הארמייה הרביעית (האימפריה העות'מאנית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הארמייה ה-4
Dördüncü Ordu
Bundesarchiv Bild 146-1971-105-28, Palästina, Oberbefehlshaber Djemal Pascha.jpg
מפקד הארמייה הרביעית אחמד ג'מאל פאשה בהתייעצות עם ראש מטהו פואד ביי בדרום ארץ ישראל, אפריל 1917
פרטים
מדינה האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית  האימפריה העות'מאנית
שיוך OttomanCoatOfArms.png צבא האימפריה העות'מאנית
סוג ארמייה
בסיס האם בגדאד, דמשק
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 7 בספטמבר 1914
פירוק היחידה 26 בספטמבר 1918
מלחמות מלחמת העולם הראשונה
פיקוד
מפקדים מפקדים

הארמייה הרביעיתטורקית: Dördüncü Ordu) הייתה ארמיית שדה של צבא האימפריה העות'מאנית, שלחמה במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארמייה הוקמה במקור ב-1887 כחלק מהרפורמות הצבאיות שעברו על צבא האימפריה העות'מאנית לקראת סוף המאה ה-19. בסיסה היה באנטוליה. בעקבות מהפכת הטורקים הצעירים ב-1908 עבר הצבא רפורמה נוספת, והארמייה הרביעית הועברה לקווקז על גבול האימפריה הרוסית. ב-1911 עבר הצבא רפורמה נוספת, אשר במסגרתו הוקמו קורפוסים. הארמייה הרביעית הועברה לבגדאד, וכללה את הקורפוס ה-12 (הדיוויזיות ה-35 וה-36) והקורפוס ה-13 (הדיוויזיות ה-37 וה-38). עם כניסתה של האימפריה העות'מאנית למלחמת העולם הראשונה בספטמבר 1914, הועברה הארמייה להגנה על אזור סוריה ובסיסה היה בדמשק. היא קיבלה תחת פיקודה את הקורפוס ה-8 (הדיוויזיות ה-23 ה-25 וה-27) והקורפוס ה-12 (הדיוויזיות ה-35 וה-36).

זיקי פאשה שימש כמפקד הארמייה מכניסתה של האימפריה העות'מאנית למלחמה ועד נובמבר 1914, עת הוחלף באחמד ג'מאל פאשה. הארמייה נועדה במקור לתקוף את מצרים הבריטית ותעלת סואץ ובחלק מהמסמכים העות'מאניים הרשמיים היא אף נקראת "צבא השחרור של מצרים". עם זאת, המתקפה העות'מאנית על תעלת סואץ נחלה כישלון, חרף הצלחת העות'מאנים לצלוח את התעלה בניסיון הראשון בפברואר 1915, הם נהדפו לאחור לגדה המזרחית של התעלה - חצי האי סיני, ובניסיון השני באוגוסט 1916 כלל לא הגיעו לטווח איום על התעלה בארטילריה. בשלב הבא נלקחה היוזמה ההתקפית על ידי חיל המשלוח המצרי בפיקוד בריטי. מרבית כוחות הארמייה הועברו בהדרגה לחזיתות פעילות יותר, והכוחות הנותרים נאלצו לוותר על פעילות ממשית. בספטמבר 1917 נכללה הארמייה במסגרת קבוצת ארמיות ילדרים, ומונה לה מפקד חדש - כמאל מרסינלי. ב-26 בספטמבר 1918 פורקה הארמייה.

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Erickson, Edward J. (2001). Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War. Greenwood Press. ISBN 0-313-31516-7. 
  • Erickson, Edward J. (2003). Defeat in Detail: The Ottoman Army in the Balkans, 1912–1913. Westport, CT: Praeger. 
  • Falls, Cyril (1930). Military Operations Egypt & Palestine from June 1917 to the End of the War. History of the Great War Based on Official Documents by Direction of the Historical Section of the Committee of Imperial Defence. 2 Part II. A. F. Becke (maps). London: HM Stationery Office.