הארמייה השישית (האימפריה הגרמנית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הארמייה השישית
Stab eines Armeeoberkommandos.svg
סמל המטה הכללי הגרמני
פרטים
מדינה האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית
שיוך Wappen Deutsches Reich - Reichsadler 1889.png צבא הקיסרות הגרמנית
סוג ארמייה
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 2 באוגוסט 1914
פירוק היחידה 29 בינואר 1919
מלחמות מלחמת העולם הראשונה
פיקוד
מפקדים מפקדים

הארמייה השישית הייתה ארמייה גרמנית שפעלה במלחמת העולם הראשונה בחזית המערבית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדה של הארמייה בתחילת הקרבות היה רופרכט, נסיך הכתר מבוואריה. הארמייה כללה בעיקר את יחידות הצבא הבווארי, בתוספת יחידות כלל-גרמניות. במסגרת תוכנית הפלישה הגרמנית לצרפת הוצבה הארמייה באגף השמאלי, באזור לורן. בקרב לורן שנערך באוגוסט 1914 בלמה הארמייה את המתקפה הצרפתית תוך שימוש בטקטיקת נסיגה ומשיכת הכוחות התוקפים לעמדות הגנה מוכנות מראש.

לאחר שהחזית המערבית קפאה על שמריה במלחמת חפירות ממושכת, הועברה הארמייה לאזור לוס שבבלגיה, שם לחמה בקרב איפר הראשון. בהדרגה פוזרו היחידות הבוואריות בארמיות אחרות, והארמייה הפכה להיות כלל-גרמנית.

ב-24 בספטמבר 1915 הותקפה הארמייה השישית על ידי הצבא הבריטי בגז כלור. זו הייתה הפעם הראשונה במלחמה, שבה נעשה שימוש בגז כנשק התקפי. למרות האבידות הקטסטרופיות לגרמנים, לא השכילו הבריטים לנצל את יתרונם, והתקפתם נבלמה לאחר מספר ימים.

ב-28 באוגוסט 1916 מונה רופרכט למפקד קבוצת ארמיות רופרכט (שכללה את הארמיות ה-1, ה-2, ה-6, וה-7), ובמקומו מונה למפקד הארמייה גנרל לודוויג פון פלקנהאוזן.

באפריל 1917 הותקפה הארמייה השישית בידי כח בריטי-קנדי משולב בקרב רכס וימי, במהלך קרב אראס. הארמייה בפיקודו של גנרל לודוויג פון פלקנהאוזן ספגה יותר מ-20,000 אבידות ונהדפה מן הרכס, אותו החזיקו הגרמנים קרוב לשלוש שנים, לאחור.

בעקבות הכישלון בקרב רכס וימי, הודח גנרל פון פלקנהאוזן, ובמקומו מונה ב-23 באפריל 1917 גנרל אוטו פון בלוב. ב-9 בספטמבר 1917 עבר גנרל פון בלוב לפקד על הארמייה ה-14 בקרב קפורטו, ובמקומו מונה גנרל פרדיננד פון קוואסט, שפיקד על הארמייה עד לסיום המלחמה.

במהלך שנת 1918 פעלה הארמייה במסגרת קבוצת הארמיות של רופרכט, נסיך הכתר מבוואריה. ב-9 באפריל 1918 תקפה הארמייה את הכוחות הבריטיים בפלנדריה בקרב איפר הרביעי כחלק ממתקפת האביב הגרמנית, ובתחילה זכתה להצלחה מרובה, אך לבסוף נבלמה על ידי הבריטים. באוגוסט 1918 הותקפה הארמייה על ידי כוחות מדינות ההסכמה במסגרת מתקפת מאה הימים, ונאלצה לסגת מעמדותיה. נסיגת הארמייה נמשכה עד סיום המלחמה.

לאחר כניעת גרמניה בנובמבר 1918, הוחלט על פירוק הצבא הגרמני. בעקבות כך פורקה הארמייה השישית ב-29 בינואר 1919.

סדר הכוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגוסט 1914[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב לורן באוגוסט 1914, כללה הארמייה את היחידות הבאות:

ארמייה קורפוס דיוויזיה
הארמייה השישית הקורפוס ה-21 הדיוויזיה ה-31
הדיוויזיה ה-42
הקורפוס הבווארי ה-1 הדיוויזיה הבווארית ה-1
הדיוויזיה הבווארית ה-2
הקורפוס הבווארי ה-2 הדיוויזיה הבווארית ה-3
הדיוויזיה הבווארית ה-4
הקורפוס הבווארי ה-3 הדיוויזיה הבווארית ה-5
הדיוויזיה הבווארית ה-6
קורפוס המילואים הבווארי ה-1 דיוויזיית המילואים הבווארית ה-1
דיוויזיית המילואים הבווארית ה-5
היחידות הארמיוניות חטיבת הארטילריה הרגלית ה-1
גדוד ההנדסה הכללי ה-6
חטיבת הלאנדווהר המעורבת ה-5

אוקטובר - נובמבר 1914[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב איפר הראשון באקטובר - נובמבר 1914, כללה הארמייה את היחידות הבאות:

ארמייה קורפוס דיוויזיה
הארמייה השישית הקורפוס הבווארי ה-2 הדיוויזיה הבווארית ה-3
הדיוויזיה הבווארית ה-4
הדיוויזיה הבווארית ה-6
הקורפוס ה-13 (וירטמברג) הדיוויזיה ה-26
דיוויזיית המילואים ה-25
קורפוס הפרשים ה-1 דיוויזיית הפרשים של המשמר
דיוויזיית הפרשים ה-4
קורפוס הפרשים ה-2 דיוויזיית הפרשים ה-2
דיוויזיית הפרשים ה-7
קורפוס הפרשים ה-4 דיוויזיית הפרשים ה-3
דיוויזיית הפרשים הבווארית
הקורפוס ה-19 (הסקסוני ה-2) הדיוויזיה ה-24
הדיוויזיה ה-40
הקורפוס ה-7 הדיוויזיה ה-13
הדיוויזיה ה-14
הקורפוס ה-14 הדיוויזיה ה-28
הדיוויזיה ה-29

30 באוקטובר 1918[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף המלחמה, כללה הארמייה את היחידות הבאות:

ארמייה קורפוס דיוויזיה
הארמייה השישית הקורפוס ה-55 הדיוויזיה ה-38
הדיוויזיה הבווארית ה-12
הדיוויזיה הבווארית ה-5
שני שלישים מדיוויזיית התחלופה ה-4
דיוויזיית המילואים ה-9
הקורפוס ה-4 דיוויזיית המילואים של המשמר ה-2
שליש מדיוויזיית התחלופה ה-4
הדיוויזיה ה-36
קורפוס המילואים ה-40 הדיוויזיה ה-16
הדיוויזיה ה-8
הקורפוס ה-11 ללא יחידות תחתיו

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]