דוד בוחבוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד (ניאו) בוחבוט
אין תמונה חופשית
לידה 28 באפריל 1994 (בן 28)
ירושלים, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
עיסוק משורר
עיתונאי
מבקר שירה
עורך ספרותי
מורה
פרסים והוקרה פרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית (2019)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דוד (ניאו) בוחבוט (נולד ב-28 באפריל 1994) הוא משורר, עיתונאי, מבקר שירה, עורך ומורה ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוחבוט גדל בשכונת פסגת זאב בירושלים. החל לפרסם שירה בהיותו נער. במהלך השנים, פורסמו שיריו בכתבי עת רבים ובהם "הו!", "עכשיו", "הבה להבא", "עיתון 77", "מאזנים" וכן בעיתונות המודפסת.

ב-2014, בגיל 19, החל בוחבוט לפרסם ביקורות שירה במוסף "ספרים" של עיתון "הארץ". הוא ביקר מספר פעמים את השתלטותו של שיח הזהויות הפוליטי על השירה העברית. את עיקר הביקורת הפנה בוחבוט כלפי קבוצת "ערס פואטיקה" (אותה כינה בעבר "תנועה פוליטית מקורנפת, שיכורת-ההון-הסימבולי-החדש"),[1] בדגש על המשוררים רועי חסן ועדי קיסר.[2][3] בהמשך, עבר לכתוב במוסף "גלריה שישי" של העיתון, שם פרסם ראיונות עומק שערך עם אנשי ספרות.[4][5]

ב-2015 הקים מחדש יחד עם עודד כרמלי את פסטיבל תל אביב לשירה, הנערך מדי שנה בניהולם ומתקיים במועדוני לילה וברים ברחבי העיר.[6] ב-2016 ייסד בוחבוט את סדרת הספרים "רף – לשירה, הגות וביקורת" בהוצאת "כתב" והוא משמש כעורכה הראשי. במסגרת הסדרה ראו אור ארבעה ספרים, ביניהם הספר "דור הביט – אנתולוגיה לשירה", שפורסם ב-2021, בעריכתם של בוחבוט ורעואל שועלי. הספר הוא מקבץ תרגומים ראשון מסוגו בעברית שמוקדש לשירתם של משוררי דור הביט.

ב-2017 נכלל ברשימת "הצעירים המבטיחים" של עיתון "Time Out תל אביב". בנימוק לבחירתו לרשימה נכתב כי "שירתו של בוחבוט הדוקה והוא לא מסתמך רק על וירטואוזיות לשונית. הוא אוסף בשיריו את התכנים העמוקים ביותר של הנפש האנושית, אך כמו כל משורר שמכבד את עצמו מוצא גם זמן להתקוטט עם משוררים אחרים".[7] ב-2018 ראה אור ספרו הראשון, "באישון ליל נצח", בסדרת 'ריתמוס' של "הקיבוץ המאוחד" ובעריכת דורי מנור. ב-2019 זכה בפרס שרת התרבות למשוררים בראשית דרכם.

בוחבוט מכהן כיושב ראש ועדת ספרות של מועצת הפיס לתרבות ולאמנות ומשמש כחבר המועצה מ-2017. לצד פועלו הספרותי, מגיל 18 בוחבוט משמש כמורה לכתיבה יוצרת בבתי ספר יסודיים.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתב:

  • באישון ליל נצח, סדרת ריתמוס לשירה, "הקיבוץ המאוחד", 2018

ספרים בעריכתו:

  • אלפרד טניסון, אל דביר החשיכה (תרגום: צור ארליך), סדרת "רף – לשירה, הגות וביקורת" בהוצאת "כתב", 2018
  • אסיף רחמים, בכור, סדרת "רף – לשירה, הגות וביקורת" בהוצאת "כתב", 2018
  • הראל וחניש, אנו מחילות, סדרת "רף – לשירה, הגות וביקורת" בהוצאת "כתב", 2021
  • דור הביט - אנתולוגיה לשירה (עורכים: דוד (ניאו) בוחבוט ורעואל שועלי), סדרת "רף – לשירה, הגות וביקורת" בהוצאת "כתב", 2021

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיצירתו:

על יצירתו:

פרסומים נוספים:

ראיונות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלי אשד, פסטיבל תל אביב, חגיגה לרוח האדם ולחופש שלו – ריאיון עם דוד נאו-בוחבוט, יקום תרבות, ‏25 בדצמבר 2016
  2. ^ דוד (ניאו) בוחבוט, המזרחים הרדיקליים עומדים בתור לפרס ברנשטיין, הארץ, ‏11 ביולי 2015
  3. ^ צור ארליך, מה היה נשאר לה אלמלא השנאה: דוד (ניאו) בוחבוט על שירת הגזע של עדי קיסר, מהמחסן של צור ארליך, ‏9 בדצמבר 2014
  4. ^ דוד (ניאו) בוחבוט, פגישה נדירה עם שלמה זמיר, מהמשוררים המזרחים הראשונים והחשובים בישראל, שבחר לשתוק שנים רבות, הארץ, ‏24 ביולי 2015
  5. ^ איתן קלינסקי, תודה לדוד (ניאו) בוחבוט, News1 מחלקה ראשונה, ‏29 ליולי 2015
  6. ^ גילי איזיקוביץ, פסטיבל שירה חדש בתל אביב, הארץ, ‏28 בנובמבר 2015
  7. ^ מאיה לקר, שנת הפריצה: הצעירים שתשמעו עליהם בתשע"ח, טיים אאוט, ‏13 לספטמבר 2017