הארמייה השמינית (האימפריה העות'מאנית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הארמייה השמינית
8. Ordu
פרטים
מדינה האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית
שיוך OttomanCoatOfArms.png צבא האימפריה העות'מאנית
סוג ארמייה
בסיס האם טולכרם עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 19171918
מלחמות מלחמת העולם הראשונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הארמייה השמינית של האימפריה העות'מאניתטורקית: Sekizinci Ordu) הייתה ארמיית שדה של הצבא העות'מאני. היא הוקמה במהלך מלחמת העולם הראשונה.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1917 הקים אנוור פאשה את קבוצת ארמיות ילדרים (המכונה גם קבוצת צבא הרעם) בפיקודו של הגנרל הגרמני אריך פון פאלקנהיין, וחיזק אותה עם עודפי יחידות עות'מאניות שהועברו מגליציה, רומניה ותראקיה.[1]

לאחר הקמת קבוצת ארמיות ילדרים הועברו כוחות מהותיים לסוריה ולארץ ישראל, שם המשיכה להחזיק בהגנות הארמייה הרביעית. בארץ ישראל כבר היו הדיוויזיות ה-3, ה-7, ה-16, וה-54, בזמן שהדיוויזיות ה-26, ה-27, וה-53 הועברו במהלך הקיץ. הדיוויזיות ה-3, ה-7 ה-16 וה-26 נלחמו במערכה בגליפולי ודיוויזיית הפרשים ה-3 נלחמה במערכות הקווקז.[2][3]

ב-2 באוקטובר 1917 הוא הפעיל את הארמייה השמינית החדשה, בפיקודו של פרידריך קרס פון קרסנשטיין, ופרס אותה יחד עם הארמייה השביעית, בפיקודו של מוסטפא כמאל אטאטורק תחת קבוצת ארמיות ילדרים.[4] שבע דיוויזיות חי"ר ודיוויזיית פרשים אחת שכבר שירתו באזור, הוכפפו לארמייה השמינית. הם היו דיוויזיות החי"ר ה-3, ה-7, ה-16, ה-26, ה-27, ה-53 וה-54 ודיוויזיית הפרשים ה-3.[2][3]

סדר הכוחות, ינואר 1918[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1918 הייתה בנויה הארמייה באופן הבא:[5]

  • הארמייה השמינית, (פריק סבט פאשה)
    • הקורפוס ה-22
      • הדיוויזיה ה-3, הדיוויזיה ה-7, הדיוויזיה ה-20
    • הדיוויזיה ה-16
    • הדיוויזיה ה-54
    • דיוויזיית הפרשים הקווקזית ה-2

סדר הכוחות, ספטמבר 1918[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1918 הייתה בנויה הארמייה באופן הבא:[6]

  • הארמייה השמינית, (פריק סבט פאשה)
    • הקורפוס ה-22
      • הדיוויזיה ה-7, הדיוויזיה ה-20
    • קבוצת אגף שמאל (אוברסט גוסטב פון אופן)
    • דיוויזיית הפרשים הקווקזית ה-2

אחרי מודרוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר הכוחות, נובמבר 1918[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1918 הייתה בנויה הארמייה באופן הבא:[7]

  • הארמייה השמינית, (סמירנה)
    • הקורפוס ה-17
      • הדיוויזיה ה-58
    • הקורפוס ה-21
      • הדיוויזיה ה-57

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Erickson Ordered to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, מסת"ב 0-313-31516-7, pp. 159, 171, Ottoman Army Effectiveness in World War I: a comparative study Routledge Press, 2007, מסת"ב 978-0-203-96456-9 p. 115
  2. ^ 1 2 Erickson Ottoman Army Effectiveness in World War I: a comparative study Routledge Press, 2007, מסת"ב 978-0-203-96456-9 p. 102
  3. ^ 1 2 Erickson Ordered to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, מסת"ב 0-313-31516-7, p. 172
  4. ^ Edward J. Erickson, Ordered to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, מסת"ב 0-313-31516-7, p. 171.
  5. ^ Edward J. Erickson, Ordered to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, מסת"ב 0-313-31516-7, p. 181.
  6. ^ Edward J. Erickson, Ordered to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, מסת"ב 0-313-31516-7, p. 197.
  7. ^ Edward J. Erickson, Ordered to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, מסת"ב 0-313-31516-7, p. 202.