הדיוויזיה ה-55 (בריטניה)
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| שיוך |
 הצבא הבריטי |
| סוג | דיוויזיה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1908 1916 1920 – 1915 1919 1945 (כ־7 שנים) |
| מלחמות |
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה |
| פיקוד | |
| דרגת המפקד |
 מייג'ור גנרל |
הדיוויזיה ה-55 של הצבא הבריטי (מערב לנקשייר) היא דיוויזיה בריטית אשר לחמה במלחמות העולם.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת הדיוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדיוויזיה הוקמה בשנת 1908 כחלק מהצבא הטריטוריאלי, שנועד להחליף את יחידות הצבא הסדיר כאשר אלה היו במשימות מעבר לים.
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
_WW1.svg)
לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1914, התנדבו רוב אנשי הדיוויזיה לשירות מעבר לים. אלה שלא התנדבו שימשו להקמת יחידות מילואים חדשות, וב-31 באוגוסט 1914 שימשו אלה ליצירת דיוויזיית מערב לנקשייר ה-2. במקום להיות פרוסה כמערך שלם, דיוויזיית מערב לנקשייר התפרקה במהלך 1914 ו-1915, מכיוון שחייליה נשלחו כתגבורות לחזית המערבית. כאשר אחרוני המתנדבים יצאו לשירות מעבר לים, שארית הדיוויזיה אוחדה עם דיוויזיית מערב לנקשייר ה-2, ודיוויזיית מערב לנקשייר חדלה להתקיים.
בשנת 1916 הוקמה הדיוויזיה מחדש בצרפת כדיוויזיה ה-55 (מערב לנקשייר) והוקצו מחדש ליחידותיה המקוריות. במהלך הקרב על הסום, הדיוויזיה נלחמה במספר פעולות בגווילמונט, גינשי ומורבל. בשנת 1917 לחמה הדיוויזיה בפילקם וברכס דרך מנין, במהלך קרב פשנדל, וצברה מוניטין מצוין. בסוף 1917, הדיוויזיה לחמה בקרב קמברה. לקראת סוף הקרב, מתקפת נגד גרמנית גדולה אילצה את הדיוויזיה לסגת לאחור יותר מ-1 מייל (1.6 ק"מ). הוקמה ועדת חקירה לבחון אובדן שטח זה ואת התנהלות הדיוויזיה. החקירה העלתה ממצאים שהתגלו שנויים במחלוקת עם חיילים מהתקופה והיסטוריונים מודרניים. בשנת 1918, הדיוויזיה התמודדה עם מתקפת האביב הגרמנית, וניהלה הגנה על ז'יבנשי במהלך הקרב על אסטייר. לאחר שהמתקפה הגרמנית נעצרה, הצטרפה הדיוויזיה למתקפת מאה הימים, מתקפת השיא של המלחמה. הדיוויזיה ספגה כמעט 36,000 נפגעים, עם 6,520 הרוגים, במשך יותר משנתיים של לחימה. לאחר סיום פעולות האיבה, הדיוויזיה שוחררה אט אט ולבסוף התפרקה בשנת 1919. בשנת 1920 עברה הדיוויזיה רפורמה באנגליה. לאחר המלחמה שוחררו חיילי הדיוויזיה, ובשנת 1919 פורקה הדיוויזיה.
בין המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1920 הוקמה הדיוויזיה מחדש, כחלק מהצבא הטריטוריאלי. היא הוצבה במחוז לנקשייר לאורך שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, והייתה לא ממומן ולא מאוישת. בסוף שנות ה-30, הדיוויזיה צומצמה משלוש לשתי חטיבות חי"ר וויתרה על יחידות תותחים ותמיכה אחרות כדי להפוך ךדיוויזיה ממונעת, הדיוויזיה הממונעת ה-55 (מערב לנקשייר). זה היה חלק משינוי דוקטרינה של הצבא הבריטי שנועד להגביר את הניידות בשדה הקרב. בעקבות הכיבוש הגרמני של צ'כוסלובקיה, בשנת 1939 הוחלט על הכפלת כוח הצבא הבריטי, ועל בסיס הדיוויזיה הוקמה הדיוויזיה ה-59 (סטפורדשייר).
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדיוויזיה ה-55 נשארה בבריטניה, בתפקיד הגנתי, לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. בשנת 1940, בעקבות הקרב על צרפת, נזנח רעיון הדיוויזיה הממונעת. הדיוויזיה השיגה את חטיבת הרגלים השלישית שלה, והפכה לדיוויזיית הרגלים ה-55 (מערב לנקשייר). היא נשארה בתוך הממלכה המאוחדת, כיחידת הכשרה לפעולות עתידיות כמו גם הכשרת מחליפים ליחידות קרביות, והוקצתה לתפקידים נגד פלישה. עד 1944, הדיוויזיה התרוקנה מרבים מיחידותיה. שארית הדיוויזיה שימשה במבצע פורטיטיוד, מאמץ הטעיה שתמך בפלישה של בעלות הברית לצרפת. בתום המלחמה שוחררה הדיוויזיה ולא הוקמה מחדש.
