הבחירות כללו מעורבות של מספר מועמדים עצמאיים ומספר מפלגות קטנות: המפלגה הלאומנית, המפלגה הלאומנית השמרנית, מפלגת הפטרונים של התעשייה, מפלגת "מקכתיטה" (מפלגה קתולית אנטי-צרפתית) ומפלגת איגוד המגן הפרוטסטנטי. מאז הבחירות הקודמות עברה ראשות הממשלה בין חמישה אישים מהמפלגה השמרנית: ג'ון אלכסנדר מקדונלד (נפטר בתפקיד), ג'ון אבוט (התפטר), ג'ון תומפסון (נפטר בתפקיד), מקנזי בוול (התפטר) וצ'ארלס טאפר, שמונה לראש ממשלה מעט יותר מחודשיים לפני הבחירות. תדמיתו של טאפר בתור נציג פוליטי מטעם האימפריאליזם הבריטי הוביל להתנגדות נרחבת אליו באזור קוויבק, איפה שהליברלים בהנהגת לורייה זכו ברוב מוחץ בסיומן של הבחירות.
בסופן של הבחירות השיגו השמרנים יותר קולות בבחינת ההצבעה העממית, אך לפי חלוקת הנציבויות היו אלו הליברלים שהשיגו את מרב מושבי הפרלמנט והקימו ממשלה חדשה בראשותו של לורייה. לורייה היה ראש הממשלה הקנדי הראשון שמוצאו בקוויבק והוא קנדי צרפתי. טאפר קיבל 467,415 קולות ו-86 מושבים לעומת לורייה שקיבל 401,425 קולות אך 117 מושבים עבור מפלגתו בבית הנבחרים.