קרב מתחם אורחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרב מתחם אורחה
מלחמה: מלחמת יום הכיפורים
תאריך התחלה: 19 באוקטובר 1973
תאריך סיום: 19 באוקטובר 1973
קרב לפני: קרב סרפאום
מקום: סמוך לכפר סרפאום
30°29′N 32°19′E / 30.48°N 32.32°E / 30.48; 32.32קואורדינטות: 30°29′N 32°19′E / 30.48°N 32.32°E / 30.48; 32.32
תוצאה: ניצחון ישראלי
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל  ישראל

מצריםמצרים  מצרים

מפקדים

מח"ט 14 אמנון רשף

?

כוחות

חטיבה 14

גדוד נ"מ, פלוגה עד שתי פלוגות חי"ר חלקו מפוזר בשטח בלחימה עצמאית

אבידות

18 הרוגים, 43 פצועים, טנק נפגע, ארבעה נגמ"שים נפגעו.

כ- 300 הרוגים, 50 שבויים

קרב אורחה היה קרב שניטש בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. הקרב התחולל ב-19 באוקטובר 1973, היום הארבע עשר למלחמה, סמוך לכפר המצרי סרפאום, בין חטיבת שריון 14 לבין חיילי הצבא המצרי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 באוקטובר 1973 פתחו כוחות צה"ל בחזית הדרום במבצע אבירי לב – פעולה שמטרתה הייתה להקים ראש גשר ישראלי בגדה המערבית של תעלת סואץ, מתוך כוונה לשנות את מהלך הקרבות בזירה זו, ומעבר מקרבות בלימה ליוזמה התקפית בשטח המצרי. כזירת הצליחה נקבע קטע התעלה המצוי מצפון לאגם המר הגדול ובצמוד אליו (בסמוך למעוז מצמד).

ב-16 באוקטובר לפנות בוקר החלו חיילי חטיבה 55 לצלוח את התעלה בסירות גומי. עד הבוקר הקימה החטיבה ראש גשר שהשתרע על פני כ-4 קילומטרים לאורך גדת התעלה מצפון לאגם המר הגדול, ועומקו היה כ-2 קילומטר. באותו בוקר החלו גם כוחות טנקים של צה"ל לצלוח את התעלה מערבה.

במהלך יום המחרת, 17 באוקטובר, החלו מונחתות הפגזות מצריות על אזור ראש הגשר, וכוחות מצריים ניסו לתקוף את מתחם ראש הגשר מצפון. מפקד החטיבה, דני מט, החליט להוציא כוח של פלוגה מתוגברת שיתקדם צפונה לעבר הכפר סרפאום ויכבוש שטח מצפון לראש הגשר. הכוח נקלע לקרב קשה ("קרב סרפאום") כנגד כוחות מצריים עדיפים, כותר ונסוג בעזרת כוח שנשלח לחלצו תוך ספיגת נפגעים רבים.

ב-19 באוקטובר, יומיים לאחר קרב סרפאום, בסמוך לשעה 10:00, צלחה חטיבה 14 הישראלית את התעלה. לאחר הצליחה הוחלט בפיקוד הישראלי לנסות בשנית ולכבוש את המתחם המצרי שמצפון לראש הגשר, שסומן במפת סיריוס בשם "אורחה". חטיבה 14 כללה באותה עת חמש פלוגות חי"ר, 38 טנקים ונגמ"שים.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה 12:30 קרא מפקד חטיבה 14, אמנון רשף, למפקדי הכוחות לקבוצת פקודות. המודיעין שעמד לרשות הכוח הישראלי היה כולו טופוגרפי ולא היו ידועים גודלו ועוצמתו של הכוח המצרי ב"אורחה".

בשעה 13:20 החל הכוח הישראלי לנוע מאזור ראש הגשר צפונה. כוחות חטיבה 14 כללו, בין היתר, כוחות שריון ואת סיירת שקד, בפיקוד סא"ל משה ספקטור, וכוח שמוליק, כוח צנחנים בפיקוד רס"ן שמואל ארד, שמנה שתי פלוגות צנחנים: האחת מגדוד 202, בפיקוד רפי צוקר, והשנייה פלוגה ו' מגדוד 890 בפיקודו של דני גונן, פלוגת צוערים מקורס קציני חי"ר בפיקוד יצחק זמיר שכונה בשם "כוח זמיר"[1] ויחידה 88 (כוח "דב לבן", בפיקוד יוסל'ה יודוביץ), שצויד ברק"ם שלל מצרי. בשעה 14:00 התמקמו הכוחות הישראלים לתצפית כקילומטר ממערב למתחם המצרי. בשעה 14:30 הסתערו הכוחות הישראלים על המתחם שבו היה מצוי גדוד הנ"מ המצרי וכוחות החי"ר שסביבו. הם תקפו אותו מעורפו בתנועה ואש כאשר בתעלות הרבות שבתוואי השטח מצויים חיילי קומנדו מצריים. למרות שהכח המצרי הותקף מעורפו, התנגדות המצרית הייתה חזקה והכוח הישראלי ספג נפגעים רבים. לאחר קרב קשה הסתיים הקרב בשעה 17:08 בניצחון ישראלי ומתחם "אורחה" נכבש על ידי הכוח הישראלי. למחרת היום, עד הצהריים, נמשכה ההשתלטות הישראלית על הבונקרים שבמתחם ונלקחו שבויים מצרים.

תוצאות הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתחם כולו נכבש על ידי צה"ל. בכך אבטח הכוח הישראלי את ראש הגשר שבידיו מפני תקיפת כוחות מצריים מצפון.
קרב אורחה הביא לנסיגה מצרית צפונה ואפשר ניצול הצלחה בקרבות שהתנהלו למחרת היום (20 באוקטובר) שבהם נכבשו על ידי הישראלים שטחים נוספים צפונית ומזרחית למתחם עד לגדת התעלה המערבית
לצה"ל היו בקרב 18 הרוגים ו-43 פצועים. נפגע טנק PT-76 וארבעה נגמ"שים מדגם BTR-50 שהיו בשימוש יחידה 88. לאחר הקרב נספרו כ-300 חללים מצריים וכן נתפסו 50 שבויים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרב מתחם אורחה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק זמיר, כוח "זמיר" במלחמת יום הכיפורים, מתוך אתר חטיבה 14, "עם התגבשות התוכנית לצליחת התעלה נקבע כאמור כוח של שבעים צוערים ומפקדים אשר יצורף ללחימה עם הכוח הצולח. אני מוניתי למפקד הכח".