הארמייה השנייה (מצרים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארמיית השדה השנייהערבית:الجيش الثاني الميداني) היא ארמייה של צבא מצרים שהוקמה ב-1968 ומפקדתה נמצאת באיסמעיליה.

בדרך כלל, מפקד על הארמייה קצין בדרגת לוטננט גנרל שיש לו לפחות 34 שנות ותק בשרות הצבאי. הארמייה מדווחת ישירות למטה הכללי של הצבא המצרי.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת יום הכיפורים השתתפה הארמייה השנייה במבצע בדר שפתח את המלחמה ובו כבשה מצרים את קו בר לב ואת הגדה המזרחית של תעלת סואץ. הארמייה השנייה הייתה אחראית על הגזרה הצפונית של זירת הלחימה לאורך תעלת סואץ; מהים התיכון ועד חלקו הצפוני של האגם המר הגדול (על הגזרה הדרומית הייתה אחראית הארמייה השלישית). בחלקה הראשון של המלחמה פיקד על הארמייה לִואא' סעד א-דין מאמון וב-17 באוקטובר 1973 החליף אותו (לטענת המצרים, בשל התקף לב של מאמון)[1] לִואא' עבד אל-מנעם ח’ליל. לטענת הרמטכ"ל המצרי, סעד א-שאזלי, מאמון התמוטט נפשית ופיזית בצהרי יום 14 באוקטובר, בעת שנודעו לו תוצאות המתקפה המצרית הכושלת.[2]

לאחר צליחת תעלת סואץ על ידי צה"ל ב-15 וב-16 באוקטובר, הייתה הארמייה השנייה מעורבת בלחימה בשתי גדות התעלה: היא נכשלה במשימתה לכבוש מחדש את ראש הגשר הישראלי, אך הצליחה לבלום את ההתקפות הישראליות בגדה המערבית של תעלת סואץ בכיוון איסמעיליה. בין הקרבות בהן השתתפו יחידות מהארמייה השנייה היו:

הרכב הכוחות במלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למפקד הארמייה, כלל מטה הארמייה, בין היתר:

  • ראש מטה הארמייה - מייג'ור גנרל תיאסיר עאקד
  • מפקד הארטילריה הארמיונית - מייג'ור גנרל מוחמד עבד אל-חלים אבו ע'זאלה
  • קצין תיאום לוגיסטיקה בנקודות הצליחה - לִואא סאלח אמין.[3]

סדר הכוחות מצפון לדרום היה:

בקו הקדמי - במטרת צליחת תעלת סואץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דיוויזיית חי"ר 18, בפיקוד בריגדיר גנרל פואד עזיז ע'אלי, כללה שלוש חטיבות אורגניות:
    • חטיבת חי"ר 90
    • חטיבת חי"ר 134
    • חטיבת חי"ר 136
    • חטיבת שריון 15 - חטיבה עצמאית בפיקוד קולונל תחסין שנאן, תגברה את דיוויזיה 18.[4]

הדיוויזיה פעלה בגזרת קנטרה. בגזרה זו היו ערב הקרב 130 טנקי T-62 מצרים.[5]

  • הדיוויזיה המצרית השנייה,[6] בפיקוד בריגדיר גנרל חסן אבו סעדה,,[6] כללה שלוש חטיבות אורגניות:
    • חטיבת חי"ר 4
    • חטיבה ממוכנת 117
    • חטיבת חי"ר 120
    • חטיבת שריון 24 (מדיוויזיה ממוכנת 23 שהתמקמה על הגדה המערבית של תעלת סואץ בגזרה זו) תגברה את הדיוויזיה המצרית השנייה. הדיוויזיה פעלה בגזרת גשר פירדאן. ערב הקרב היו בגזרה זו כ-120 טנקים מצרים.[5]
  • דיוויזיית חי"ר 16, בפיקוד בריגדיר גנרל עבד ראב אל-נבי חאפז, כללה שלוש חטיבות:
    • חטיבת חי"ר ממוכנת 3
    • חטיבת חי"ר 16
    • חטיבת חי"ר 112. הדיוויזיה פעלה בגזרת ציר החת"ם בסמוך לאזורי "חמוטל", "מכשיר" ו"חמדיה" ובאזור דוורסואר.

בקו העורפי - עתודה בצד המערבי של תעלת סואץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דיוויזיית שריון 21, בפיקוד בריגדיר גנרל איברהים עוראבי, כללה שלוש חטיבות:
    • חטיבת שריון 1
    • חטיבת שריון 14 (פעלה מ-7 באוקטובר תחת פיקוד דיוויזיה 16 בגדה המזרחית של תעלת סואץ)
    • חטיבה ממוכנת 18

כל חטיבות הדיוויזיה חצו את תעלת סואץ מזרחה עד 13 באוקטובר והן התייצבו ב-15 באוקטובר מדרום וממערב לאגם תמסח, בעורפה של דיוויזיה 16.[7]

  • דיוויזיה ממוכנת 23, בפיקוד בריגדיר גנרל אחמד עבוד אל-זומר, כללה שלוש חטיבות:
    • חטיבת שריון 24
    • חטיבה ממוכנת 116
    • חטיבה ממוכנת 118

סדר הכוחות בהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לפברואר 2011, פיקד על הארמייה, פאריד חג'אזי. הארמייה כוללת:

  • שתי דיוויזיות חי"ר
  • שתי דיוויזיות שריון
  • דיוויזיה ממוכנת
  • אגד ארטילרי
  • חטיבת הנדסה
  • גדוד אווירי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סא"ל אבי שי, ‏ראיית מלחמת יום הכיפורים בעיני המצרים, מערכות 245, יולי 1975
  2. ^ שאזלי, חציית התעלה, הוצאת מערכות, 1980 עמ' 181;
  3. ^ שאזלי, חציית התעלה, הוצאת מערכות, 1980 עמ' 176;
  4. ^ Gawrych, Dr. George W. (1996). The 1973 Arab-Israeli War: The Albatross of Decisive Victory. Combat Studies Institute, U.S. Army Command and General Staff College, p.44
  5. ^ 5.0 5.1 אברהם אדן, "על שתי גדות הסואץ", הוצאת עידנים, 1979, עמ' 92
  6. ^ 6.0 6.1 שאזלי, חציית התעלה, הוצאת מערכות, 1980, עמ' 172
  7. ^ אמנון רשף, היערכות האויב המצרי ב-15 באוקטובר, מהלכיו ופעולותיו ב-18-15 באוקטובר 1973, באתר חטיבה 14, 7 ביולי 2011