנשים מהכפר להצית אש בחלק המזרחי של המקדש, כך שהנסיך יחשוב שהשמש עומדת לזרוח. כאשר התרנגולים החלו לקרקר, כיוון שהוטעו על ידי האור שהגיע מהמקדש, הישויות העל-טבעיות ברחו. הנסיך, שזעם על הדרך הפשוטה שבה שיטו בו, הפך את לורו ג'ונגראנג לאבן, שהפכה לפסל האחרון והיפה ביותר מבין אלף הפסלים.

שני המקדשים העיקריים האחרים הם אלה של וישנו בצפון ושל ברהמה בדרום. בחזית של כל מקדש ראשי נמצא צ'אנדי קטן יותר בצד מזרח, המוקדש לבעל החיים של כל אחד מהאלים: הפר נאנדי של שיווה, האווז אנגסה של ברהמה, והנשר גארודה של וישנו, שכל אחד מהם משמש כסמל לאומי של אינדונזיה.

התבליטים השטוחים המצויים על 20 צדדיו של המתחם מתארים את אגדת ראמאיאנה. בתבליטים מתואר כיצד סיטה, אשתו של ראמה, נחטפת על ידי ענק אוכל אדם רשע. המלך האנומאן מביא את צבאו על מנת לסייע ראמה בחילוצה של סיטה. הסיפור מתואר גם באמצעות ריקוד ראמאיאנה, המבוצע בכל ליל ירח מלא מול מתחם פראמבאנאן המואר.

מתחם המקדשים מוקף בכ-250 מקדשים בודדים בגדלים שונים, הנקראים פווארה (Pewara), וההשערה המקובלת היא כי הם שימשו כאות כניעה למלך. הפווארה מסודרים בארבע שורות מסביב למקדשים המרכזיים, לפי המעמד של האנשים שהורשו להיכנס אליהם. הכניסה למקדשים בשורה המרכזית הייתה מותרת רק לכהנים, ואילו הכניסה לשלוש השורות האחרות הייתה מותרת לאצולה, אבירים ופשוטי העם בהתאמה.

במרחק קצר בכיוון מערב נמצאים צ'אנדי קאלאסאן וצ'אנדי סארי, ובדרום נמצא ראטו בוקו על מישור גבוה. כל אחד מהמבנים הללו מספק רמזים ופרטים על מתחם פראמבאנאן והמסתורין שלו.

המתחם הבודהיסטי השכן בסוו (Sewu) מורכב ממקדש מרכזי אחד המוקף במספר רב של מקדשים משניים. מתחם סוו חולק תכונות אדריכליות עם מקדש לורו ג'ונגראנג ההינדי, וככל הנראה הדבר מצביע על האופן שבו המקדשים הללו משקפים את השליטה המדינית באזור. חורבותיהם של שלושה מקדשים אחרים (לאמבונה, באראה ואסו) נמצאים בין סוו ללורו ג'ונגראנג משלימים את אוסף המקדשים בפראמבאנאן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ World famous temple complex damaged in quake, IOL, 2006, Retrieved on 2006-05-28
  2. ^ האות C לבדה בהגיה המלאית נשמעת כמו CH באנגלית, אחת משתי צורות הרבוי במלאית היא הכפלת שם העצם.


Flag of Indonesia
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית באינדונזיה

מקדשי בורובודורמקדשי פראמבאנאןאתר האדם המוקדם בסנגיראןהפארק הלאומי קומודוהפארק הלאומי לורנץמורשת יער הגשם הטרופי של סומטרההפארק הלאומי אוג'ונג קולוןהנוף התרבותי בבאלי