אמנון רשף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמנון רשף
Amnon Reshef.jpg
לידה 29 באוגוסט 1938 (בן 83)
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19561984 (כ־28 שנים)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מפקד חטיבה 14, אמנון רשף (במרכז), ומפקד אוגדה 143, אריאל שרון (משמאל), דנים בתוכנית ל"מבצע אבירי לב" במלחמת יום הכיפורים

אמנון רשף (נולד ב-29 באוגוסט 1938) הוא אלוף בצה"ל בדימוס, כיהן כמפקד חטיבה 14 בתקופת מלחמת יום הכיפורים וכמפקד גייסות השריון בשנים 19791982. בשנת 2014 ייסד את תנועת מפקדים למען ביטחון ישראל ושימש כיושב ראש התנועה עד 2020[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשף נולד בחיפה בשם אמנון איז'ק, גדל והתחנך בתל אביב ובבת ים. בגיל 15 החל לעבוד על מנת לעזור בפרנסת משפחתו. בגיל 16 החל ללמוד לימודי ערב בבית הספר המקצועי מכס פיין במגמת מסגרות מכנית, תוך שהוא עובד בבקרים.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1956 התגייס לצה"ל ועשה את כל שירותו הצבאי בחיל השריון. ב-1960 פיקד על מחלקת טנקים שהשתתפה במבצע חרגול. במלחמת ששת הימים שימש כקצין אג"ם וכממלא מקום סמח"ט של חטיבה 8 והשתתף בקרבות בחזית המצרית ובחזית הסורית שהובילו לכיבוש רמת הגולן. לאחר המלחמה מונה למפקד גדוד 52 בחטיבה 14 וב-1969 למפקד גדוד סיור 189 בעוצבת סיני תפקיד בו כיהן במהלך מלחמת ההתשה[2]. במקביל, עקב פציעתם של מפקד חטיבה 14 - קלמן מגן וסגנו - אהרון (פדל'ה) פלד, מלאו את מקומם בעת החלמתם - משה (מוסה) פלד ואמנון רשף, בהתאמה. בין השנים 1970 ל-1972 שימש כקצין אג"ם של מפקדת גייסות השריון.

באוקטובר 1972 התמנה רשף למפקד חטיבה 14, חטיבת שריון סדירה, שעם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, הייתה חטיבת השריון היחידה שאיישה את קו תעלת סואץ, התפרסה לכל אורכו (כ-200 קילומטרים) והייתה אחראית על המעוזים בגזרתה. החטיבה הייתה כוח הבלימה העיקרי של צה"ל כנגד הצבא המצרי שחצה את התעלה במבצע באדר, והשתתפה בבלימת התקפת השריון המצרי ב-14 באוקטובר. החטיבה נטלה חלק מרכזי במבצע הצליחה - "מבצע אבירי לב" והבקיעה את המערך המצרי בקרב הקשה ב"חווה הסינית". ב-19 באוקטובר חצתה החטיבה את תעלת סואץ, כבשה את "מתחם "אורחה" והמשיכה בלחימה עד פאתי העיר אסמאעיליה עד סוף המלחמה. בקרבות ספגה החטיבה אבדות רבות, 302 מלוחמי החטיבה נהרגו, מהם 82 ביממה הראשונה של המלחמה ו-121 בליל הפריצה (16-15 באוקטובר) בקרב הצליחה במרחב ה"חווה הסינית".

בפברואר 1974 קודם רשף לדרגת תת-אלוף ומונה לסגן מפקד עוצבת הפלדה, באותה שנה מונה למפקד האוגדה תפקיד בו שימש עד 1976. יצא ללימודים במכללה המלכותית ללימודי הגנה (RCDS - Royal College of Defense Studies) בלונדון, כיהן כסגן מפקד גייסות השריון ובתחילת 1979 מונה למפקד הגייסות בדרגת אלוף[3]. בתחילת 1982 הוחלף על ידי משה בר כוכבא ויצא ללימודים[4]. בנובמבר-דצמבר 1983 עמד בראש ועדת החקירה שחקרה את אסון צור השני[5]. את שירותו הצבאי סיים ב-1984.

קריירה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מצה"ל, עבד רשף כמשנה למנכ"ל חברת אורדן תעשיות, המעורבת בפרויקט טנק המרכבה, בשנים 1984–1986[6]. אחר כך פנה לעסקים פרטיים, בין השאר עסק בגישור סכסוכים עסקיים במסגרת "המרכז לגישור נווה צדק" שהקימה עמירה דותן[7].

באוקטובר 2007, הוביל עתירה לבג"ץ, שהגישו ותיקי חטיבה 14, נגד שידור סרטו של הבמאי אידו סלע, "החטיבה שנשכבה על הגדר", על קורות החטיבה במלחמת יום הכיפורים בערוץ הראשון[8]. לטענתם בסרט שולבו 'גורמים אמנותיים' ומסרים פוליטיים וחברתיים רבים, המסיטים את הצופה מלחימת הגבורה של החטיבה במלחמה אל עוולות מוסריות, עבירות מין ויומרות לתיקונים שלטוניים[9]. בג"ץ קבע כי אין עילה משפטית להתערבותו בשידור הסרט, והם משכו את העתירה[10].

