אברהם אדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם אדן
Flickr - Government Press Office (GPO) - ALUF AVRAHAM ADAN.jpg
אברהם אדן לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים
תאריך לידה 5 באוקטובר 1926
מקום לידה כפר גלעדי ארץ ישראל
תאריך פטירה 28 בספטמבר 2012 (בגיל 85)
מקום פטירה רמת השרון ישראלישראל  ישראל
כינוי "בְּרֶן"
השתייכות Palmach.jpg  פלמ"ח
IDF new.png  צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
מבקר משרד המשטרה
אדן על התורן בתמונה ההיסטורית של המנציחה את הנפת דגל הדיו במסגרת מבצע עובדה
אברהם אדן, 2003

אברהם אַדָן ("בְּרֶן") (5 באוקטובר 1926[1] - 28 בספטמבר 2012) היה מפקד גייסות השריון (גי"ש) וממפקד פיקוד הדרום. אדן שירת בפלמ"ח ובצה"ל, והיה ממניפי דגל הדיו שסימל את סופה של מלחמת העצמאות.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם אדן (אידלסון) נולד בכפר גלעדי בשנת 1926, והוא בוגר תיכון חדש בתל אביב. התגייס לפלמ"ח ב-1943 במסגרת הכשרה של השומר הצעיר ושימש כמדריך ספורט. בפלמ"ח זכה לכינוי "ברן" על שם המקלע ברן שהיה בשימוש הלוחמים. השתתף במבצע שחרור המעפילים ממחנה המעצר בעתלית. היה ממייסדי הקיבוץ דנגור (נירים). שימש מפקד אזורי של אזור הנגב הדרום-מערבי.

במלחמת העצמאות היה בתחילה מפקד פלוגה בגדוד השמיני, בחטיבת הנגב של הפלמ"ח, ועסק בעיקר בהגנה על יישובי הנגב ובאבטחת צינור המים ליישובים אלו. לאחר מכן עבר להיות מפקד פלוגה בגדוד השביעי (גם הוא בחטיבת הנגב) ונטל חלק במבצעי החטיבה ובין היתר במבצע חורב. במהלך מבצע זה כבשה פלוגתו, שכללה מספר רב של לוחמי גח"ל, את מתחם אום כתף, מוצב שהשתרע לאורך של 3.5 קילומטר, במהלך קרב קשה שנמשך במשך לילה שלם, וכלל שורה של הסתערויות על המתחם המצרי. בהתאם לתוכנית שהגה מפקד הגדוד התשיעי של חטיבת הנגב חיים בר-לב[2], הצליחה הפלוגה בפיקוד אדן לכבוש את המוצב, לאחר שהפתיעה את מגיניו ותקפה את המוצב מכיוון המצוק שנחשב בלתי עביר[3]. מאוחר יותר (ב-1979), כתב אדן כי היה זה "הקרב הקשה ביותר שהייתי נתון בו" (במלחמת העצמאות)[4]. בסיום מבצע עובדה הגיעה הפלוגה בפיקודו ראשונה לאום רשרש והוא הניף את דגל הדיו. אחרי המלחמה עבר לחיל השריון.

בשנים 19521956 פרש מהצבא וחזר לקיבוץ נירים. עם שובו לצה"ל היה למפקד גדוד 82, שבמבצע קדש כבש את אבו עגילה וסכר הרואיפה. ב-1957 עבר קורס שריון מתקדם בבית הספר לשריון של צבא ארצות הברית. שירת כקצין אג"ם של גייסות השריון, מפקד חטיבה 60 וב-1960 מונה למפקד חטיבה 7. בהמשך שירת כמפקד בית הספר לשריון במחנה ג'וליס. במלחמת ששת הימים היה סגן מפקד אוגדה 31 בפיקודו של אברהם יפה. ב-1968 הקים את מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני, היא עוצבת סיני. במרץ 1969 הועלה לדרגת אלוף וקיבל את הפיקוד על גייסות השריון.

במלחמת יום הכיפורים היה אדן מפקד עוצבת הפלדה בחזית סיני. האוגדה הובילה את מתקפת הנגד הפיקודית ב-8 באוקטובר והאבדות הכבדות שספגה הביאו להפסקת מתקפה כושלת זו. בין 9 ו-14 באוקטובר בלמה האוגדה התקפות מצריות בגזרה הצפונית. במסגרת מבצע אבירי לב צלחה האוגדה את תעלת סואץ דרך ראש הגשר שנתפס ואובטח על ידי אוגדה 143 של האלוף אריאל שרון. בדרכה אל ראש הגשר חילצה וריכזה עוצבת הפלדה דוברות יוניפלוט שנעזבו מאחור על ידי אוגדת שרון וכן תיקנה את גשר הגלילים שניזוק ונעזב במהלך גרירתו. תוך כדי לחימה בחווה הסינית העבירה האוגדה חלק מהדוברות שאפשרו לגשר בין שתי גדות התעלה. כמו כן השמידה האוגדה במארב אוגדתי את חטיבה 25, חטיבת טנקי T-62 מצרית. בלילה שבין 17-18 באוקטובר צלחה האוגדה את התעלה על גשר היוניפלוט שהקימו כוחות מאוגדת שרון. העובדה שראש הגשר נתפס על ידי אוגדת שרון בליל 15-16 באוקטובר ואוגדת אדן צלחה רק בליל 17-18 באוקטובר היוותה עילה לחילופי האשמות קשות בין מפקדי צה"ל. בין 23-18 באוקטובר התקדמה האוגדה בסדרת קרבות עד לכיתור הארמייה השלישית של מצרים. אירוע בולט בשלב זה היה כניסת כוחות מהאוגדה לעיר סואץ, כניסה שהתפתחה לקרב קשה, לוותה באבידות קשות וגררה ביקורת קשה גם היא.

אחרי המלחמה, כיוון שהאלוף המיועד (יקותיאל אדם) היה מנוע זמנית מלהיכנס לתפקיד מפקד פיקוד הדרום, התמנה אדן למפקד הפיקוד בין החודשים ינואר-יולי 1974. בשנת 1974 מונה לנספח צה"ל בוושינגטון, ולאחר מכן השתחרר מצה"ל.

בשנים 1984-1993 היה אדן מבקר משרד המשטרה. בשנת 1993 יצא לגמלאות. בשנים האחרונות היה אדן חבר בתנועה לאיכות השלטון ובמועצה לשלום ולביטחון.

נפטר ב-28 בספטמבר 2012 בביתו ברמת השרון, לאחר מאבק במחלה קשה, כשהוא בן 85.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Avraham (Bren) Adan, On the Banks of the Suez: An Israeli General’s Personal Account of the Yom Kippur War, London: Arms and Armour Press, 1980.‎

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנשה ענבר, ‏חברי העמותה שהגיעו לגבורות, שריון 27, דצמבר 2007, עמ' 32, באתר "יד לשריון"
  2. ^ כרמית גיא, "בר-לב ביוגרפיה", תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998, עמודים 70-71.
  3. ^ אלישיב שמשי, "בכוח התחבולה", הוצאת משרד הביטחון, 1995, עמודים 145-146.
  4. ^ אברהם אדן (ברן), על שתי גדות הסואץ, הוצאת עידנים, 1979, עמ' 210-207
  5. ^ ביקורת: מאיר פעיל, 'יושר-הבעה ומהימנות: אברהם אדן, על שתי גדות הסואץ, 1979', זמנים 3 (1980), 105–106.
  6. ^ ביקורת: מאיר פעיל, ‏עד דגל הדיו, מערכות 294–295 (1984), עמ' 115–119 .