הדת בגבולות התבונה בלבד
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
עמנואל קאנט  |
| שפת המקור |
גרמנית |
| סוגה |
מסה |
| נושא |
פילוסופיה, פילוסופיה של הדת |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1793 |
  | |
| עמנואל קאנט |
 |
| אנשים |
| ג'ורג' ברקלי • רנה דקארט • יוהאן גוטליב פיכטה • פרידריך היינריך יעקבי • גאורג וילהלם פרידריך הגל • דייוויד יום • ארתור שופנהאואר • ברוך שפינוזה |
| עבודות חשובות |
| ביקורת התבונה הטהורה • ההקדמות • מהי נאורות? • הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות • ביקורת התבונה המעשית • ביקורת כוח השיפוט • הדת בגבולות התבונה בלבד • מטפיזיקה של המידות • לשלום הנצחי |
| קאנטיאניזם ואתיקה קאנטיאנית |
| אידיאליזם טרנסצנדנטלי • פילוסופיה ביקורתית • סכמה • אפריורי ואפוסטריורי • אנליטי וסינתטי • נואומנה • הדבר כשלעצמו • קטגוריות • הצו הקטגורי • צו היפותטי • מקסימה • "ממלכת התכליות" • אפרצפציה טרנסצנדנטלית • אסתטיקה טרנסצנדנטלית |
| נושאים קרובים |
| אידיאליזם גרמני • נאו-קאנטיאניזם |
הדת בגבולות התבונה בלבד (בגרמנית: Die Religion innerhalb der Grenzen der bloßen Vernunft) הוא חיבור פילוסופי משנת 1793 מאת עמנואל קאנט. אף על פי שבזמן פרסמו עורר מחלוקת רבה, לחיבור נותרה השפעה עצומה והמתמשכת על תולדות התאולוגיה ועל הפילוסופיה של הדת.
החיבור מורכב מארבעה חלקים (Stücke; בתרגום העברי: "פרשות") שנכתבו במקור כסדרה של ארבעה מאמרים לכתב עת. קאנט מותח בספר ביקורת חריפה על טקסים, אמונות טפלות ועל ההיררכיה הכנסייתית.[1]
הספר נחשב לחיבור השיטתי הגדול האחרון של קאנט, ויש המחשבים אותו כ"ביקורת הרביעית"[2][3] (אחרי ביקורת התבונה הטהורה, ביקורת התבונה המעשית, וביקורת כוח השיפוט).
הספר תורגם לעברית בידי נתן רוטנשטרייך ויצא במוסד ביאליק בשנת 1985.
צנזורה מלכותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגרסה הראשונה הופיעה במקור באפריל 1792, כמאמר בכתב העת "ברלינישה מונאטשריפט" (אנ'), אשר בו פרסם גם חיבורו "תשובה לשאלה: מהי נאורות?". ניסיונו של קאנט לפרסם את הגרסה השנייה בכתב העת נתקל בהתנגדות הצנזורה של פרידריך וילהלם השני, מלך פרוסיה. קאנט דאג לפרסם את ארבע היצירות כספר, ולנתב אותו דרך המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת יינה כדי למנוע את הצורך בצנזורה תאולוגית. קאנט ננזף על פעולה זו של חוסר ציות כשבכל זאת פרסם מהדורה שנייה בשנת 1794. הצנזורה התרגזה כל כך, עד שארגנה צו מלכותי המחייב את קאנט לעולם לא לפרסם או אפילו לדבר בפומבי על דת.
משמעות הכותרת ותרגומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש במילה הגרמנית "bloßen" ("בלבד", "גרידא", וגם "חשוף" או "עירום") בכותרת הספר המקורית מבוססת על מטאפורה שקאנט מציג בהקדמות ומשתמש בה בשאר הספר, לפיה הדת התבונית מתוארת כגוף עירום ("חשוף") ואילו דתות היסטוריות נחשבות ל"לבוש" שאינו מתאים עבורה, כדי להעביר אמיתות דתיות לאוכלוסייה.
באנגלית נשמר כפל המשמעות בעזרת המילה "bare", אך התרגום העברי למילה "בלבד" מתרחק מהמטאפורה של קאנט.
תרגומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הדת בגבולות התבונה בלבד, תרגום: נתן רוטנשטרייך, מוסד ביאליק, 1985.
תרגומים לאנגלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Religion Within the Boundary of Pure Reason Semple translation 1838
- Werner S. Pluhar, Religion within the Bounds of Bare Reason. Indianapolis: Hackett Publishing Company, 2009. Description & arrow-searchable table of Contents. With an Introduction by Stephen Palmquist.
- Allen W. Wood and George di Giovanni, Religion within the Boundaries of Mere Reason. Cambridge: Cambridge University Press, 1998. With an Introduction by Robert Merrihew Adams. Also included in Immanuel Kant: Religion and Rational Theology, volume 6 of The Cambridge Edition of the Works of Immanuel Kant, pp.55-215.
- Theodore M. Greene and Hoyt H. Hudson, Religion within the Limits of Reason Alone. New York: Harper and Brothers, 1934/1960.
- T.K. Abbott, translation of the First Piece only, on pp.323-360 of Immanuel Kant's Critique of Practical Reason and Other Works in Theory of Ethics. London: Longmans, Green & Co., Ltd, 1873.
- J.W. Semple, (title unknown). Edinburgh: Thomas Clark, 1838/1848.
- John Richardson, Religion within the Boundaries of Naked Reason extracts in J.S. Beck's The Principles of Critical Philosophy (1798). Revised and reprinted in Richardson's Essays and Treatises (London: William Richardson, 1799), volume 2, pp.367-422.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Chris L. Firestone, Stephen R. Palmquist (eds.), Kant and the New Philosophy of Religion, Indiana University Press, 2006.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הדת בגבולות התבונה בלבד, הספר המלא באתר כותר.
- Kant’s Philosophy of Religion באתר האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד. (באנגלית)
- נעמי כשר, "ליבוביץ וקאנט, להיות מוסרי או לא להיות דתי", פורסם בהרצאה בכינוס לציון 100 שנים להולדתו של ישעיהו ליבוביץ, אוניברסיטת בן-גוריון, באר-שבע, 25 במרץ 2003.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ https://plato.stanford.edu/entries/kant-religion/
- ^ Stephen R. Palmquist, Comprehensive Commentary on Kant's Religion Within the Bounds of Bare Reason, 2015, עמ' 6
- ^ "Kant developed his concept of autonomy first in a political context, as a plea for freedom of the press; then in the context of his moral philosophy, in both its executive and legislative dimensions; and finally, in his philosophy of religion, his contribution to the Enlightenment project in philosophy of religion that I call “religion within the limits of reason alone,” borrowing the title of his “fourth Critique.”" Westphal, Merold., In Praise of Heteronomy: Making Room for Revelation. Indiana University Press, 2017, p.58