הבה להבא

שער גיליון 00013 של כתב העת "הבה להבא", שנת 2019

הבה להבא הוא כתב עת חצי-שנתי לשירה עכשווית, סיפורת ניסיונית, מסות, מניפסטים וסאטירה בעריכת המשורר והעיתונאי עודד כרמלי.

רקע

מאפיינים בולטים

כתב העת "הבה להבא" נוסד ב-2011 על ידי עודד כרמלי. לדברי כרמלי, כתב העת "נוסד מתוך תחושה עמוקה של סלידה ממה שמכונה בשוגג או במזיד 'המציאות הישראלית' – כלומר מהאקטואליות, מהפרובינציאליות ומהמינוריות הטחה את ספרותינו ככיסוי עיניים נוכח שמיים מכוכבים".

"הבה להבא" מגדיר את עצמו ככתב עת טרנס-הומניסטי ומטא-מודרניסטי, וקורא "לחיסול המציאות הישראלית" באמצעות שירה אסקפיסטית: "כי אין בכלל ספק ששירה מינורית, לוקלית ופרוזאית מתארת טוב יותר את מציאות חיינו המינורית, הלוקלית והפרוזאית – אבל שירה אסקפיסטית מתארת טוב יותר את חיינו כפי שהם יכולים להיות" (מתוך "למה דווקא שירה? כדי לחסל את המציאות", ההקדמה לגיליון השלישי).

חברי מערכת כתב העת הם יואב עזרא, ג'רמי פוגל, רעואל שועלי, רועי כספי, נדב נוימן, עמנואל יצחק לוי, גל עזרן, נח אנגלהרד, סער יכין ושני פוקר. עם הכותבים הקבועים שאינם חברי מערכת נמרוד ברקו, אמיר מנשהוף, עומר ולדמן, מישל פלצ'יק, עומרי דנינו, זאב סמילנסקי, ספיר יונס, אייל שלום, גבריאל מוקד, אמוץ גלעדי, שירי ללוש, יונדב פרידמן, תמר רפאל, רומי פלדי ושגיא אלנקוה.

לצד טקסטים עכשוויים בשפה העברית, כתב העת מרבה לפרסם אנתולוגיות מתורגמות לשירה עכשווית מרחבי העולם. עד כה^{[דרושה הבהרה]} פורסמו אנתולוגיה לשירה קנדית עכשווית (גיליון 3), אנתולוגיה לשירה אמריקאית עכשווית (גיליון 4), אנתולוגיה לשירה גרמנית עכשווית (בשיתוף מכון גתה, גיליון 5), אנתולוגיה לשירה רומנית עכשווית (בשיתוף המכון הרומני לתרבות, גיליון 7), אנתולוגיה לשירה פולנית עכשווית (בשיתוף המכון הפולני לתרבות, גיליון 8) ואנתולוגיה לספרות עכשווית מיהדות ארצות הברית (גיליון 19). בנוסף, כתב העת מפרסם יצירות שנמצאו בעיזבונות ובארכיונים, תחת מדור המכונה "העברגרד". תחת מדור זה פורסמו כתבים של יונה וולך (גיליון 15 ו-16), יאיר הורביץ (גיליון 16), דן פגיס (גיליון 18), דוד אבידן (גיליון 20), תומאס ברנהרד (גיליון 21) וחזי לסקלי (גיליון 22). "הבה להבא" הקדיש גיליון ל"משוררים נשכחים" שפרסמו למשך תקופה קצרה בעבר וחדלו לעשות כן בהמשך (גיליון 23).

מאז צאתו לאור לראשונה, מודפסים גיליונות כתב העת "הבה להבא" באלפי עותקים ומופצים חינם במועדונים, בקמפוסים ובחנויות ספרים עצמאיות ברחבי הארץ.^{[דרוש מקור]} גליונות כתב העת זמינים להורדה חינם באתר האינטרנט של כתב העת וכן בתוכנית מנויים חינמית דרך הדואר.

ביקורות

מבקר הספרות אריק גלסנר על "הבה להבא": "זה כתב עת שמבקש לחלץ את המחשבה והפואטיקה המקומיות מהפרובינציאליות, לא מהפרובינציאליות הישראלית, אלא מהפרובינציאליות של ההווה, אך גם מהפרובינציאליות במרחב, זו של כוכב הלכת 'ארץ'".

מבקר הספרות דוד בוחבוט כתב לרגל יציאת גיליון 4 במוסף "ספרים" של עיתון "הארץ":

"'הבה להבא' מתנהג כמו קרקס ססגוני של אידיאות חובקות יקום... הוא אינו נפוח מחשיבות עצמית מופרזת וגם כאשר הוא עוסק בעניינים שברומו של עולם, הוא פועל ברוח היתולית. הוא אינפנטילי, אינפנטיליות שמקורה בשאיפה הנאיבית לחיי נצח. אינפנטיליות אבידנית, ההוגה שנינויות פוטוריסטית הזויות, רבות קסם וגם קצת מגוחכות... 'הבה להבא' מתנהג כמו מתבגר מבריק וטוטלי, מאוהב בפילוסופיה של עצמו, שבא לקדוח בראש ל'אמא ספרות' את כל התאוריות הגרנדיוזיות. הילד מרשים, מיוחד ולא שגרתי".