בקיץ 2013 הוציא לאור ספר בשם "לא נחדל! חטיבה 14 במלחמת יום הכיפורים, סיפורם של קרבות השריון האכזריים ביותר בהיסטוריה". הספר מהווה סיכום של עבודת מחקר של עשרות שנים, שכללה פענוח רשתות קשר מהמלחמה, תצלומי אוויר, יומני מבצעים, יומני רדיו, ראיונות עם לוחמים ומפקדים וספרות צבאית מצרית. הספר יצא בגרסה לציבור הרחב של 432 עמודים ובגרסה מורחבת של 640 עמודים. הספר זכה בפרס מולדובן לספרות צבאית חדשנית לשנת 2013 בקטגוריית מלחמת יום הכיפורים שהעניק מרכז אריאל לביטחון ותקשורת שבאוניברסיטת אריאל בשומרון, כמו גם בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת 2014[11].

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1988 היה בין מארגני עצרת מחאה נגד "ההשתמטות החרדית משירות צבאי הגוברת מדור לדור"[12]. כיהן כיו"ר המועצה לשלום ולביטחון. באוקטובר 2014 ארגן קבוצה של 106 קצינים בכירים במילואים, בהם ראשי מוסד ושב"כ לשעבר ומפכ"לים, לכתיבת מכתב הקורא לראש הממשלה לחתור להסכם מדיני[13]. הקים את תנועת 'מפקדים למען ביטחון ישראל' הדוגלת בשימור ביטחונה של ישראל כמדינה בטוחה ודמוקרטית עם רוב יהודי מוצק לדורות, ברוח ערכי מגילת העצמאות. בתנועה חברים כ-300 בכירים לשעבר בזרועות הביטחון (צה"ל, שב"כ, מוסד ומשטרת ישראל) מדרגת תת-אלוף ומעלה ומקביליהם ביתר הזרועות[14].

במרץ 2015, ארגן מסיבת עיתונאים בתל אביב, נגד כוונתו של ראש הממשלה נתניהו לנאום בקונגרס האמריקאי נגד התוכנית להסדר עם איראן על תוכנית הגרעין שלה, אותה קידמה ארצות הברית באותה עת. בין השאר אמר רשף:” החלטנו שיש צורך לבטא את דעתנו ברבים - שהמדיניות הנוכחית של ראש הממשלה היא הרס הברית עם ארצות הברית"...הדרך לעצור את הגרעין באיראן הוא בחיזוק הברית בין המדינות, בין ארה"ב וישראל, ובין ישראל והקהילה הבינלאומית. אי אפשר כבר להסתיר את הקרע עם האמריקאים, ואי אפשר להשלים עם קרע שכזה. אנחנו מאמינים שהדבר מהווה סכנה ברורה ומיידית לביטחונה של ישראל“[15].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשף הוא אב לחמישה וסב ל-17 נכדים.

מתגורר בתל אביב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמנון רשף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גילי כהן, קצינים בכירים לשעבר לנתניהו: בטל את נאומך ההרסני בקונגרס, באתר הארץ, 1 במרץ 2015
  2. ^ יעקב ארז, מהגולן דרך החווה הסינית - לפיקוד על הגיס, מעריב, 9 בינואר 1979
  3. ^ יעקב ארז, תא"ל רשף - מפקד גיסות השריון, מעריב, 8 בינואר 1979
  4. ^ אלוף בר־כוכבא - מפקד גייסות־השריון, דבר, 11 בפברואר 1982
  5. ^ ישונו סדרי הבטחון בעקבות האסון, דבר, 6 בנובמבר 1983
    כך פעלה ועדת החקירה, דבר, 19 בדצמבר 1983
    אורי דן, אמנון רשף: טייח, כותרת ראשית, 23 בנובמבר 1983
  6. ^ אבי קרטין, פרשת אורדן - משרד הביטחון החל בחקירה, חדשות, 24 ביוני 1986
  7. ^ הדס מגן, ‏עו"ד טיסונה - המגשר בין ארגוני הרוסים, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2000
  8. ^ אסף כרמל, ותיקי השריון מבקשים מבג"ץ למנוע הקרנת סרט על חטיבה 14, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2007
  9. ^ אסף כרמל, גלריה, הארץ, בג"ץ יכריע בגורלו של סרט, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2007
  10. ^ יעל גאוני, ‏ברגע האחרון: הסרט "החטיבה שנשכבה על הגדר" ישודר הערב בערוץ 1, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2007
    עכבר העיר, סיפור הגבורה שלנו, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2007
  11. ^ הארץ, ספרים חדשים, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2013
  12. ^ עצרת מחאה נגד ההשתמטות החרדית הגוברת מדור לדור, חדשות, 28 בנובמבר 1988
  13. ^ רוני דניאל, ‏הקצינים במיל' במסר לרה"מ: חתור להסכם מדיני, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 בנובמבר 2014‏
  14. ^ אמנון רשף, סיפוח יוביל לאסון, באתר הארץ, 9 באפריל 2020
  15. ^ לילך ויסמן, ‏רה"מ המריא לארה"ב; בליכוד מקווים לזכות במנדטים בעקבות הנאום בקונגרס, באתר גלובס, 1 במרץ 2015