הבחירות הפרלמנטריות בקנדה 2006
| |||||||||||
הבחירות הפרלמנטריות בקנדה 2006 | |||||||||||
23 בינואר 2006 | |||||||||||
יושב הראש הממונה: סטיבן הרפר |
הבחירות הפרלמנטריות בקנדה נערכו ב-23 בינואר 2006, על מנת לבחור את 308 חברי בית הנבחרים של קנדה כחלק מהפרלמנט ה-39.
הבחירות הגיעו לאחר שממשלת המיעוט הליברלית בהנהגת פול מרטין הפסידה בהצבעת אי-אמון ב-28 בנובמבר 2005. הצבעת אי-אמון זו נבעה מפרשיות שחיתות במפלגה הליברלית. ביום שלאחר ההצבעה מרטין נפגש עם המושלת הכללית מיקאל ז'אן על מנת לפזר את הפרלמנט.
המפלגה השמרנית, שהוקמה כשלוש שנים טרם הבחירות, השיגה את הניצחון הראשון שלה אי פעם. השמרנים הפכו למפלגה הגדולה ביותר וזכו ב-124 מתוך 308 המושבים (40.3%). זאת בהשוואה ל-99 מושבים ב-2004. בכך הסתיימו 12 שנות שלטון ליברלי. הארפר הקים את ממשלת המיעוט הקטנה ביותר בהיסטוריה של קנדה (מבחינת שיעור המושבים בפרלמנט), והפך לראש הממשלה ה-22 של קנדה. המפלגה הדמוקרטית החדשה התחזקה מעט בעוד שמספר המושבים של בלוק קוויבק נשאר כמעט זהה.
מערכת הבחירות נמשכה כמעט שמונה שבועות – הארוכה ביותר מזה שני עשורים, זאת מכיוון שהבחירות נדחו לאחר חג המולד וראש השנה האזרחית. אחוז ההצבעה עמד על כ-64.7% – כמעט 4% יותר מהבחירות הקודמות.
תוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבחירות נערכו ב-23 בינואר 2006. הקלפיות הראשונות נסגרו בשעה 19.00, והתוצאות הראשונות החלו להתפרסם ב-22.00. כשהתוצאות החלו להתבהר באותו הלילה, ראש הממשלה המכהן פול מרטין הודה בתבוסה, והודיע כי יתפטר מתפקידו כמנהיג המפלגה הליברלית. בבוקר שלאחר מכן הודיע זאת רשמית גם למושלת הכללית. מאוחר יותר באותו יום, הארפר הוזמן אל המושלת הכללית על מנת לקבל את המנדט להקמת ממשלה. הארפר מונה רשמית והושבע לראש ממשלה ב-6 בפברואר[1]
מפלגה | קולות | % | מושבים | +\- |
---|---|---|---|---|
המפלגה השמרנית | 5,374,071 | 36.27% | 124 | 25+ |
המפלגה הליברלית | 4,479,415 | 30.23% | 103 | 32- |
בלוק קוויבק | 1,553,201 | 10.48% | 51 | 3- |
המפלגה הדמוקרטית החדשה | 2,589,597 | 17.48% | 29 | 10+ |
עצמאים | 81,860 | 0.55% | 1 | - |
אחרים | 739,015 | 4.99% | 0 | - |
בסך הכל | 14,817,159 | 100 | 308 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכות בחירות בקנדה | |
---|---|
|