הוצאת הבה לאור

ב-2015 נוסדה הוצאת הספרים "הבה לאור". ההוצאה מפרסמת את ספרי חבורת "הבה להבא" לצד ספרי מופת מהאוונגרד הקלאסי. מעצב הספרים, המשמש גם כמעצב גיליונות כתב העת, הוא עידן אפשטיין. מרבית ספרי ההוצאה נערכו בידי עודד כרמלי (למעט חריגים שצוינו בסוגריים).

ספרי מקור

• יואב עזרא, "יואב עזרא" (סדרת "רביעיית הקודש", 2015).
• עודד כרמלי, "החיים לא ראויים לחיים" (סדרת "רביעיית הקודש", ג'רמי פוגל עורך, 2015).
• סער יכין, "קיתונות וקבין" (סדרת "רביעיית הקודש", 2016).
• שגיא אלנקוה, "מחלת-ים של להיות עצמי" (סדרת "רביעיית הקודש", 2017).
• נח אנגלהרד, "אורה נובה" (2018).
• יונדב פרידמן, "אקסיטציה" (2019).
• נדב נוימן, "אין מקום שלא מלא" (2019).
• שני פוקר, "מחצית חביוני" (2019).
• אמוץ גלעדי, "הנה הם באים" (2020).
• עמנואל יצחק לוי, "השמש שרה למלכיור" (2020).
• ג'רמי פוגל, "תל אביב היא מים ועוד מחשבות חופימיות" (2024).
• רועי כספי, "המעשה במלך" (2021).
• תמר רפאל, "שירי נסיגה" (2021).
• עומרי דנינו, "כל היקר שומט" (ענת זכריה עורכת, 2022).
• מישל פלצ'יק, "אוטופסיה" (2022).
• דוד בוחבוט, "ינוקא" (2022).
• עודד כרמלי, "אף אחד לא בא, לא בדרך, לא יבוא" (2023).
• גל עזרן, "לצלוח קידה" (2023).
• עומר ולדמן, "פרקי תהילה" (2024).
• אהרן שבתאי, "רקוויאם" (אלעד זרט עורך, 2024).
• שני פוקר, "התמנון השבע" (2024).
• מיכאל קליין, "השמרטף מדבר על עצמו" (עמנואל יצחק לוי עורך, 2025).
• ג׳רמי פוגל, ״פילוסופים נגד אלוהים״ (2025) בשיתוף הוצאת רדיקל.

תרגומים

• פרננדו פסואה, "יורד הים" (אודליה חיטרון מתרגמת, 2020).
• ג'ושוע כהן, "הנתניהוז" (ארז וולק מתרגם, 2021).
• מוריס מטרלינק, "פליאס ומליזנד" (עילי ראונר מתרגם, 2021).
• פרננדו פסואה, "למילה מציאות אין משמעות: מניפסטים" (ארז וולק מתרגם, 2022).
• דייוויד מרקסון, "פילגשו של ויטגנשטיין" (ארז וולק מתרגם, 2023).
• פרננדו פסואה, "מסר" (יהל אור מתרגם, 2024).
• מקס בלכר, "התרחשויות באי־ממשות המיידית" (דינה עזריאל מתרגמת, 2024).

אנתולוגיות

• יונה וולך, "אנדרטה של צרעת: כל המחזות" (שני פוקר ועודד כרמלי עורכים, 2021).
• יונה וולך, "השירים שמחוץ לספרים" (שני פוקר ועודד כרמלי עורכים, 2023).
• חזי לסקלי, "אין ריקוד כזה ולא היה ולכן נרקוד אותו ונדבר בשבחו" (עודד כרמלי עורך, 2025).

קישורים חיצוניים

• כל גיליונות כתב העת להורדה באתר הבה להבא.
• דוד בוחבוט, "הבה להבא" : כתב עת שמקדים את זמנו, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2014
• אריק גלסנר, הערה על "הבה להבא", 21 באפריל 2013
• תמי לבנת, ראיון עם עודד כרמלי, עורך "הבה להבא", קורא בספרים, 23 בספטמבר 2014
• בן עופר, רופאים של מילים: הצעירים שרוצים להציל את העולם בעזרת שירים, באתר Xnet‏, 14 באוקטובר 2014
• אילן ברקוביץ', למה דווקא שירה? כדי לחסל את המציאות, באתר הארץ, 2 במרץ 2014